סגור
קריפטו ביטקוין עליות
מטבע ביטקוין. זינק השנה ליותר מ-100 אלף דולר (נוצר על ידי AI)
דעה

האם בנק ישראל צריך לקנות ביטקוין?

בעוד מדינות מסוימות מתחילות לאגור ביטקוין כרזרבה אסטרטגית, הבנקים המרכזיים במערב עדיין ספקנים בנוגע לשאלה האם מטבע הקריפטו יכול לשמש כמקלט כלכלי לצד הזהב, או שמדובר בהימור מסוכן

הביטקוין הפך בשנים האחרונות ממטבע איזוטרי ל"שחקן מרכזי" בזירת ההשקעות והטכנולוגיה הפיננסית.
על רקע מהלכים של מדינות ובנקים מרכזיים בעולם, כולל הצהרותיו החיוביות של הנשיא טראמפ בנושא, שינוי מדיניות נוקשה בסין ורכישות ביטקוין יזומות שמבצעת אל סלבדור, מתעוררת שאלה: האם נכון שבנק ישראל יצטרף למגמה וישקול לרכוש ביטקוין כחלק מרזרבות המט"ח שלו?

רק מה שמעניין - הצטרפו לערוץ כלכליסט בטלגרם

כשהכלכלה הגלובלית סובלת מאינפלציה גבוהה, מלחמות סחר, חוב תופח, גירעונות פיסקאליים ושחיקה בערכם של מטבעות מרכזיים, הביטקוין מוצג לעתים כנכס גידור מפני סיכונים גיאופוליטיים וכלכליים.
מדוח חדש של Fidelity Digital Assets (מקבוצת ענקית הפיננסים פידליטי) עולה שמדינות, בנקים מרכזיים ואפילו קרנות עושר ריבוניות, עשויים להתחיל לאגור ביטקוין כרזרבה אסטרטגית למול אתגרים מאקרו כלכליים פוטנציאליים.
לפי הדוח, מדינות שיבחרו באסטרטגיה זו יעשו זאת ככל הנראה בהיחבא, מחשש לזינוק במחירי המטבע.
מדינות רבות משתמשות גם כיום בזהב כמגן נגד אינפלציה, תנודות חדות של שערי מטבע ומשברים כלכליים. אם כך, מדוע לא להוסיף גם ביטקוין לרזרבות?
ביטקוין, בדומה לזהב, אינו נושא ריבית והיצעו מוגבל (21 מיליון מטבעות), ערכו אינו תלוי במדיניות מוניטרית של אף מדינה והוא מבוסס על עקרונות טכנולוגיים ולא על אמון במערכת מסוימת.
כיום אין מדינה מערבית שמחזיקה ביטקוין כחלק מרזרבות המט"ח שלה. הבנקים המרכזיים של ארה"ב, גוש היורו ומדינות דומות ספקנים לגבי המטבע המבוזר.
לאחרונה אמר יו"ר הפד האמריקאי ג'רום פאוול כי אין לפד כוונה להיות מעורב ביוזמה ממשלתית כלשהי להחזקת כמויות משמעותיות של ביטקוין. הוא אמר זאת בתגובה לאפשרות שהפד ישתתף ברעיון להקים "רזרבה אסטרטגית" של ביטקוין לאחר כניסתו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ.
אמנם למדינות כמו ארה"ב, סין ובריטניה יש כבר מלאי מטבעות ביטקוין די גדול, אך לא כחלק מאסטרטגיה כלכלית רשמית, אלא בשל תפיסות והחרמות מטבעות קריפטו מארגוני פשיעה שהובאו לדין.
בניגוד אליהן, מדינות כמו אל סלבדור, ניגריה ובהוטן רוכשות ביטקוין במכוון כחלק מ"חזון קריפטו גדול" וחיזוק ההון הלאומי.
הביטקוין, כמובן, רחוק מלהיות נכס בטוח. התנודתיות הקיצונית שלו הופכת אותו השקעה מסוכנת. לדוגמה, בשנת 2021 טיפס ערכו של ביטקוין אחד לרמה של כ-69 אלף דולר, ב-2022 צנח ב-74% לשווי של 18 אלף דולר ומאז טיפס בחדות לרמה של כ-105 אלף דולר כיום.
בנוסף, לבנק ישראל יש אחריות לנהל את הרזרבות של מדינת ישראל בצורה שתומכת ביציבות הכלכלית של המדינה (בטח בתקופת מלחמה). רכישת נכס שמעמדו עדיין שנוי במחלוקת, בעייתית בהקשר זה.
יתרה מכך, אימוץ מטבע מבוזר עשוי לייצר מתחי" בין מדיניות מוניטרית מסורתית והרגולציה על מטבעות קריפטו.
הביטקוין הפך חלק בלתי נפרד מהשיח הכלכלי העולמי, אך לשאלה האם בנק ישראל (או כל בנק מרכזי מערבי אחר) צריך לרכוש אותו, אין תשובה חד משמעית. לצד פוטנציאל כלכלי וחדשנות, ישנם סיכונים משמעותיים שמחייבים גישה ספקנית וזהירה.
לדעתי, ייתכן כי בשלב זה על בנק ישראל להסתפק במחקר (שכבר מתנהל) ופיתוח של מטבע דיגיטלי מבוסס בלוקצ'יין (CBDC – מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי). זהו צעד ביניים שיכול להבטיח חדשנות מבלי להסתכן בתנודתיות הקיצונית של ביטקוין.
משה מאיר הוא אנליסט מחלקת השקעות ואסטרטגיה, מומחה חוב ושווקים פיננסיים בבנק מזרחי טפחות
לתגובות על הכתבה ליחצו כאן
לכתבה זו פורסמה תגובה אחת
הצגת:
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
1.
בוודאי שצריך לרכוש ויפה שעה אחת קודם(לת)
ישראלי (30.01.25)