החוק שיצמצם את הפיצוי לנוסעים לא יבטיח את חזרתן של חברות התעופה הזרות
החוק שיצמצם את הפיצוי לנוסעים לא יבטיח את חזרתן של חברות התעופה הזרות
בוועדת הכלכלה ידונו בחוק שיקשיח את מדיניות הפיצוי לנוסעים עקב עיכובים וביטולי טיסות. המהלך נועד לתמרץ את חברות התעופה הזרות לשוב לארץ, אך אלה מצדן לא מתחייבות לחזור לכאן גם אם החוק יתוקן וגם אם יקבלו סיוע בעלויות הביטוח
החזרת חברות התעופה הזרות לישראל בתקופת המלחמה לא ממריאה: בחודשים האחרונים החלו גורמים שונים, בהם רשות התעופה האזרחית במשרד התחבורה, לפעול לקידום תיקון בחוק שירותי תעופה, בנימוק שאם יבוצעו השינויים, ניתן יהיה להחזיר את החברות הזרות לארץ.
אלא שמתברר שגם אם החוק יתוקן – והמהלך לתיקונו מצוי כרגע בהליכי חקיקה מתקדמים – אין כל ודאות שזה מה שיחזיר את החברות הזרות לישראל. בפועל, משמעות תיקון החוק עשויה להיות הקשחה של מדיניות הפיצוי לצרכנים כך שהפיצוי על עיכובים וביטולים יצטמצם. זה עלול לשחק לידיהן של חברות התעופה הישראליות שממשיכות לטוס. כך הנוסעים יקבלו עוד פחות אפילו ממה שהם מקבלים היום.
"זה ייתן לנו תמריץ"
הדברים עולים, בין היתר, מתוך פרוטוקול דיון של ועדת הכלכלה שנערך לפני חג סוכות בתיקונים לחוק שהגישה רשות התעופה האזרחית, כך שיצמצמו את האפשרות של הנוסעים לקבל פיצוי במקרה של ביטולי טיסות במהלך תקופת המלחמה. חלק מהתיקונים מוצעים לחול רטרואקטיבית, כך שתישלל מהצרכן הזכאות לפיצוי מנובמבר 2023.
החברות הזרות טענו בדיון שבגלל שהחוק מחיל חובת פיצוי גבוה במקרה של ביטול טיסות, לא משתלם לחזור לארץ. אלא שבשום שלב בדיון וגם בנייר עמדה שהגישו לקראת הדיון הבא, חברות התעופה הזרות לא התחייבו לחזור לפעילות בישראל ולהפסיק את ביטולי הטיסות התכופים. הן הסכימו לומר רק ששינוי החוק "ייתן להן תמריץ" לשוב.
כך, למשל, הוסבר בדיון בוועדה כי במקרה של ביטול טיסה החוק מטיל אחריות על מפעיל הטיסה לממן מלון לנוסע עד שהוא חוזר לארץ. אך מה קורה במצב שבו כל הטיסות מלאות ולא ניתן להזמין טיסה חלופית? הנוסע עלול "להיתקע" בחו"ל אפילו למשך שבוע וחברות התעופה אינן מעוניינת לממן את המלון לתקופה הזו. בדיון הוצע, לפיכך, שחובת המפעיל תהיה לממן לכל היותר שהייה במלון למשך שני לילות. מעבר לכך, העלות תוטל על הנוסע.
במהלך הדיון חזרו ושאלו יו"ר הוועדה דוד ביטן וח"כ שלום דנינו, האם חברות התעופה יתחייבו לחזור לישראל, ולא קיבלו על כך תשובה ברורה מנציגות החברות הזרות. "אם המדינה תשתתף במימון של הביטוח גם בתקופת מלחמה, כפי שהיא עושה עם אל על, ארקיע וישראייר, החברות הזרות יטוסו, נכון?", הקשה יו"ר הוועדה ביטן. עו"ד שירלי קציר, שותפה וראש מחלקת תעופה, תיירות ומלונאות בפישר (FBC), שמייצג חברות תעופה זרות, השיבה לו: "זה בהחלט יתרום מאוד. בהחלט הנושא של הסדרת הביטוח, מתוך העוגה שישראל גם ככה כבר החליטה לשאת, כרגע רק לחברות הישראליות, זה בהחלט יעזור". ח"כ דנינו הקשה: "את יכולה לומר לנו שזו באמת התחייבות של החברות האלה שאם הביטוח ישולם, הן יחזרו?".
עו"ד קציר, שחשפה רק את שמן של שתי חברות שהיא מייצגת - בריטיש אירווייז וויזאייר — השיבה לו: "אני מייצגת כאן היום למעלה מ־20 חברות תעופה זרות. ייפוי הכוח הרשמי שלי הוא בשם בריטיש איירווייז. אנחנו פנינו בצורה רשמית גם לח"כ ביטן יו"ר הוועדה, גם למשרד האוצר, גם למשרד הכלכלה, גם למשרד התיירות, בפנייה רשמית עם ייפויי כוח מחברות תעופה זרות שהתחייבו שאם מדינת ישראל תסייע להן בנושא של הביטוח, זה היה עוד לפני המתקפה האיראנית של אפריל, תהיה השבה של טיסות חזרה לישראל. לא קיבלנו שום מענה".
