"חשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה": דובר נתניהו שנעצר - אלי פלדשטיין
"חשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה": דובר נתניהו שנעצר - אלי פלדשטיין
ביהמ"ש סייג את הצו, והתיר לפרסם את שמו של הדובר בלשכת ראש הממשלה נתניהו. ארבעה נעצרו במסגרת הפרשה, חלקם גורמי מערכת הביטחון. "עיון בחומר מלמד כי קיים חשד סביר, ואף ראיות לכאורה שתומכים בנטען כלפי החשודים", קבע השופט. עוד הותר לפרסם: "מטרת שחרור החטופים הייתה עלולה להיפגע"
אלי פלדשטיין, שעבד בלשכת ראש הממשלה, הוא החשוד בפרשת הדלפת המסמכים הסודיים שנעצר והובא לדיון בבית המשפט. בית המשפט קבע הערב (ראשון) כי צו איסור הפרסום יסויג, כך שניתן לפרסום את שמו של פלדשטיין ופרטים הנוגעים אליו, בכלל זה מקום עבודתו ומעמדו. מוקדם יותר הוארך מעצרו ביומיים.
הצו סויג לאחר בקשה שהגישה עו"ד טל ליבליך בשם ynet ו"ידיעות אחרונות". השופט גם התיר לפרסם את הדברים הבאים: "החקירה החלה, לאחר שהתגבש חשד משמעותי בשב"כ ובצה"ל, גם נוכח פרסום תקשורתי לפיו מידע מודיעיני מסווג ורגיש, נלקח מתוך מערכות צה"ל, והוצא שלא כדין, והתקיים החשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, וסיכון מקורות מידע. בשל כך, עלולה הייתה להיגרם פגיעה ביכולתם של גופי הביטחון להשיג את היעד שעניינו שחרור החטופים, כחלק ממטרות המלחמה". הכוונה היא שהשבת החטופים עלולה להיפגע בשל הפגיעה במקורות.
עוד הותר לפרסם: "בעקבות האמור, נפתחה חקירה סמויה משולבת של שב"כ, צה"ל ומשטרת ישראל, במהלכה התחזקו באופן משמעותי החשדות האמורים. בהתאם נפתחה חקירה גלויה, במהלכה נחקרו עד כה ארבעה עצורים המעורבים בפעילות, חלקם גורמי מערכת הביטחון ואזרח ששמו מר אליעזר פלדשטיין. החקירה מצויה בעיצומה ומתנהלת על פי דין ובפיקוח בית המשפט. כל פרסום נוסף ביחס לחקירה עלולה להוביל לפגיעה בחקירה, במטרותיה ובביטחון המדינה".
שופט בית המשפט מנחם מזרחי אמר: "בחנתי את חומרי החקירה ואת התנהלותה ונחה דעתי, כי מדובר בחקירה עניינית ומקצועית ביותר שיש לאפשר אותה עד תום ואם אורה על ביטול הצו באופן גורף קיים חשש לפגיעה ממשית בחקירה ובחקר האמת. בהמשך הדרך ישקול בית המשפט את מצב הדברים פעם אחר פעם". בנוסף, אמר מזרחי כי "עיון בחומר הסודי שהובא לעיוני ובראיות נוספות, מלמד כי קיים חשד סביר ואף ראיות לכאורה של ממש התומכים בנטען כלפי החשודים".
צביה, אחותו של פלדשטיין, פרסמה באינסטגרם שלה תמונה של אחיה וכתבה: "זה אחי, אלי, חתיך הורס בן 32, בחור מוכשר, חריף ושנון. עדין נפש. לב טהור שמפיץ רק טוב סביבו. תמיד נרתם לעזרה, שופע נתינה ואהבה. שנים הקריב למען המדינה בשירות צבאי, כן כן, בחור מבית חרדי. קצין משכמו ומעלה. הגיע למקומות הכי גבוהים בעבדה קשה. הוא גם רווק נחשק ונרדף. כרגע הוא בצינוק של שב"כ, כבר שבוע בלי לפגוש עו"ד. תכף הוא יוצא, חזק יותר ואמיץ יותר. מבין שהוא בצד הטוב של המפה. עוד קורבן לספין פוליטי מביך ומביש. אוהבים אותך אלי שלנו".
