ניתוחהסכסוך הקשה שעלול לגרור את הנציבות לתהום
ניתוח
הסכסוך הקשה שעלול לגרור את הנציבות לתהום
הממונה על מערכת הבריאות בנציבות שירות המדינה יוני דוקן זומן לשימוע לפני פיטורים. גם אם יש אמת בטענות נגדו, ההליך עלול לפתוח תיבת פנדורה שתטיל צל כבד על הנציבות בעידן דניאל הרשקוביץ
המתיחות בין נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, שמונה על ידי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, לבין יוני דוקן - הממונה על מערכת הבריאות בנציבות, ואחד מאנשי הדרג המקצועי הוותיקים, הבכירים והחזקים ביותר בנציבות - אינה סיפור חדש.
בשנה החולפת הלכו והתרבו השמועות שלפיהן הרשקוביץ החליט לפטר את דוקן. לשמועות האלה היו רגליים מבוססות, ומעבר לאיטיות המאפיינת את פעולתיו של הנציב, הוא המתין לרגע הנכון מבחינתו.
בימים האחרונים הסוסים ברחו מהאורווה: דוקן הקדים את מכתב הזימון לשימוע שנחת אתמול על שולחנו, פנה לבית הדין לעבודה בטענה להליך מזדחל של נישולו מסמכויותיו והתעמרות בו מצד הרשקוביץ. הזימון לשימוע היה למעשה תגובת הנציבות לפניית דוקן לבית הדין.
אבל הסיפור הזה הוא בעל משמעות ציבורית רחבה יותר מהטחות בוץ של שני בכירים בשירות המדינה זה בפניו של זה. הוא מספר את סיפור הפגיעה במערכת הבריאות בזמן כה קריטי בשל הרצון לנשל פקיד בכיר – גם אם שנוי במחלוקת – מסמכויותיו בתהליך איטי, ומספק חרך שדרכו ניתן להציץ לנעשה בנציבות בכהונתו של הרשקוביץ, והמראה מאיים להטיל צל על הנציבות כולה.
מדובר בגוף המרכזי בניהול ההון האנושי של כלל הסקטור הממשלתי בישראל והמסקנות העגומות על תפקודו אינן תוצר רק של דברים שאומרים המעורבים המיידיים בסערה הנוכחית אלא מגובים באמירות דומות של בכירים בשירות המדינה שבאים במגע קבוע עם הנציבות בעיקר ממשרדי האוצר והבריאות. “הפרשיה הזו עוד עלולה לקבור את שניהם (הרשקוביץ ודוקן – א״פ)״, העריך בפני “כלכליסט” בכיר בממשלה שמכיר את הנפשות הפועלות.
“יש שם בלגן מוחלט”
אי אפשר להבין את גודל הטלטלה ואת חשיבות הסיפור הזה לציבור הרחב, לשירות המדינה, למערכת הבריאות ולמאבק נגד הקורונה, בלי להבין את השחקנים. מערך הבריאות בנציבות בראשות דוקן אחראי על 31 אלף עובדים במערכת הבריאות הממשלתית – המערכת בעלת השכר הגבוה ביותר בכל שירות המדינה. מערכת זו כוללת בעיקר לשכות בריאות, משרד הבריאות, אך חשוב מכל – את כלל בתי החולים הממשלתיים הכלליים, הפסיכיאטרים והגריאטריים – המהווים יותר ממחצית ממערך האשפוז של מדינת ישראל.
מערך זה קיבל חשיבות עצומה החל ממרץ 2020, עם התפרצות מגיפת הקורונה שחייבה זינוק חסר תקדים בתקינה (תוספת כוח אדם וניהולו) כאשר אלפי רופאים, אחיות וכוח עזר הצטרפו בשנה האחרונה בעת שמערכת הבריאות קיבלה סיוע מיוחד בהיקף 22 מיליארד שקל (שנים 2020-2021) שחלק ניכר ממנו יועד לשכר.
הנציבות, כאחראית על התקינה וניהול כוח האדם, באה במגע עם כלל השחקנים במערכת: משרד הבריאות, חטיבת בתי החולים הממשלתיים, אגף התקציבים באוצר, הממונה על השכר באוצר, החשב הכללי באוצר, הנהלות כלל בתי החולים הממשלתיים מכל הסוגים לרבות שיבא, איכילוב ורמב”ם. מדובר בקודש הקודשים של מערכת הבריאות שמטפלת בחולים הקשים בקורונה אך כמובן שנותנת מענה לטיפולים הרפואיים המורכבים, היקרים והמסובכים ביותר בכל ענפי הרפואה, כאשר מערך הקהילה (קופות החולים) כבר אינו מסוגל לטפל בהם. וכמובן גם המענה לפסיכיאטריה ולגריאטריה, שני טיטאנים במערכת שנמצאים במשברים עוד לפני הקורונה.
