"המכה של בתי המלון עוד תגיע. כלכלית לא היה נכון לפתוח"
"המכה של בתי המלון עוד תגיע. כלכלית לא היה נכון לפתוח"
המפונים שמאכלסים את בתי המלון מרככים בינתיים את הנזקים הכלכליים שגרמה המלחמה לענף המלונאות. עם זאת, ברור לכולם שיגיע היום שהם יעזבו, והתיירים הזרים שאמורים למלא את מקומם – לא יבואו
ענפי השירותים, המסחר והתיירות נפגעו משמעותית בזמן המלחמה, חלקם מתחילים להתאושש וחלקם עוד רחוקים מכך, אבל בתוך העולם העסקי המורכב הזה מצבו של ענף המלונאות חריג במיוחד. בתי המלון, שפתחו במהרה את דלתותיהם לקליטת תושבי היישובים שפונו, נמצאים כרגע בתפוסה מעל הממוצע. אבל גם שם יודעים שהמצב זמני בהחלט — הכסף שהמדינה משלמת להם הולך ואוזל מכיוון שמפונים החלו לעזוב לטובת יישובים זמניים שהוקמו והתיירים עוד רחוקים מלחזור במצב הלחימה הנוכחי. "בקרוב", אומרים בענף,"המכה הגדולה תגיע".
כרגע, מניות שלוש רשתות המלונות הציבוריות הגדולות - פתאל, ישרוטל ודן — לא מתמחרות פגיעה אנושה בענף. הן השיגו תשואה עודפת על זו של מדד ת"א־125, מאז פרוץ המלחמה. בעוד שבין סיום יום המסחר האחרון שלפני השבת השחורה (5 באוקטובר) לאמצע השבוע הנוכחי (13 בנובמבר), מדד ת"א־125 ירד בכ־9.4%, שלוש מניות חברות המלונאות הציגו ירידה מינורית יותר של 3.2% במניית מלונות דן, 4.1% בישרוטל, ו־5.5% בפתאל. זאת למרות ששלוש הרשתות מיהרו אחרי פרוץ המלחמה להוציא אזהרות רווח למשקיעים, בהן הודיעו כי צפויה הרעה מהותית של תוצאות הפעילות בישראל.
מאז האזהרות המניות נשארו יציבות, ואפילו רשמו עלייה קלה. הסיבה היא כנראה משום שבפועל המלונות ממשיכים לעבוד: על פי בדיקת "כלכליסט", כיום ישרוטל מפעילה 21 מתוך 23 בתי המלון, פתאל 40 מתוך 42 (רק 20% מהפעילות שלה היא בישראל) ודן 15 מתוך 17 המלונות. "אנשים הגיעו אלינו עם ריח של שריפה, שבורים, מפורקים, פתחנו להם את הדלתות בלי לשאול שאלות, אף אחד לא שאל כמה כסף המדינה תיתן על זה, חיבקנו אותם, היו המון שנתנו חדרים בחינם", אומרים בכירים בענף בשיחות עם "כלכליסט", ומתארים כיצד הפכו המלונות למקלט ראשון עבור קהילות שלמות שעברו טבח.
בהמשך הוציא החשב הכללי באוצר מסמך מסודר ובו התעריפים שנקבעו עבור האירוח, לפי דרגות המלונות, ודרישות שונות, כמו מתן שלוש ארוחות ביום, פינוי אשפה מהחדר מדי יום, החלפת סדינים אחת לשבוע ומתן שירותי כביסה מוזלים. התעריף שנקבע לאדם מבוגר בחדר בפנסיון מלא נע בין 410 שקל ליום (ללא מע"מ) למלון 5 כוכבים ל־346 שקל ליום למלון 3 כוכבים, כשמחיר לילד הוא חצי מזה. המחירים האלה נמוכים מאוד בהשוואה לתעריפים הרגילים של בתי המלון, כאשר הפערים עולים ככל שמדובר במלונות יוקרה, שאנשים לעתים משלמים בהם גם יותר מ־2,000 שקל ללילה.
"המחירים ממש לא בוננזה עבור המלונות", אמר שר התיירות חיים כץ בדיון בוועדת הכלכלה בשבוע שעבר, שעסק במתווה פיצוי לענף התיירות. גם נשיא התאחדות המלונות אלי כהן הסביר בדיון, כי "כלכלית לא היה נכון לפתוח את המלונות". כעת הוא אומר ל"כלכליסט": "אתה לא יכול להרוויח כסף במחירים שהמדינה משלמת. אבל המלונאים פתחו את המלונות בלי קשר להיבטים כלכליים. יש מלונות שמרוויחים קצת, יש כאלה שמפסידים ויש אחרים באיזון. המלונות עצמם עוד לא ממש יודעים - כי גם אם המחזור עלה יכול להיות שהם מפסידים כי ההוצאות עלו משמעותית. זה אירוע שונה וחריג".