מקורביו של פלדשטיין אמרו מוקדם יותר כי "כואב לראות איך זרקו אותו לכלבים, אחרי שהיה נאמן כמו חייל לנתניהו". לדבריהם, "הוא היה מוכן לעשות הכול בשביל נתניהו. יש סיבה שהכניסו אותו ללשכה הכי חשובה במדינה. הם הבינו שאם צריך, הוא יהפוך את העולם בשביל מילה טובה מביבי. העובדה שהשליכו אותו לכלבים ברגע שנחשפה הפרשה והתכחשו לו - זה יתהפך עליהם. אין אדם בפוליטיקה שלא יודע שהוא עובד אצל נתניהו מאז ה-7 באוקטובר".
בנוסף, קרוביו טענו כי "הביאו אותו בדיוק בשביל המשימות האלה, שקשורות לצבא", ותמהו: "אז פתאום להגיד שביבי לא יודע מיהו? הוא ישב אצלך בלשכה, התקשרת אליו לטלפון. זה הזוי".
בבית משפט השלום בראשון לציון התקיים מוקדם יותר הדיון בבקשת ynet ו"ידיעות אחרונות" וכלי תקשורת נוספים להסיר את איסור הפרסום מעל פרשת המסמכים הסודיים שבה מעורב הדובר בלשכת נתניהו. בהמשך עבר הדיון לדלתיים סגורות, לפני החלטת השופט בנושא.
האם עבד לבד, ומי אישר את הדלפת המסמכים?
פלדשטיין, שעבד עם לשכת רה"מ, ועצור במסגרת פרשת הדלפת המסמכים שמסעירה את לשכתו של נתניהו, חשוד שהעביר לעיתון "בילד" הגרמני ולכתבים ישראלים מסמכים סודיים. החקירה שמתנהלת בימים אלו נדרשת לבחון האם בהדלפת החומרים על-ידי החשודים יש נזק ביטחוני ממשי, או אף חשש לחשיפת מקורות ושיטות של מערכת הביטחון. דבר נוסף שנבחן בחקירה הוא מי אישר את הדלפת המסמכים המסווגים, האם החשודים פעלו על דעת עצמם או שמא קיבלו הנחיות מגורמים בכירים יותר.
לשכת רה"מ מסרה אמש תגובה חדשה שבה טענה כי "המסמך שפורסם כלל לא הגיע ללשכת רה"מ מאמ"ן, ורה"מ למד עליו מהתקשורת. האדם המדובר מעולם לא השתתף בדיונים ביטחוניים, לא נחשף או קיבל מידע מסווג, ולא לקח חלק בביקורים סודיים. ובכלל, מגוחך לומר שפרסום כתבה אוהדת לישראל בעיתון גרמני - שבו פורסם מסמך שכמותו פורסמו קודם לכן באישור ובסמכות - גרם נזק כלשהו למשא ומתן לשחרור החטופים, או לביטחון ישראל. להיפך, זה סייע למאמץ ובוודאי שלא פגע בו".
בלשכת רה"מ טענו לאכיפה בררנית, ואמרו כי "מאז תחילת המלחמה ועד היום אנו עדים לשיטפון של הדלפות מגמתיות ופליליות מישיבות קבינט סודיות, דיונים ביטחוניים סגורים, דיונים חסויים הקשורים לשחרור חטופים; הדלפת הסרטון המבושל נגד חיילינו בשדה תימן, וההדלפה של ח"כ גלעד קריב מתוך ועדת החוץ והביטחון. תמוה מאוד מדוע מכל ההדלפות הללו, דווקא מסמך זה - שתוכנו היה ידוע לכל וסייע למדינת ישראל - זכה לחקירה כה אגרסיבית ומגמתית".
לפני הדיון בהסרת הצו, התקיים דיון בהארכת מעצרם של החשודים בפרשה. לטענת עורך דין אחד החשודים מרשו שוחרר, בעוד שבית המשפט האריך כאמור ביומיים את מעצרו של הדובר בלשכת נתניהו. למרות הצהרות נתניהו שיצטרף לעתירה בבקשה להסיר את צו הפרסום, הוא לא הגיש שום בקשה כזאת. במקביל לדיון בפרשה, נצפו דובריו של נתניהו - יונתן אוריך ועופר גולן - יוצאים ממשרדו של עו"ד עמית חדד שמייצג את רה"מ במשפטו. החשודים עצמם לא הגיעו לדיון אך השתתפו דרך וידאו בשידור חי מהמעצר.
