ניתוחליברמן מצמיד את שכר המינימום לפופוליזם
ניתוח
ליברמן מצמיד את שכר המינימום לפופוליזם
האסטרטגיה של שר האוצר לתקוף כל מי שדורש העלאה כלשהי בשכר המינימום אינה מגובה בנתונים. מאז נחתמה עסקת החבילה, המצב במשק השתנה: נרשמה התאוששות, האינפלציה הרימה ראש, ויוקר המחיה זינק. מתבקשת בדיקה מחודשת למתווה שכר המינימום הנוכחי
לפני שבועיים, בכניסה למסיבת העיתונאים שהציגה את התוכנית הכלכלית של שר האוצר אביגדור ליברמן וראש הממשלה נפתלי בנט, קראה קבוצה של כעשרה בני נוער מתנועת "מינימום 40": "ליברמן תתעורר, העובדים שווים יותר". מה שנראה אז כקוריוז מתגלה כעת כמחסום משמעותי בפני ליברמן המבקש להעביר את עסקת החבילה הכלכלית. שכן חברי התנועה הצליחו להחתים כבר 45 חברי כנסת.
הדרישה להעלות את שכר המינימום בפעימה אחת ל־40 שקל לשעה נראית לא סבירה, כמו גם הפעימות שמציעים חברי הכנסת שהן מהירות מדי. זו הסיבה שדווקא ח"כ אפרת רייטן העומדת בראש ועדת העבודה והרווחה בכנסת וצפויה לדון בעסקת החבילה, לא חתמה על העצומה הזו. רייטן אמרה ל"כלכליסט" כי "אני תומכת בהעלאת שכר המינימום ומדברת על כך עם נציגי האוצר. אם אין בכוונת האוצר לאפשר לכנסת לעשות תיקונים, אז אני חושבת שחבל על הזמן שלי ושלהם להביא את זה לוועדה. לא חתמתי על העצומה, כי אני לא יודעת מאיפה הגיע המספר 40".
רייטן לא לבד, הטענות נגד מתווה העלאת שכר המינימום בעסקת החבילה חוצות גם את המגזר הפוליטי. כלכלנים בכירים אומרים ל"כלכליסט" כי יש מקום לבדיקה מחודשת בנוגע למתווה העלאת שכר המינימום הנוכחי. הסיבה העיקרית לצורך לבדוק את המתווה מחדש היא העובדה כי המתווה נחתם כשהמשק היה בתנאים אחרים לגמרי.
גם לאוצר ברור כי הפעימה הקרובה ב־2022 לעליית שכר המינימום ל־5,400 שקל היא נמוכה מדי ומהווה שחיקה ריאלית בשכר ללא סיבה כלכלית
ליברמן חזר אמש בכנסת על כך שאין היגיון לעלות את שכר המינימום, והוא כינה את המהלך "פופוליסטי". לדבריו, המתווה הנוכחי מגיע בסוף התקופה ללמעלה מ־1,800 דולר בחודש, סכום שהוא יותר משכר המינימום בארה"ב. כמו כן, העלאת שכר המינימום באופן חד תביא להעלאת תשומות המעסיקים ותלבה את יוקר המחיה. מצד שני, ליברמן רמז בישיבת סיעתו אתמול שהוא פתוח לשינוי עסקת החבילה אם תהיה הסכמה של כל השחקנים. כלומר, גם של המעסיקים. בכל מקרה, הבחירה של ליברמן לתקוף את "מינימום 40" היא בריחה למקום הקל. את הוויכוח צריך למסגר בהיקפים קטנים יותר: האם הפעימה הנוכחית תהיה ל־5,400 שקל או ל־5,700 שקל. וכאן ליברמן מטעה את הציבור.
מאז עסקת החבילה המצב השתנה
מבחינה חוקית, שכר המינימום מוצמד ל־47.5% מהשכר הממוצע במשק. אלא שמאז שנת 2002 התקבעה נורמה כי האוצר, ההסתדרות והמעסיקים מגיעים להסכמות ומעלים את השכר הממוצע בפעימות. הנורמה הזו נוצרה בשל הצורך לבצע התאמות בין מצב המשק לבין העלאת שכר המינימום. שכר המינימום הועלה בפעם האחרונה בסוף שנת 2017, והוא עומד על 29.12 שקל לשעה, שהם 5,300 שקל לחודש, בהתבסס על משרה של 182 שעות. העלאת השכר הזו שיקפה שכר מינימום העומד על כ־51% מהשכר הממוצע במשק.
