האוצר החליט: לא יוקצו כספים מקרן העושר למחקר בתחומי האנרגיה המתחדשת
האוצר החליט: לא יוקצו כספים מקרן העושר למחקר בתחומי האנרגיה המתחדשת
ישראל לא מצליחה לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת שקבעה. החוק קובע כי הממשלה מחויבת לציין סכום שתקצה למחקר ופיתוח בתחומי הסביבה, אנרגיה מתחדשת ותעסוקה בנגב – וזו לא הקצתה שקל אחד לתחומים הללו. סמוטריץ׳: "לא מחויבים להשקיע, רק לציין כמה השקענו"
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל דנה הבוקר (ה') בהחלטת הממשלה להקצות את כספי קרן העושר בשנתיים הקרובות - 40 מיליון שקל, להקמת מבנים לתנועות נוער ותעסוקת מתמודדי נפש. בדיון פרצה סערה כאשר חברי הכנסת מחו על כך שהקריטריונים להחלטת הממשלה להקצאת הכסף אינם ברורים, בעוד שהממשלה החליטה שלא להקצות כסף כלל לאנרגיה מתחדשת ומחקר ופיתוח בתחום, וכך גם לתעסוקה בנגב על אף שאלו מצוינים כיעדים בחוק. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳: ״החוק לא מגדיר חובה. אני יכול להגיע לכאן ולומר שאנחנו משקיעים אפס בתחומים האלו״.
לאחר עיכובים של שנים, וכשהסכומים שהצטברו בה נמוכים משמעותית מהצפי, קרן העושר הוקמה בשנה שעברה וכעת יכולה הממשלה להקצות סכומים מפירותיה מדי שנה, לפי הגדרות הקבועות בחוק. הבוקר התכנסה לראשונה ועדת הכנסת המפקחת על הקרן לאזרחי ישראל כדי לאשר את הצעת הממשלה להקצות לראשונה כסף מהקרן, בסך 40 מיליון שקל (3.5% מהסכום שהצטבר). לפי החלטת הממשלה כפי שאושרה בחודש פברואר, מלוא סכום ההשקעה בשנים 2023 ו-2024 יוקצה לבינוי מוסדות לתנועות נוער ולפרויקטי שיפוץ, בינוי ופתרונות דיור בתחומי בריאות הנפש.
בדיון התעוררה מהומה סביב האופן שבו מפרשת הממשלה את החוק בהחלטתה. לפי חוק הקרן הממשלה נדרשת להקצות כספים למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, אך לכך מתווספים שני סעיפים: הממשלה מחויבת לציין בכל החלטה מהו הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה, וכן מהו הסכום המוקצה לעידוד תעסוקה בנגב. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, ויו״ר הוועדה, ח״כ לימור הר סון מלך, טענו כי החוק לא מחייב אותם להקצות כלל סכומים למטרות אלו.
לדברי סמוטריץ׳ בפתיחת הדיון, ״החוק לא מחייב להשקיע באנרגיה מתחדשת אבל מבקש מהממשלה להודיע כמה היא השקיעה. אני יכול להגיע לכאן ולומר שאנחנו משקיעים אפס. אין חולק שמדובר במטרות חשובות, אבל אנחנו מסתכלים על סדרי העדיפויות שלנו כרגע, ועל ההשקעות שאנחנו עושים במסגרת חוק ההסדרים באנרגיה המתחדשת, והחלטנו להשקיע במקומות שבהם אנחנו לא מצליחים לשים כסף בתקציב ככל שהשנים יחלפו, אפשר יהיה להרחיב ולבזר את ההשקעה״. ח״כ סון הר מלך אמרה לכלכליסט כי ״בהצעה הנוכחית הוועדה החליטה להשקיע בדברים שבעיניה היו דחופים יותר. בע״ה בהזדמנויות הבאות נדון ונשקול את יתר הסעיפים שנכתבו בחוק״.
תקציב המדינה אינו כולל כלל השקעות כספיות של אנרגיה מתחדשת. למדינות רבות בעולם ישנן תוכניות מתוקצבות היטב למעבר לאנרגיה נקייה, אך לישראל אין כל תוכנית דומה, והתחום רווי אף בחסמים, בחלקם מטפל התקציב.
הפקת נפט וגז פוגעת בסביבה, בעוד שהשימוש במשאבים הללו הוא המנוע העיקרי לזיהום אוויר ולמשבר אקלימי הולך ומחריף, הגובה כבר היום חיי אדם מדי יום ברחבי העולם. כ-2500 ישראלים מתים מדי שנה בשל זיהום אוויר, הנגרם בעיקרו משריפת פחם, נפט וגז להפקת חשמל ותחבורה. לכן, חזרו חברי הכנסת והמשתתפים בדיון על כך שראוי להקצות סכומים שהתקבלו בשל הפקת גז למטרה של גמילה ממנו, ומעבר לאנרגיה נקייה.
ח״כ יוראי להב הרצנו ממפלגת יש עתיד, תקף בדיון את התעלמות הממשלה מהכתוב בחוק, והזכיר כי לפני מספר שנים מפלגתו של סמוטריץ׳ פרסמה בקמפיין הבחירות שלה סרטון המכחיש ומזלזל במשבר האקלים, ודרש לדעת כמה כסף השקיעה הממשלה באנרגיה במתחדשת במסגרת התקציב, אך לסמוטריץ׳ לא היה מענה. לדבריו, ״בניגוד לתדמית של הסטארט-אפ ניישן, אנחנו מפגרים בעניין אנרגיות מתחדשות. הן יכולות להיות מנוע צמיחה אדיר. כל סנט שאנחנו משקיעים במו״פ ובאנרגיה מתחדשת, אנחנו יכולים לשלש. מפלגתך הציגה סרטי תעמולה נגד זה, אבל משבר האקלים הוא איום על האנושות והכלכלה. יש כאן כסף שהמחוקק קבע שצריך להעביר. אתה לא חושב שזה חשוב? למה אתה מתעלם? אנחנו צריכים לנתק את התלות מדלקים פוסיליים, מהם הושג הכסף הזה. ראוי להשתמש בו כדי לעבור לאנרגיה מתחדשת״.