מי שהגישו את הבקשה הם כאמור כלי התקשורת, מטה המשפחות החטופים ובקשה אישית של עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן ואחת ממובילות מחאת המשפחות. את ynet ו"ידיעות אחרונות" ייצגו עורכי הדין טל ליבליך ונתאי צוריאל ממשרד ליבליך-מוזר-גליק.
"יש צורך באמון הציבור"
עו"ד ליבליך אמרה לשופט מנחם מזרחי, שניהל את הדיון, כי "אני מניחה שמי שאני מייצגת מבקש לדעת את מהות החקירה, על מה נחקרים, לגבי שמות החשודים. אמרת שאני לא צריכה לחקור, אבל יש פסיקה ענפה לגבי נזק חמור לחשוד. אני לא יודעת אם הוצגו בפנייך, איזה שהן טענות על נזק חמור לחשוד או פגיעה בפרטיות. אני יודעת שנציגי החשודים טרם דיברו איתך. אני לא יודעת על מה הם נסמכים כשמבקשים לשמור על השם של החשוד".
לדבריה, "יש חשיבות מאד גדולה לשאלות שבית המשפט צריך לשאול את המשטרה כשהיא מבקשת צווים כאלה גורפים. הצו כפי שהוא ניתן הוא עמום. כשאנחנו גילינו על הצו, הוא לא ניתן לאמצעי התקשורת. רק כשהן ביקשו תגובה, אז המשטרה או שב"כ הודו שיש צו". היא הפנתה כמה שאלות לשופט: "האם הונחו שיקולים של חופש הביטוי? האם יש הפרה של זכות מצד אחד, והגנה על צורך מצד שני? האם נעשו השיקולים האלה מצד המשטרה?".
היא הוסיפה: "לגבי פגיעה בחקירה, זה לא אני צריכה להראות. זו המדינה שצריכה להראות למה הצו הזה צריך להיות למשך 30 יום. השאלה היא עד כמה הפגיעה בזכות הציבור צריכה להיעשות". היא הדגישה את הצורך באמון הציבור כשיקול לפרסום פרטי הפרשה. "גם במערכת המשפטית, במערכת החוקרת, במערכות האכיפה. יש משהו שהוא חריג מבחינת אמון הציבור בכל המערכות", אמרה.
לבית המשפט הגיעו גם צנגאוקר, אלי שתיוי שגופת בנו עידן מוחזקת ברצועה, ואייל קלדרון, בן דודו של החטוף עופר קלדרון. גם חבר הכנסת נאור שירי (יש עתיד) הגיע לדיון. במהלך הדיון, עינב צנגאוקר אמרה לשופט: "יותר משנה אני זועקת ואף גורם בממשלה לא שומע את הצעקה שלי", אמרה, והוסיפה כי היא מתריעה מזה חודשים על עסקאות לשחרור חטופים ש"נפסלו שוב ושוב על ידי ראש הממשלה".
לדבריה, נתניהו נקט פעולות שונות לסיכול העסקאות, כולל צמצום סמכויות צוות המו"מ והקשחת עמדות, בניגוד להמלצת מערכת הביטחון. בנוסף, צנגאוקר ציינה כי "חברי הממשלה והקואליציה הפכו אותנו לאויבי העם, הסיתו והקבילו אותנו לאותן נוחבות שחטפו את מתן ואת שאר היקירים שלנו". היא קראה לחשיפת פרטי הפרשה ואמרה כי "מגיע לציבור לדעת מה קורה בצמרת רה"מ. כיצד הביטחון של כולנו הפך למסחרה בידי פוליטיקאים".
היא הוסיפה: "החטופים עדיין נמקים ונאנסים במנהרות, ויש כעת חשד להתנהלות חמורה ואף פלילית". לדבריה, "חשיפת הפרשה תסייע לציבור לדעת את האמת". היא ביקשה מהשופט לשקול את כל המידע העומד לרשותו, בכדי "לסיים את הסיוט שנמצאים בו אני ומשפחות 100 חטופים במדינת ישראל".