מנכ"ל ישרוטל ליאור רביב אומר, כי "מבחינה כלכלית נטו, מעבר לציונות ולחשיבות הלאומית במה שאנו עושים, יותר משתלם לסגור מלון לגמרי, כי לפתוח מלון זה חתיכת אירוע, ובמחירים הנוכחיים אתה לא מרוויח. למרות הצמצום בהוצאות, יש את כל ההוצאות הקבועות שלא השתנו ולא קיבלנו בינתיים הקלות. עוד לא עשינו חישוב איפה אנו עומדים לגבי כל מלון, אני מניח שאנו נהיה במצב סביר".
אל המשבר הנוכחי מגיעים המלונות עם שכבות שומן נאות לימים קרירים, אחרי תוצאות יפות מאוד שהציגו בשנה וחצי האחרונות, שהותירו את משבר הקורונה מאחור - ברמת ההכנסות והרווח הנקי, כמו גם קופות מזומנים דשנות. בנוסף, המלחמה תפסה את ענף המלונאות רגע אחרי תקופת שיא בזכות חגי תשרי, אולם באופן טבעי אחרי החגים התפוסה הממוצעת במלונות יורדת. על פי נתוני התאחדות המלונות, באוקטובר 2022 שיעור התפוסה במלונות בישראל עמד על 64.7%, כשעיקר התפוסה היה באילת (71.8%) ובים המלח (71.2%). ובנובמבר 2022 התפוסה עמדה על 67.9%, כאשר שיא התפוסה היה בירושלים (73.9%). באוקטובר ובנובמבר השנה, פינוי היישובים לבתי המלון הוביל לכך שהתפוסה הממוצעת נעה בין 80%–100%.
לפי הדו"ח השנתי של פתאל לשנת 2022, התפוסה הממוצעת של מלונותיה בישראל באוקטובר אשתקד עמדה על כ־77%, בנובמבר על כ־72.5% ובדצמבר על כ־62.5% - וכעת במלונות הרשת התפוסה היא גבוהה יותר - סביב 80%.
אלא שהתפוסה העודפת לא באמת עושה את העבודה: "המחירים המשולמים לחדר נמוכים בעשרות אחוזים בעוד ההוצאות לעתים עולות", מספרים מלונאים. "נכון שהמלונות צמצמו בשירותים שונים, כמו ספא ואדמינסטרציה, אבל יש הוצאות אחרות שעולות, כמו חשמל, מים ועוד. וההוצאות הקבועות לא משתנות".
אחד המלונאים פותח טבלת אקסל ומראה כיצד במלון שלו באילת, מחיר ממוצע לחדר בחודש המקביל אשתקד עמד על 1,100 שקל בעוד היום המחיר מהמדינה 960 שקל. זו אמנם ירידה, אבל לא משהו קטסטרופלי שרשת יציבה לא יכולה לחיות איתו. אלא שהוא מראה עוד נתון - בעוד מספר הנפשות הממוצע בחדר בשנה שעברה היה 1.6, כעת מדובר על ממוצע של 2.7 אורחים בחדר. "ולא מדובר בתיירים או אנשי עסקים שקמים אוכלים ארוחת בוקר ואז יוצאים לטייל כל היום, אלא במפונים שכל היום שוהים במלון. יש לזה משמעויות מבחינת הוצאה על מים, חשמל, מיזוג, כביסה, אוכל, שעות מטבח, בלאי ועוד", אומר סמנכ"ל הכספים של פתאל שחר עקה.
הבעיה העיקרית שמדברים עליה בענף היא עלויות השיפוץ הגבוהות שידרשו למלונות כדי לחזור ולהשיב אותם למצבם. המלונות, בטח אלה שמארחים קהילות שלמות של מפונים, לא ממש מתפקדים כמו מלונות רגילים. מלונאים מתארים כיצד הפכו אולמות הכנסים, חדרי הישיבות והלובי לכיתות לימוד וגני ילדים, לספריות וחדרי טיפול, וכיצד ריהוט יוקרתי נפגע. "יצטרכו להשקיע מיליונים כדי לשפץ את המלונות ולהחזיר אותם למצבם הקודם", מספרים המלונאים.