נציגי משרד האוצר לא נימקו מדוע הוחלט שלא להקצות כלל כסף לאנרגיה מתחדשת, מחקר ופיתוח או תעסוקה בנגב, ואמרו כי הם סבורים שבשל הסכום הנמוך שנצבר בקרן ישנה עדיפות להשקיע סכומים גדולים במעט מטרות, ולא סכומים קטנים במטרות רבות. לדברי איתן פרנס, יו״ר אגוד האנרגיה הירוקה, ״המחיקה בפועל של המטרה הזו שנכנסה לחוק, מסוכנת מאוד. אין דבר כזה הקצאת אפס, זה זלזול באינטליגנציה. לעולם האנרגיה המתחדשת לא תצליח להתחרות בסדרי העדיפויות של הממשלה ולכן החליטו לכלול אותה בחוק. ראשי הממשלה שלנו אומרים ׳מישראל תצא תורה׳ בגזרת האקלים טק, אבל בתקציב האחרון אנחנו רואים שתקציב המדען הראשי במשרד האנרגיה קוצץ ב-40%. סטארט-אפים מסתכלים לירושלים ורואים שהממשלה נגד אנרגיות מתחדשות וטכנולוגיה״.
היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, הסבירה כי בעת חקיקת החוק חברי הכנסת ביקשו לקבוע יעדים פרטניים להשקעה באנרגיה מתחדשת. ״אחרי שיח של הוועדה והתנגדות של משרד האוצר הוחלט על סעיף חלש יותר במובן של האם הוא מחייב את הממשלה להקצות כסף למחקר ופיתוח ואנרגיות מתחדשות. הכוונה של המחוקק הייתה לאפשר לוועדה מרווח של שיקול דעת, והסעיף באמת אומר שעל הממשלה לצרף להצעה את הסכום המוקצה למחקר ופיתוח ועידוד תעסוקה בנגב. לכל הפחות על משרד האוצר לפרט מדוע החליט שלא לכלול סכום עבור תקציב לאנרגיות מתחדשות. הוא רשאי כרגע לעשות את זה, אבל אני לא חושבת שהוא רשאי לעשות את זה לאורך שנים. עמדתי היא שרצוי שיוקצו כאן כספים לאנרגיות מתחדשות, חד משמעית״.
שיעור האנרגיה המתחדשת בהפקת החשמל בישראל עומד על כ-10%, נמוך בהשוואה למדינות רבות בעולם, ואף לשכנותיה של ישראל. בחודשים האחרונים מעידים יזמים בשטח על קשיים הולכים וגוברים בתחום, כאלו שאף המדינה מערימה בעצמה בזמן שהענף מצוי במשבר. לדברי עו״ד בעז פרסלר, מנכ״ל חברת גולן סולאר, ״קרן העושר תחטא למטרתה אם תימנע מהשקעה בתשתיות אנרגיה מתחדשת בעת הזאת. אין עוול גדול יותר מהקרסת השוק הסולארי כשכספי הגז המזהם שוכבים בקופת הקרן. משק האנרגיה המתחדשת נמצא בקריסה כתוצאה מרשלנות ועצימת עיניים של משרד האנרגיה והאוצר, אני סבור כי אנרגיה מתחדשת היא צינור החמצן הנקי לדורות הבאים״.
חברי הכנסת התקשו להבין מדוע הוחלט להקצות את כספי הקרן דווקא למטרות שנבחרו, ושאלו האם נשקלו הצעות נוספות במגוון תחומים, בטרם הוחלט להקצות סכומים למטרות ספציפיות והחלטה כי הן עדיפות על פני אחרות, לפני שהוחלט לפסול השקעה בתעסוקה בנגב באנרגיה מתחדשת. פקידי האוצר סירבו לפרט לגבי ההצעות שלא נבחרו לבסוף, ככל שהיו כאלו, ונימקו כי הסכום הכללי המוקצה השנה נמוך, ולכן כדאי להקצותו למעט שימושים, ולא ניתן לענות לכל השימושים עליהם ממליץ החוק.
ח״כ מיכאל ביטון ממפלגת המחנה הממלכתי, אמר כי ״מבנים של תנועות נוער הם פילים לבנים, הם הופכים לספאם. אי אפשר לומר שבניין יציל אותנו כשלא בודקים איפה יש מבנים ואיפה אין. זה אסון למדינה. אתם מקימים בניין שאתם לא מבטיחים את עתידם. אין בזה שום חדשנות. במקום לבנות עוד פילים לבנים, תנו כסף לפעילות שתאפשר הזדמנות שווה לאנשים״. ח״כ ביטון אף התייחס לכך שייתכן שתקציב תנועות הנוער השנה יקטן אילו לא תהיה לכך הקצאה קואליציונית, בעוד שהממשלה תקים מבנים שכלל לא בטוח שיהיה להם שימוש. ״אנחנו לא יודעים מאיפה יבוא הכסף להפעיל את הבניינים האלו״.
בסיום הדיון הראשון בסוגייה שהתקיים בכנסת אמרה סון הר מלך: ״אנחנו מבינים את החשיבות של הדבר הזה, וננסה למצוא פתרונות יצירתיים שכן יתנו מענה״. אחת האפשרויות הנשקלות היא לממן הקמה של גגות סולאריים מעל המבנים שיוקמו מכוח התקציב שתקצה הקרן.
