ניתוחיחסי העבודה במערכת הבריאות: התפרצות ידועה מראש
ניתוח
יחסי העבודה במערכת הבריאות: התפרצות ידועה מראש
הגזרה צפויה להתחמם לקראת חידוש הסכמי השכר עם הרופאים. בעלי המקצועות האחרים במערכת מבינים שכדאי להגיע לסיכום עם האוצר לפני שההסכם מול הרופאים ייחתם, אחרת לא יישאר הרבה מה לחלק
נכון לכתיבת שורות אלו, כ־1,200 העובדים הטכנולוגיים הרפואיים במערכת הבריאות יחלו הבוקר להשבית מערכים שלמים עליהם הם מופקדים – והרשימה מראה עד כמה התחומים האלו חיוניים לתפקוד של מערכת הבריאות בכלל, ושל האשפוז בכלל: מערך הנשמה, אקמו לב, הרדמה, צינתורים, לב ריאה, אקו לב, אלקטרופיזיולוגיה, איזוטופים, עיניים, כלי דם, צפיפות עצם, אולטרה סאונד, השתלות קוצבים.
הסכסוך של העובדים הטכנולוגיים נכנס לשלב הצעדים הארגוניים כבר לפני שבוע, בשקט יחסי, כאשר כ־110 טכנולוגים רפואיים ממערך הנשמה והאקמו בבתי החולים בישראל פתחו בעיצומים. בין הדרישות שלהם ניתן למצוא את הדרישות הסטנדרטיות כמו תופסות שכר למיניהן ועדכון לוח התפקוד שיאפשר להם להתקדם בדרגות, אך לקבוצה הזו יש גם דרישות מיוחדות כמו תוספת על חשיפה לקרינה מייננת וגם היעדר אפשרות מעשית לביצוע קורסים לגמול השתלמות כי אין מוסדות לימוד או קורסים. בנוסף, העובדים טוענים כי יש עליהם עומס חריג במיוחד, בעיקר מאז התפרצות מגיפה הקורונה. ליתר דיוק, מאז שהוחלט על פעילות אלקטיבית לצד מחלקות קורונה: כמעט אין פרוצדורה רפואית שניתן לעשות ללא הטכנולוגיים.
לפי דו"ח הממונה על השכר האחרון שהתפרסם בתחילת השנה, שכר העובדים ה"פרה-רפואיים" (זו ההגדרה הטכנית בדו"ח) הוא מבין הנמוכים במערכת ועומד על כ-7,628 שקל בחודש בממוצע לעובד - פחות ממחצית השכר הממוצע במערכת הבריאות כולה בשירות המדינה (כ-16.9 אלף שקל). לכן, אפילו באוצר עצמו מודים כי הפעם האחרונה בה הוסדרו תנאי העסקה של אותם עובדים היתה ב-2016, במסגרת "הסכם מסגרת" האחרון שנחתם. מאז, לא חל שינוי בתנאי העסקתם וישנן סוגיות רבות שצריכים להסדיר ולכן המו"מ מולם ארוך ומורכב במיוחד.
סכסוך העבודה של הטכנולוגים הרפואיים אינו חדש כלל ובימים אלה הוא "חוגג" שנתיים וחודשיים. מאז יוני 2019 הם בסכסוך אך לא נקטו בצעדים. הקורונה כאמור, שברה אותם. באוצר המשיכו לנהל מו"מ עד כניסת השבת ביום שישי האחרון על מנת למנוע את השביתה.
עבודה במתכונת חירום
הסכסוך של הטכנולוגים הרפואיים הוא חלק בתמונת יחסי העבודה במערכת הבריאות הישראלית: כולה נתונה בסכסוכי עבודה, למעט עובדי המעבדות. לא שהם לא השביתו ולא איימו. אולם ההסכם מולם נחתם בעיצומו של משבר הקורונה לפני כשנה, כאשר הממשלה הבינה כי הם הוזנחו ולא יהיה אפשר להתגבר על המגיפה ללא בדיקות.
העובדים הטכנולוגיים יצטרפו לעובדי בתי החולים העצמאיים שיתחילו בשבוע הבא בהשבתה של מחלקות קורונה. העבודה במתכונת חירום ב־7 בתי החולים הציבוריים העצמאיים תימשך ללא הגבלה עד ליישום מלא של ההסכם שנחתם בין האוצר לבין מנהלי של אותם בתי החולים – הדסה ושערי צדק בירושלים, מעייני הישועה בבני ברק, לניאדו בנתניה, אסותא אשדוד ושלושת בתי החולים בנצרת – שאינם שייכים לא לממשלה ולא לקופת חולים "כללית" ולכן נאלצים להתקיים מהכנסותיהם או מנדבות של המדינה. אותם בתי חולים, אשר טיפלו באוכלוסיות חשופות במיוחדת לנגיף הקורונה (תושבי ירושלים, חרדים וערבים) נפגעו פיננסית בצורה אנושה, שכן הטיפול בנגיף הזניק את ההוצאות ופגע קשות בהכנסות. גם הם, יחד עם העובדים הטכנולוגיים, צפויים להפגין הבוקר.