מאז — למעלה מ־4 שנים — השכר הממוצע עלה בכ־1,000 שקל בחודש. המשמעות היא ששכר המינימום ירד אל מתחת ל־47.5% מהשכר הממוצע. עם הנתון הזה בא יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד לאוצר ולנציגי המעסיקים - דובי אמיתי ורון תומר - לפני העברת התקציב. אלא שבאותו זמן, התחושות לגבי מצב המשק היו שונות לחלוטין. התחושה הכללית היתה כאוס וחוסר יציבות שנוצרו הן בשל הקורונה והן בעקבות המשבר הפוליטי המתמשך שגרם לכך שהמדינה התנהלה ללא תקציב מאושר. במסיבת העיתונאים על עסקת החבילה בחודש נובמבר האחרון הדגישו כל המשתתפים את הצורך ב"ודאות למשק". כמו כן, הוסכם כי בשנת 2022 לא יתבצעו עליות שכר משמעותיות כדי לאפשר לשוק העבודה להתאושש. באותה תקופה הדרישות של בר דוד להעלאת שכר המינימום נראו בלתי סבירות, והיה חשש כי העלאה אפילו מתונה של שכר המינימום תמנע מהאבטלה לרדת.
אלא שמאז עסקת החבילה המצב השתנה, ואת זה יודעים גם באוצר, גם אם הם מסרבים להודות בכך באופן גלוי. השינויים העיקריים הם ההתאוששות המהירה של המשק, האינפלציה שהחלה להרים ראש, והשיח על עליות מחירים המוכר בשם יוקר המחיה. ההתאוששות המהירה במשק התבטאה בירידת האבטלה בשיעור חד לרמה של 4.3%, והבעיה העיקרית של השוק היא היצע העובדים ולא הביקוש לעובדים. כמו שאמר ליברמן עצמו - רק 3% מהעסקים נפגעו מגל האומיקרון.
הצמיחה בשנת 2021 היתה חדה מאוד (8.1%) וחיזקה את ההערכה כי הכנסות המדינה שזינקו בשנת 2021 אינן אירוע חד־פעמי, אלא מלמדות על שינוי מגמה במצב המשק. מאידך, האינפלציה החלה להרים ראש, וב־12 החודשים האחרונים הגיעה ל־3.1%. המשמעות היא שמאז דצמבר 2017 נשחק שכר המינימום בשיעור של 3.72%. כששכר המינימום הריאלי נשחק, אי־עדכונו שקול להורדת שכר המינימום.
בתוכנית של ליברמן ובנט לבלימת יוקר המחיה הופנמה העובדה שמצב המאקרו שונה, והשניים מיהרו לייצר תוכנית ייעודית שמיועדת בעיקר למשפחות מעמד הביניים. גם העלאת מענק העבודה, בהיקף נמוך בהרבה מההטבה למעמד הביניים, שמיועדת למשתכרי שכר מינימום תסייע רק למשפחות ולא ליחידים. כך ההכנסה של מעמד הביניים גדלה בשיעור משמעותי, ושל משתכרי שכר מינימום גדלה בהיקף נמוך בהרבה. כלומר, התוכנית של ליברמן ובנט מגדילה גם היא את ההכנסה הממוצעת למשפחות עובדות, אף שהדבר לא מתבטא בנתוני השכר הממוצע.
ליברמן היתמם אתמול ואמר כי "מנובמבר עד השבוע שעבר אף אחד לא התנגד לעסקה", והוסיף כי "אי אפשר לפתוח הסכמים". אלא שליברמן יכול לענות לעצמו על השאלות הללו בהתאם לתשובות שהוא ענה לעיתונות הכלכלית כשהציג את התוכנית לבלימת יוקר המחיה. ליברמן הסביר עוד לפני שהתפרסמו נתוני הצמיחה והאינפלציה — כי יש יותר הכנסות, והמסגרת התקציבית גדלה, וכי אם תנאי המאקרו השתנו, ניתן לחשוב מחדש גם על החלשים ביותר בחברה.
כמו כן, בהקשר לעיקרון של פתיחת הסכם מדובר בהסתכלות מאוד צרה של שר האוצר. שכן אם שכר העובדים החלשים בחברה נחלש, והנתונים שעליהם התבסס המתווה אינם עדכניים, הרי שתפקידו הוא לנסות לפתוח את ההסכם מחדש, בדיוק כפי שהוא פתח מחדש את התקציב.
