דעההמצב הכלכלי הבעייתי הנוכחי ירחיב את הפערים החברתיים
דעה
המצב הכלכלי הבעייתי הנוכחי ירחיב את הפערים החברתיים
בעוד שבארה"ב ובאירופה האינפלציה נמצאת בנסיגה, בישראל היא חרגה מטווח היעד שאותו הגדיר בנק ישראל. החשש העיקרי הוא מסטגפלציה -שילוב נדיר והרסני של אינפלציה גבוהה ומיתון אשר פוגע יותר באוכלוסיות החלשות. הפערים החברתיים במדינה צפויים להתרחב ויש להיערך לכך כאן ועכשיו
מדד חודש אוגוסט היה בבחינת נורה אדומה לגבי מצבו הכלכלי הבעייתי של המשק: גיוס חוב מאסיבי והוצאות הענק שנלוו למלחמה הובילו לנזילות במשק אשר תמרצה את האינפלציה. בעוד שבארה"ב ובאירופה האינפלציה נמצאת כעת בנסיגה, בישראל היא חרגה מטווח היעד שאותו הגדיר בנק ישראל. ההתנתקות מהמגמות בעולם, שהחלה עם התנתקות הבורסה המקומית מהבורסות מעבר לים והמשיכה בשינוי כיוון האינפלציה, היא נורת אזהרה שאין להתעלם ממנה. החשש העיקרי הוא לא מהתפרצות אינפלציונית נוספת, אלא מהידרדרות למצב קשה הרבה יותר והוא - הסטגפלציה.
סטגפלציה היא שילוב של אינפלציה גבוהה ומיתון, והיא מצב נדיר הרבה יותר מאשר התפרצות אינפלציונית "רגילה". מופעים של סטגפלציה אירעו כבר במדינות שונות בעולם: בארה"ב ובבריטניה בשנות ה-70 היא נוצרה כתוצאה ממשברי נפט, מבעיות כלכליות פנימיות וממדיניות כלכלית לא מאוזנת. בברזיל, בשנות ה-80, הסטגפלציה צמחה בשל חובות חיצוניים עצומים, ירידה בהשקעות זרות ועלייה חדה במחירי הסחורות והאנרגיה. גם דרום אפריקה, בשנות ה-80 וה-90, סבלה מסטגפלציה עקב סנקציות כלכליות בינלאומיות שהוטלו עליה בשל משטר האפרטהייד. סנקציות אלה הובילו לירידה בצמיחה הכלכלית, בזמן שהמדינה נאלצה להתמודד עם אינפלציה גבוהה ואבטלה גוברת. דוגמא נוספת היא ארגנטינה בשנות ה-2000 אשר סבלה מסטגפלציה שהחלה במשבר פיננסי שהועצם בשל מדיניות כלכלית לא מאוזנת, חובות גבוהים ומחסור בהשקעות.
באופן כללי, סטגפלציה היא תופעה נדירה יחסית, כיוון שמצב של אינפלציה גבוהה מתרחש לרוב בסביבה של צמיחה כלכלית ולא בזמן של קיפאון כלכלי במשק. זו הסיבה שהיא גם הרסנית מאוד – הכלים שנועדו לתמרץ את המשק לצאת מהקיפאון הכלכלי (כמו, ריבית הבנק המרכזי) משפיעים לרעה על האינפלציה, שהיא הרסנית לכשעצמה. בנוסף, אירוע של סטגפלציה יכול להימשך זמן רב, וכפי שההיסטוריה מלמדת, היציאה ממנו היא בדרך כלל איטית מאוד.
כדאי במיוחד לשים לב לאחת הבעיות הקשות שתביא איתה סטגפלציה: מיתון כלכלי אינו משפיע באופן זהה על אוכלוסיות חזקות ואוכלוסיות חלשות. האוכלוסיות החלשות לרוב יסבלו יותר מהשלכות של מיתון, ולכן הפערים החברתיים במדינה צפויים להתרחב. כך למשל, מחקר של בנק ישראל שנערך אחרי תחילת העלאות הריבית של שנת 2022 העלה, כי העשירונים החזקים צמצמו במהירות את החוב שהתייקר בעוד שהעשירונים התחתונים היו אלה שספגו את עלותו הגבוהה.
לכך יש להוסיף שהמלחמה הנוכחית הפכה לא מעט אוכלוסיות בישראל לפגיעות: כאלה הם המפונים מאזורי הדרום והצפון, קהילות שונות ברחבי הארץ שהתפרקו, בעלי עסקים בצפון ובקו העימות, ועוד.
אנו מעריכים שהתרחבות הפערים החברתיים בעקבות הקשיים הכלכליים שמגיעים כעת לפתחנו, תהווה בעיה חברתית קשה שיש להיערך לקראתה כאן ועכשיו.
שמואל בן אריה הוא דירקטור ומנהל השקעות ראשי שוק מקומי – פיוניר ניהול הון
לחברת פיוניר ולכותב, שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי - ישראל, אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
