פרשנותהפיקוח הכי יעיל: לחשוף את הרווחים
פרשנות
הפיקוח הכי יעיל: לחשוף את הרווחים
הסבב הנוכחי במאבק על עליות המחירים מראה כי לפרסום הרווחיות עשויה להיות השפעה על התנהגות הציבור והחברות. פיקוח כזה אינו פוגע בעקרונות השוק החופשי. להפך, הוא הופך את השוק למשוכלל יותר
דבר אחד הולך ומתברר בימים האחרונים: לציבור ולנציגיו יש כוח רב מול היצרנים והיבואנים, שממלאים את עגלת הקניות שלנו בסופרמרקט.
קחו למשל את הכלכלנים של יבואנית המזון הענקית דיפלומט, שהעריכו בעבר הלא רחוק כי הסיכון שנובע לפעילות החברה כתוצאה מ"מחאה חברתית" ומדאגות ציבוריות בנוגע ל'יוקר המחיה" - הוא נמוך. אתמול הם כבר הודו בטעותם ובחברה הכריזו על דחיית העלאת המחירים בשלושה חודשים.
הדו"ח של הכלכלנית הראשית הזכיר לנו אתמול את כוחם של נתונים ושל עובדות. חשיפת שיעורי הרווחיות הבלתי נתפסים של היבואנים הגדולים (12.5% רווח לפני מס) כמעט ומייתרת את הצורך להתמודד ברצינות עם הטענות על עליית מחירי השילוח ומחירי הסחורות.
כעת ברור לכולם שמרווח המיקוח של הצרכנים הישראלים הוא רחב בהרבה ממה שנתפס. עוד עלה מנתוני משרד האוצר, כי המותג הפרטי של רשתות השיווק ורפורמת הקורנפלקס, שנתלו בהם תקוות גדולות, לא תרמו הרבה להורדת רווחיות היבואנים הגדולים, שזה אינדיקטור משמעותי לכך שהם לא החלו להרגיש את המתחרים נושפים בעורפם.
אי־שוויון במידע
הדו"ח של האוצר גם מזכיר לנו את העובדה שהיבואנים והיצרנים מחזיקים ביתרון משמעותי על פני הצרכן הישראלי, יש להם את הנתונים, הם שולטים במידע. התוצאה היא שהם יודעים לספר סיפור שקשה מאוד לצרכן הישראלי, ואפילו לעיתונאי חרוץ במיוחד, לנקב בו חורים.
דווקא על הפער הזה ניתן לגשר בקלות, ולאמץ המלצה שניתנה על ידי ועדת טרכטנברג עוד בשלהי 2011. על פי ההמלצה, מונופלים יחויבו לפרסם את הדו"חות שלהם לציבור. אפשר להרחיב את ההמלצה ולהציע שכל חברה שיש לה נתח שוק משמעותי תחויב בפרסום הדו"חות שלה לציבור.
בחברות האלו מאוד אוהבים לציין שאין שום דבר פסול בלהרוויח כסף, אבל צריך להזכיר להן שגם אין שום דבר פסול בלחשוף את הרווחיות שלהן לציבור. ההיגיון בדרישה זו נובע מכך שבשווקים לא תחרותיים למחירים אין את רסן התחרות, ועל כן הגילוי בפני הציבור על אחוזי הרווח, גם אם אינו מושלם, אולי יגרום מעט לריסון התאוותנות של המונופולים או חברות בעלות נתחי שוק משמעותיים.
את ההוכחה להשפעה הדרמטית שיש לגילוי פומבי של הרווחים ניתן לראות בכך שמבין כל החברות שקיבלו את מכתב הנזיפה משר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי, רק החברות הפרטיות סירבו להכריז על ביטול או דחייה של העלאת המחירים.
גם החברות הציבוריות וגם הפרטיות פועלות להשיא את רווחיהן. עם זאת, החברה הציבורית בכל זאת מרגישה שהעובדה שהיא נותנת דין וחשבון לציבור הרחב (אף שמדובר בעיקר במשקיעים שלה), מחייבת אותה בצניעות מסוימת.
לא לקבוע מחירים
ליברמן הורה אמש לוועדת המחירים במשרד האוצר לבדוק את הריכוזיות במוצרים של דיפלומט, שסטוביץ וריסטרטו. אסם וסנו הספיקו לחמוק מהגזירה, וספק האם החזרה המאוחרת של דיפלומט תועיל לה. בתחילה היה נראה, כי באוצר ינסו למסמס את הבדיקה בשל ההתנגדות שלהם לפיקוח על מחירים. כעת מתברר שבאוצר מתכוונים לגשת לבדיקה הזו ברצינות.
נכון שהתרחיש של פיקוח מחירים מלא, שבו הממשלה קובעת את מחירי הקטשופ והחיתולים, לא על הפרק. אך אפשרות אחת שבאוצר שוקלים היא להשתמש בצורת הפיקוח הנמוכה ביותר שמצויה בחוק: החוק מאפשר לחייב את החברות להעביר דיווחים מפורטים על הרווחיות שלהן בכל מוצר ומוצר. הסבב הנוכחי מראה כי לפרסומים כאלו עשויה להיות השפעה על התנהגות הציבור ועל התנהגות החברות.
פיקוח מחירים מסוג הזה, שאינו אלא דיווח, אינו פוגע בעקרונות השוק החופשי. להפך, הוא הופך את האינפורמציה לידועה וגלויה לכל השחקנים, ואת השוק למשוכלל יותר.
