ביהמ"ש חתך את שכר הטרחה לנאמני התחנה המרכזית החדשה: יסתפקו ב-18 מיליון שקל
ביהמ"ש חתך את שכר הטרחה לנאמני התחנה המרכזית החדשה: יסתפקו ב-18 מיליון שקל
רואי החשבון חיים קמיל, עליזה שרון ויוסי בנקל ביקשו שכר טרחה של 55 מיליון שקל, בשל "מורכבות התיק וגודלו של ההישג שהושג ע"י הנאמנים". השופטת מתחה ביקורת על שלא הגישו פירוט של שעות העבודה, אבל הותירה בידם סכום נוסף של 9.3 מיליון שקל להוצאות משפטיות
נאמני התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, רואי החשבון חיים קמיל, עליזה שרון ועו"ד יוסי בנקל יקבלו שכר טירחה של 18 מיליון שקל "בלבד" עבור הטיפול בתיק. זאת למרות שבקשתם המקורית היתה לשכר טירחה של 55 מיליון.
הבקשה שהוגשה לפני כשנתיים, בספטמבר 2020, הגיעה לסכום של 36.5 מיליון שקל לצד תוספת מאמץ מיוחד של 50% שביקשו השלושה. הם טענו כי "מדובר בתיק מהמורכבים, הסבוכים והאינטנסיביים ביותר שידע תחום חדלות הפירעון בישראל וכגודל מורכבותו של תיק זה, כך גם גודלו של ההישג יוצא הדופן שהושג על ידי הנאמנים". אלה השיגו 306 מיליון שקל מתוך חוב של 317 מיליון בתיק.
חברת התחנה המרכזית החדשה וחברת הניהול שלה נכנסו ב-2012 להקפאת הליכים. בעלת התחנה היתה נצבא שבשליטת קובי מימון. הנאמנים קמיל ושרון ביקשו שהחברה תימכר לחברה בת של נצבא אבל אחרי ההשופט בנימין ארנון קבע שמדובר בהצעה שאינה ראויה, התהליך נמשך והגיע לתוצאות הרצויות.
שופטת בית המשפט המחוזי שקיבלה את ההחלטה שפורסמה היום, עירית וינברג נוטוביץ, ציינה את ההשקעה הגדולה של הנאמנים בתיק. עם זאת בנושא שכר הטרחה ציינה השופטת כי מתוך 10 שנים בהן מתנהל ההליך הפעילו הנאמנים את התחנה המרכזית במשך 3 שנים בלבד.
ישנם שלושה מסלולים משפטיים שלפיהם יכול להיקבע שכר טירחה של נאמנים: שכר הטירחה במסלול המימוש או מסלול הניהול עומד על 7 מיליון שקל לפי החישוב של השופט בעוד שבמסלול החלוקה שאותו דרשו הנאמנים לחשב ועל פיו לקבל את שכרם, הוא עומד על 36 מיליון שקל. לסכום זה ביקשו להוסיף 50%, בקשה שהתקבלה בהתנגדות הכנ"ר שדרש להסתפק בשכר טירחה של 18 מיליון שקל.
השופטת ציינה כי מדובר בשכר טירחה חריג ותקדימי אף בהשוואה לתיקים בעלי היקף עצום יותר כמו קלאבמרקט, נידר או תבל. שבה נשיה בסך 3.5 מיליארד שקל הניבה לנאמנים שכר טירחה של 12 מיליון שקל בלבד.
השופטת תקפה בהחלטה את הנאמנים שהמשיכו לגבות שכר טירחה גם לאחר שניהול החברות עבר לידי נצבא והיקף עבודתם פחת באופן משמעותי. כלומר מאז 2017, ועדיין גבו שכר טירחה מכסימלי של 17.5 אלף דולר לחודש (100 דולר לשעה).
הנאמנים טענו כי מאחר שהנושים קיבלו קרוב ל-100% מהחוב, מי שאמור לשאת בשכר הטירחה שלהם היא נצבא שלגביה נקבע ע"י בית המשפט כי גרמה במכוון לקריסת החברות כדי לרכוש אותן בנזיד עדשים. בנושא זה קבעה השופטת שאין להקל ראש בטענת נצבא כי הדירקטוריון של החברה היה מודע למהלכיה מול בנק דיסקונט ורכישות האג"ח בידי החברה, אליו נדרשו הנאמנים בטענה.
השופט פסק כי הנאמנים יקבלו רק 50% מהשכר המתקבל עפ"י התקנות. כלומר 18.4 מיליון שקל. עם זאת הנאמנים גבו שכר נוסף בגין הטיפול המשפטי השוטף בסך 9.3 מיליון שקל וכן שכר טירחה ליועצים חיצוניים ביניהם שלמה נס בסך 1.8 מיליון שקל.
למרות שהחוק מאפשר לבית המשפט לקזז שכר יועצים חיצוניים מזה של הנאמן, ולמרות שלא נמסר פירוט שעות העבודה בגין הטיפול המשפטי החליט בית המשפט בצורה תמוהה משהו, לא להפחית את הסכומים משכר הטירחה שנפסק להם והם ישארו ברשותם. הכנ"ר אגב, התנגד גם הוא לעמדה זו. עד היום קיבלו הנאמנים 14.3 מיליון שקל, וכן את ההוצאות המשפטיות כאמור של 9.3 מיליון.
בנקל עצמו ייצג את הנאמנים בבית המשפט. ירון אלכאווי ממשרד גורניצקי ייצג את נצבא. מנצבא לא נמסרה תגובה.
עו"ד צבי שוב, המייצג מאות בעלי חנויות בתחנה המרכזית החדשה, אמר: "בתחילת הדרך ביקשו והמליצו שני הנאמנים המקוריים לאשר הצעת מכר לחברה בסכום נמוך משמעותית, בפער של מאות מיליוני שקלים מזה שאושר לבסוף, וכן להכיר בחוב מובטח של למעלה מ-100 מיליון שקל לנצבא. ככל והייתה מתקבלת המלצת הנאמנים, היו זוכים בעלי החנויות לדיבידנד של חמישית מזה שזכו לקבל בסופו של דבר.
"אנו התנגדנו בהליכים אלו בשם ארגון בת"מ ובעלי החנויות לסכום נמוך זה ולמכר, כאשר הצלחנו להראות באמצעות שומות כי התחנה שווה הרבה יותר, ואכן התמורה הוגדלה לסך של 320 מיליון שקל. העסקה, שבזכותה בעלי החנויות קיבלו תמורה גדולה הרבה יותר, הושגה על ידי צדדים שלישיים ומעורבותו של בית המשפט, ולא בזכות הנאמנים המקוריים. עוד נציין כי מצער שהתחנה המרכזית עדיין נמצאת בשליטת נצבא, ואולי נכון היה להפקיע מהחברה את יכולת הרכישה לאור קביעות בית המשפט על התנהלותה הכושלת".