ח"כ דנינו השיב: "יש לי חשש שהפרקליטה לא יכולה להתחייב באמת שהחברות יחזרו". עו"ד קציר ציינה כי "באינטרס שלנו כאזרחים, כצרכנים, להחזיר את החברות הזרות חזרה לישראל. זה יקרה רק אם ניתן להן מוטיבציה שהיא באה בדמות של יציבות סטטוטורית. זה אומר שהן צריכות לדעת שאם הן מסתכנות ונשאו בעלויות הביטוח והצליחו לשכנע את הצוותים שלהן, ועצרו בלרנקה והחליפו צוותים והביאו קייטרינג ועשו את כל הבלגן הזה כדי להפעיל קו טיסות לארץ, שמדינת ישראל תגבה אותן.
"איך זה יבוא לידי ביטוי? שאם יהיה עכשיו משהו חריג והן יצטרכו לבטל טיסה מהרגע להרגע, לא יחייבו אותן במתן פיצוי. שיגבילו את ימי שירותי הלינה שאנחנו צריכים לתת לשני לילות, כמו שעשינו בקורונה. שייתנו להן איזשהו באפר שהן יודעות שאם הן מפעילות טיסות לישראל, הן לא אחראיות".
לדבריה, תיקון החוק "לא מספיק, כי לא נגעתם בנקודה הכי חמורה שהיא הנושא של טיסות חלופיות. בסוף אין לנו היום לתת היצע של טיסות חלופיות. אם חברה כמו וויז, שקונים כרטיס אצלה בימים יפים בערך ב־200 יורו, צריכה היום לשלם על טיסה חלופית באל על 2,000 יורו, היא לא תטוס לישראל, חברים. זה לא ייתכן. זה הרי לא הגיוני".
גם בנייר העמדה שהגישה בשבוע שעבר עו"ד קציר לוועדת הכלכלה לקראת הדיון הבא שמועדו טרם נקבע, אין התחייבות מצד החברות הזרות לשוב לפעילות אם יתבצעו תיקוני החקיקה שהן דורשות, אלא הן דורשות לשנות את החוק "כדי לתמרץ את חזרתן של החברות הזרות" ובניסוח נוסף, "לסייע להשבת פעילותן בישראל".
"נתקעתם? תסתדרו לבד"
עו"ד אהוד פאי, העוסק בתיירות ותעופה, סבור כי מה שמונע מחברות התעופה הזרות לחזור לטוס לישראל הוא נושא הביטוח, ולא נוסח החוק. וההוכחה הברורה לכך, לטעמו, היא שחברות התעופה הישראליות מקבלות סיוע מהמדינה להסדרת הביטוח, וממשיכות לטוס למרות המצב הביטחוני, בעוד החברות הזרות לא מוכנות לטוס לכאן. "זה מוכיח שלחברות התעופה הישראליות משתלם מבחינה כספית להפעיל כמה שיותר טיסות בתקופה זו, חרף הוראות החוק והעובדה שהן יידרשו לספק שירותי סיוע וכרטיסים לטיסה חלופית לנוסעים", אומר עו"ד פאי. "אני מעריך שעלויות חברות התעופה עבור שירותי סיוע נמוכות לאין שיעור מהרווחים שלהן מטיסות מסחריות. בהצעת החוק כיום, ובגלל שהמדינה לא מסייעת להסדרת הביטוח לחברות התעופה הזרות, הצרכנים על הכוונת".
נוסח החוק כיום קובע כי במקרה שבו חברת התעופה מבטלת טיסה, היא מחויבת להציע ולספק לנוסעים שירותי סיוע (מזון ולינה) עד להמראת טיסה חלופית, וכן מחויבת להציע להם גם כרטיס לטיסה חלופית. כעת, במסגרת התיקון לחוק, מוצע לבטל או לצמצם את חובת חברות התעופה לספק שירותי סיוע וכרטיס לטיסה חלופית במקרה של ביטול טיסה. כלומר, אם יש אזרחים ישראלים בחו"ל, והטיסה שלהם בוטלה, לא יהיה להם היכן לאכול ולישון או כיצד לשוב הביתה, וגם אם הם יממנו את ההוצאות האלה, חברות התעופה יהיו פטורות מלהשיב להם אותן.
לדברי עו"ד פאי, אם החובות האלה יבוטלו, לא יהיה לחברות תעופה כל תמריץ לדאוג לכך שהנוסעים יחזרו כמה שיותר מהר לישראל, או לדאוג כמה שיותר מהר למצוא להם אלטרנטיבה לטיסות שהתחייבו לספק להם. "בשורה תחתונה, אם הצעת חוק זו תאושר, המדינה למעשה אומרת לאזרחיה: אם אתם תקועים בחו"ל - ללא מקום לישון או לאכול או יכולת לחזור לארץ - תסתדרו לבד", הוא אומר.
חברות התעופה הזרות אף מבקשות בנייר העמדה שהגישו, לרכך את נוסח הפטור מתשלום פיצוי, ולהשוות את הנוסח שלו לנוסח שקיים בתקנות האירופיות, כך שיהיו פטורות מתשלום פיצוי אם הטיסה בוטלה מסיבות שלא בשליטתן.
ממשרד התחבורה נמסר: "אנו פועלים לקבל את האישורים מהממשל הפדרלי לקיום הטיסות ומקדמים יוזמות נוספות להגדיל את מספר הטיסות לצפון אמריקה. במקביל פועלת השרה מירי רגב כדי לשכנע חברות זרות לחדש את פעילותן. כמו כן, השרה פועלת להקטנת אי־הוודאות עבור חברות התעופה באמצעות תיקון החוק שיאפשר, מצד אחד, שמירה על זכויות הנוסעים ומצד שני, יקטין את אי־הוודאות לחברות התעופה וזאת לתקופת המלחמה".