כל שינוי בתקן, במכרז, בהגדרת תפקיד, באחריות, ביחסי הכפיפות ואפילו בשם של כל פונקציה ותפקיד במערכת הבריאות הממשלתית – חייב את התערבות הנציבות. היה זה דווקא דוקן שביקש לבזר סמכויות עוד בתקופתו של יעקב ליצמן במשרד הבריאות ולהתחיל עם שיבא, שנחשב לבית חולים למופת. לדברי בכיר באוצר שבא במגע עם הנציבות בתדירות גבוהה, “תפקידה של הנציבות במערכת הבריאות יכול להיות הכי משמעותי שניתן להעלות על הדעת. אבל זה לא כך כבר תקופה מאוד ארוכה. הדברים הגיעו לשיאים חדשים על רקע הסכסוך בין הנציב לדוקן שהלכה למעשה ניטרל את הנציבות בתחום הבריאות. יש שם בלגן מוחלט. אתה פונה לקבל תשובה ומעבירים אותך לעוזר של הרשקוביץ שאין לו מושג מבריאות ומניהול כוח אדם. אני מקווה שזה ייגמר מהר כי אי אפשר להמשיך ככה. ככלל, הנציבות נמצאת בתהליך ארוך של הידרדרות שהתחיל לפני הסכסוך הזה וגם אנו שומעים שזה לא נחלה בלעדית של תחום הבריאות”.
“יפעל בכל הכלים”
הסכסוך הזה הוא לכאורה פשוט. מצדו האחד של המתרס, נציב שרואה לנגד עיניו “עובד בעייתי מאוד שפועל בצורה לעומתית לאורך שנים רבות, חותר תחת מדיניות הנציבות במקרים רבים בעבר ובהווה, המשתלח ותוקף כמעט כל מי שנקלע לדרכו, הן הממונים עליו, הן עמיתיו בנציבות שירות המדינה והן קולגות במערכת הבריאות”, לשון מכתב השימוע שנחשף אתמול עם הפרשה כולה באתר “כלכליסט”. לפי המכתב, דוקן אף “מסכל את מדיניות הנציב”.
מכתב השימוע שמתפרס על פני 13 עמודים רוויי תלונות ותיאורים קשים ומנסה להרחיק את הזרקור מהרשקוביץ עצמו ולמקד אותו ברצונם של שני קודמיו בתפקיד – משה דיין ואורי פרוור – להיפטר ממנו. שיהיה ברור: התלונות נגד דוקן אמיתיות. ישנם לא מעט גורמים היום במערכות, לרבות במשרד הבריאות, שסבורים כי הרשקוביץ עושה סוף סוף צדק. מצדו השני של המתרס, הגרסה של דוקן: עובד ציבורי מסור שהקדיש 25 שנה למערכת הבריאות וראה איך מינוי פוליטי בדמות הרשקוביץ מפורר את המוסד שהוא בעיניו החשוב ביותר במערכת, ובתגובה נושל מכל סמכויותיו והועבר שבעה מדורי הגיהנום. דוקן מאמין כי הרשקוביץ מנסה לייתר את הנציבות ולהפוך אותה פשוט לגוף פוליטי כפי שהתבקש על ידי נתניהו.
כמה בכירים במערכת מתארים את דוקן כ”איש קשוח” אך בד בבד כאיש מקצועי. “זימונו של דוקן לשימוע לבחינת סיום העסקתו הינו הצעד האחרון בשורת צעדים לא חוקיים של נטילת סמכויותיו ופגיעה במעמדו מצד נציב שירות המדינה והכל על רקע שיקולים לא ענייניים. דוקן מתכוון לפעול בכל הכלים העומדים לרשותו על מנת להוציא את האמת לאור”, ציינה עו”ד אילה הוניגמן המייצגת את דוקן. הוניגמן כיהנה בעבר כסגנית הממונה על המשמעת בנציבות וגם היא סיימה את דרכה שם על רקע מתקפה נגדה כאשר חשפה פרשות שונות.