במתווה הפיצויים שגיבש השר כץ בשיתוף המלונאים הוא ביקש להעניק למלונות שאירחו מפונים מענק שיפוץ בגובה 18% מהמחזור ברבעון הרביעי, זאת לצד הנחה של 40% בארנונה ו־25% במים וביוב. "סכומי הפיצוי האלה מוגזמים" אמר יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן ובהמשך קבע שאין דחיפות להחליט כעת על מתווה הפיצויים ושמשרד התיירות והאוצר יגבשו מתווה מוסכם תוך 30 יום ויציגו אותו שוב לוועדה. במתווה הפיצויים הקודם, בעת מגפת הקורונה, ישרוטל קיבלה מענקים מהמדינה וביקשה ב־2021 לחלק דיבידנד בגובה 25 מיליון שקל לבעלי מניותיה. הרשת נסוגה מכוונתה רק אחרי ביקורת ציבורית. כדי ללמוד מטעויות, יש צורך כעת ביצירת מנגנון קיזוז של המענקים למלונות אל מול רווחים עתידיים, כמו גם אל מול כספים שיקבלו מלונות מחברות הביטוח על נזקים שנגרמו להם.
עוד ביקש המתווה של כץ להביט על כל מלון כיחידה נפרדת וכן עלה הצורך לתת מענה בעיקר למלונות הקטנים, האורבניים, שהם יהיו הראשונים להיסגר כעת. כץ סיפר בדיון שכבר מורגשת תנועה החוצה של מפונים, בין השאר מאחר שהמדינה מציעה תגמול כספי למפונים שימצאו פתרון דיור משל עצמם, בגובה 200 שקל למבוגר ליום ו־100 שקל לילד.
בענף מעריכים שבתוך כמה שבועות, מלונות קטנים יתחילו להיסגר כשמפונים יחלו לצאת מהם, כאשר בעיקר יישארו ביחד קהילות שלמות במלונות הגדולים. זו הסיבה שגם בהחלטת ועדת הכלכלה כהמלצה לקראת גיבוש מתווה סופי נכתב ש"יש מקום להתייחסות מיוחדת" לבתי המלון הקטנים. "אנחנו כבר רואים שעשרות בתי מלון קטנים נסגרים, זו מאסה קריטית", אומר כהן. "אני צופה שהמגמה תימשך בשבועות הקרובים, וזו בעיה שהאוצר יצטרך להתמודד איתה". המלונות הקטנים, אומרים מלונאים, יפגעו בין השאר בעקבות חיסולה המוחלט של התיירות הנכנסת לישראל בדיוק ברבעון שנחשב לחזק ביותר.
נתוני התאחדות המלונות מראים כי 2.4 מיליון תיירים התארחו במלונות בישראל ברבעון הרביעי של 2022 לבדו, יותר מבכל רבעון אחר - כאשר השיא הוא בנובמבר אשתקד עם 910 אלף לינות. להשוואה בכל שנת 2022 היו 7.1 מיליון לינות תיירים במלונות. התיירים גם נוהגים להוציא לא מעט על תוספות במלון, וכל זה נעצר בבת אחת. "נכון, הישראלים כעת מפצים קצת על אובדן התיירים מחו"ל, אלא שההכנסה מהם היא נמוכה יחסית להוצאות וגם צפויה בקרוב להסתיים", אומר עקה. רביב מוסיף כי "הרבעון הנוכחי מבחינת תיירים אבוד לגמרי - אנו חיים על ישראלים".
לדברי כהן, "המכה הגדולה עוד תגיע. כעת עם כל האנטישמיות הגואה והנזק לתדמית של ישראל, צריך יהיה לספור שני רבעונים לפחות עד שיתחילו לראות שוב תנועה של תיירים לישראל, ולפחות שנה עד שיחזרו הקבוצות של הצליינים, שזה סגמנט מרכזי שמהווה כ־20% מהתיירות הנכנסת. בתי המלון גם יצטרכו להשקיע הרבה מאוד בשיווק בעקבות זאת, שלא לדבר על שיפוץ. לכן באוצר צריכים לטפל באירוע הזה כבר עכשיו. הם חייבים להרגיע את התעשייה ולאפשר לה להיערך".
בתעשיית המלונות מקווים שמי שימלא את החסר בינתיים יהיו הישראלים. נכון שזה תלוי מצב הרוח ומיתון שעלול להיות, אבל כפי שאומר רביב, "לדעתי יהיה ביקוש גבוה מצד ישראלים כי אנשים ירצו להתאוורר אחרי שהיו תקועים בבית במלחמה, וחו"ל יהיה פחות אופציה בגלל הפן הביטחוני, אזהרות המסע, החשש מגילויי האנטישמיות". גם עקה חושב כך: "אנשים אחרי טראומה אוהבים לצאת ולבלות, לכן הישראלים יפצו מעט על אובדן התיירים", הוא אומר, "ועדיין יהיה צורך בסיוע מהמדינה, כי עוד נכונו לתעשייה הזו ימים מאתגרים".