"זה מספר שבועות מתנהל בתקשורת קמפיין מנוהל ומתוזמן על ידי מנהלי בתי חולים עצמאיים כנגד פקידי ממשלה (משרד הבריאות – א"פ) בכלל ופקידי האוצר בפרט", כתב מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב בפוסט אישי שהעלה לעמוד הפייסבוק שלו.
בלינקוב מזכיר כי משרד האוצר מבקש ליישם את ההסכם לפיו בתי החולים יקבלו סיוע של 960 מיליון שקלים אך היות שהם אינם כפופים לכל בקרה של הממשלה – לא כספית ולא של תנאי שכר – "הדרך היחידה להעביר להם כסף היא על ידי מה שנקרא מבחני תמיכה. העברת הכסף נעשית עם התקדמות השנה ובכפוף לביצוע שונים כמו לדוגמא גיוס כוח האדם בגינו ניתנת התמיכה. כלומר הממשלה אינה רשאית להעביר כסף ללא קריטריונים. מאחר ומבחני התמיכה מתעכבים בין היתר בשל אי ביצוע הוצאות נוקט החשב הכללי בהעברת מקדמות שתקוזזנה. עד שלשום העביר החשב הכללי בגין התמיכות והמקדמות כ־440 מיליון שקל. אתמול הוא העביר כ־100 מיליון נוספים. הוא מתח עד הקצה את המותר לו!! בכך עומדת הממשלה ואף למעלה מכך בהסכם", סיכם מנכ"ל האוצר. בהמשך האשים בלינקוב את מנהלי בתי החולים בתגובה "נגטיבית ומתלהמת" כשהוא רומז על כך שרופאים מנצלים את שעתם הקשה של המטופלים.
תוספת תקנים
בינתיים, הודיע מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש על הקצאת הפעימה הראשונה (מתוך שלוש) של תקינה לבתי החולים: 100 רופאות רופאים, 500 אחיות ואחים ו־200 עובדים פרה־רפואיים, מנהל ומשק (צוות טכני ועזר) בהתאם להתפתחות התחלואה. בסך הכול, המתווה מאפשר, במקרה שהמערכת תגיע ל־2,400 חולים קשה (תסריט קיצוני מאוד), לתוספת של 300 רופאות ורופאים, 1,500 אחיות ואחים ו־600 עובדים פרה־רפואיים ומנהל ומשק (שלוש הפעימות יחד). היות שמספר החולים הקשים כבר חצה את ה־600, אושרה הפעימה הראשונה בהתאם למתווה.
לוח התקינה שהגיע ל"כלכליסט", קובע כי בתי החולים העצמאיים יקבלו 60 תקנים של רופאות ורופאים, 277 אחיות ואחים ו־120 פרה־רפואיים ומנהל ומשק במקרה של ביצוע מלא של התוכנית עליה החליטה הממשלה ב־10 באוגוסט.
עם זאת, נכון לשלב הזה, כל בתי החולים יקבלו רק שליש (פעימה ראשונה בלבד). הפעימה השניה, תיכנס לתוקף רק אם מספר החולים הקשים יגיע ל־1,200, אך תרחיש זה לא נראה סביר לנוכח הדעיכה בתחלואה והעובדה שהחיסון שבר את הקשר הלינארי בין הדבקה, תחלואה, תחלואה קשה ותמותה.
גזרת יחסי העבודה במערכת הבריאות לא צפויה להירגע כל עוד הקורונה איתנו, אך בעיקר כל עוד לא ייחתם הסכם שכר מסגרת חדש לרופאים, שהם החלק החזק והמתוגמל ביותר במערכת הבריאות. כל שאר המקצועות ברפואה מבינים היטב כי כדאי להגיע לאוצר לפני שהרופאים מקבלים את חלקם, שהיא תמיד המנה הגדולה בעוגה, שכן, אחרת, לא יישאר הרבה מה לחלק.
הסכם המסגרת האחרון מול הרופאים נחתם באוגוסט 2011 לעשר שנים, אחרי 158 ימי שביתה. המשמעות היא שההסכם שנחתם בין הממשלה לבין הסתדרות הרפואית הישראלית (המייצגת את הרופאים, אך לא את כלל המתמחים) פג בשבוע שעבר, אך המו"מ בין האוצר לרופאים טרם התחיל.
לדברי גורמים באוצר, המו"מ מול הרופאים מתעכב שכן שר האוצר אביגדור ליברמן ויו''ר ההסתדרות ארנון בר דוד מנסים עדיין – בערוצים דיסקרטיים – לגבש עסקת חבילה למשק הכוללת תוספות שכר ושיפור תנאי העסקה לכלל המגזר הציבורי. הכוונה היא שלצד עסקת החבילה עם ההסתדרות יהיו הסכמים (או חקיקה) ברוח דומה עם ארגוני עובדים אחרים, לרבות הסתדרות הרופאים שבינתיים שומרת על איפוק ומקפידה להישאר מתחת לרדאר.
כולם שומרים על הקלפים קרוב לחזה בשלב הזה, ולא נופתע אם בתקופה הקרובה נראה צעדים ארגוניים מצד חלק מצוותי הבריאות השונים שמנצלים את ימי השקט האחרונים בגזרת יחסי העבודה.