ב־29 בנובמבר 2017 פורסם ב”כלכליסט” כי מנכ”ל משרד האוצר דאז שי באב”ד “דוחף לסגירת הנציבות”. לפי היוזמה של מנכ”ל האוצר בתקופת משה כחלון, סמכויות הנציבות יחולקו בין שלושה גופים ממשלתיים: הטיפול בסוגיות משמעת וחקירות יופקד בידי משרד המשפטים (פרקליטות); האחריות על נושאים הקשורים לסגל הבכיר תופקד בידי משרד ראש הממשלה; והסמכויות הקשורות לתקנים, מכרזים וקידומים יועברו לאגף הממונה על השכר במשרד האוצר.
באותם ימים היוזמה נראתה לא מציאותית, פרי רצון של נקמה אישית של המקורב לכחלון שרצה “לסגור חשבון”. נכון לעכשיו, כמעט ארבע שנים אחרי, ההצעה הזו נראית בעיני רבים כחלופת מדיניות רלוונטית לנוכח ההידרדרות של הנציבות בעיקר מאז מינויו של הרשקוביץ על ידי נתניהו, זה שהציב במחצית השנייה של הקדנציה האחרונה שלו (שהחלה ב־2015) מטרה של פגיעה בפקידות המקצועית ובדרג הבכיר של שירות המדינה. אולי זו התוצאה החשובה ביותר של הפרשה הזו מעבר לסיפור הסכסוך עצמו: קיומה של הנציבות מתחיל להיות בסכנה. הפרשה הזו פתחה תיבת פנדורה שבה מתחילים להיחשף חוסר תפקוד והידרדרות ארגונית שכבר אי אפשר להסתיר ורק התעצמו מאז מינויו של הרשקוביץ.
ומה יעשה בנט
רבים סבורים היום כי הנציבות הפכה לגוף מיותר, שלא מוביל לשום שינוי אמיתי במגזר הממשלתי ובתקופה של הרשקוביץ הפכה ללא רלוונטית. גורמים בכירים מאוד במערכת הממשלתית עימם שוחח “כלכליסט” בשנה האחרונה ובאים לעיתים קרובות במגע עם הנציבות השמיעו ביקורת קשה וחסרת תקדים בחריפותה סביב תפקודה של הנציבות ושל הנציב עצמו, ואף טענו כי ברמת העשייה הנוכחית של הנציבות, נוצרו התנאים לבחון מחדש את הצורך בקיומה. מדוברות הנציבות פסלו את הטענות על הסף וטענו כי מאוד מפתיעה הסמיכות בין השמעת הטענות נגד הנציבות לבין הסיפור עם דוקן. בנציבות מזכירים את “העשייה הענפה של הנציב ושל הנציבות והרפורמה הגדולה שהנציב מבצע כאשר בין היתר שופרה לאין שיעור מערכת יחסי העבודה הפנים ארגונית והחוץ ארגונית”, ומזכירים כי כל העשייה הזו מדווחת בהודעות לעיתונות שמגיעות גם ל’כלכליסט’”.
ובכן, הנה הנושאים של שלוש ההודעות ששיגרה הנציבות: קורס מיוחד לחרדים שייכנסו למגזר הציבורי; הסדרת הליך לטיפול בתלונות עובדים על התעמרות (אפרופו דוקן); השקת מדיניות “חדשנית” ו”מובילה” שלפיה הורים בשירות המדינה יוכלו לבצע שעות נוספות – גם בעבודה מהבית.
ישנה הסכמה גורפת כי אם הרשקוביץ היה נחשב לנציב מוערך, הפיטורים של דוקן היו נראים כאנקדוטה חולפת ולא היו מגיעים לכותרות. במסדרונות הממשלה ובעיקר בתוך המשרדים החשובים יודעים כי הרשקוביץ לא יביא עימו כל בשורה. הוא לא האיש שיבצע מהפכה. לכל היותר ישמור על הגחלת, כהרגלו, בלי הרבה רעש וצלצולים, בלי לעצבן איש, עד תום הקדנציה שלו ב־2023. השאלה היא האם לא ירצו להחליף אותו עד אז לנוכח הביצועים המאוד דלים שם והצורך במהפכה אמיתית במגזר הציבורי לרבות בכל הנוגע לכוח אדם. לא ברור אם ראש הממשלה נפתלי בנט עצמו יהיה זה שיזום את הצעד (הרשקוביץ ערך לבנט ואשתו את החופה והוא חבר של הוריו) אך ייתכן שהביקורת על הנציבות תגרום למישהו בסביבתו לבצע מהלך.