בתוכנית של ליברמן ובנט לבלימת יוקר המחיה גובש מתווה למעמד הביניים. כך ההכנסה של משפחות גדלה הרבה יותר מאשר זו של משתכרי שכר מינימום
בשורה התחתונה, ברור לכולם — גם לאוצר עצמו — כי הפעימה הקרובה לשנת 2022 המדברת על עליית השכר ל־5,400 שקל היא נמוכה מדי. היא אמנם נוגעת ב־47.5% מהשכר הממוצע במשק האחרון אך היא מהווה שחיקה ריאלית בשכר, זאת ללא סיבה מאקרו־כלכלית נראית לעין. בנוסף, עיון מעמיק בנתוני עליית השכר על פני כל ענפי המשק מדגים לעומק כיצד עליית השכר בקרב משתכרי שכר מינימום היתה נמוכה ממשתכרי שכר גבוה יותר.
מאבקים פוליטיים במקום מנגנון אוטומטי
חשוב להדגיש, העלאת שכר מינימום בצורה מהירה מדי עלולה לפגוע בשיעורי התעסוקה. אלא שהמספר המדויק לא ידוע לאף אחד. צריך לזכור שבזמן משבר כלכלי יש היגיון לאפשר שחיקה בשכר המינימום כדי שלא תהיה אבטלה, אך כעת ההסכמה הרווחת היא כי אין הצדקה כלכלית לשחיקה כזו.
בבנק ישראל ביקשו שלא להתבטא בנושא שכר המינימום לפני החלטת הריבית, אך נגיד בנק ישראל חזר כמה פעמים על כך שהוא שמח על עסקת החבילה מכיוון שזו תמנע לחצים לייסוף השכר שעלולים לגרום ללחצים אינפלציוניים. אך גם גורמים בבנק ישראל אומרים כעת, שניתן להעלות את שכר המינימום ולוודא שלא תהיה שחיקה ריאלית בשכר זה, והוא לא הגורם הקריטי בכל מה שקשור לאינפלציה.
לפי המודל הנוכחי, שכר המינימום אמור לעלות כך שהחל מאפריל 2022 יעמוד על 5,400 שקל (29.67 שקל לשעה), החל מאפריל 2023 על 5,500 שקל (30.21 שקל לשעה), מאפריל 2024 על 5,700 שקל (31.31 שקל לשעה), באפריל 2025 על 5,800 שקל (31.68 שקל לשעה) ובדצמבר 2025 יעמוד על 6,000 שקל (32.96 שקל לשעה).
המודל הזה משקף כי בינואר 2026 השכר הממוצע במשק יעמוד על 12,631 שקל בלבד. הנחה שנראית כעת רחוקה מאוד מהמצוי. מפלגות העבודה ומרצ מבקשות לשנות את מתווה עליית שכר המינימום לכזה שיגיע בינואר 2026 ל־6,500 שקל ויבטא שכר של 35.7 שקל לשעה.
3 צפייה בגלריה
שרת התחבורה מרב מיכאלי ויו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד. שכר המינימום תלוי במאבקי כוח פוליטיים
(צילומים: אביגיל עוזי, אגף הדוברות בהסתדרות)
ח"כ אפרת רייטן, יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אמרה ל"כלכליסט" כי ניסיון העבר שלה עם שר האוצר ליברמן לימד אותה כי הוא קשוב ומתבסס על נתונים, והיא מאמינה שיהיה ניתן להגיע להסכמות על מתווה סביר יותר להעלאת שכר המינימום. המתנגדים הגדולים לעליית שכר המינימום צפויים להיות מחוץ לממשלה, והם המעסיקים. רון תומר אמר ל"כלכליסט" כי "אם תיפתח עסקת החבילה, זה יהיה הסוף של עסקאות החבילה, לא יהיה ניתן לתת אמון. אנחנו הסכמנו בלחץ שר האוצר להעלות את השכר ב־2022, לאחר שדובר על הקפאת שכר לכל 2022".
כלכלנים מסרו ל"כלכליסט" כי המצב שבו שכר המינימום מוצמד רק לשכר הממוצע ולא לשכר החציוני ולשיעורי האבטלה, ובעצם תלוי תדיר בעסקאות חבילה - הוא בעייתי, שכן הוא נתון כל העת למאבקים פוליטיים במקום להסתמך על מנגנון אוטומטי.
נזכיר בהקשר זה, כי מאבקים פוליטיים יש גם בהסתדרות שמצויה בעיצומו של מסע בחירות. ארנון בר דוד שחתם על עסקת החבילה הקודמת מוצא את עצמו מותקף על ידי עופר עיני למשל, שקרא לפתיחת ההסכם ולהעלאת שכר המינימום.
