גלגל חמישיביי, בינבה: מדוע נכחדות המכוניות הקטנות?
גלגל חמישי
ביי, בינבה: מדוע נכחדות המכוניות הקטנות?
רשימת הדרישות של הצרכן מתארכת, הרגולציה נגד זיהום אוויר מחמירה, והייצור מתייקר. במחיר של יותר מ-100 אלף שקל, נגזר דינן של מכוניות המיני והסופר מיני
לפני כשבוע הודיעה סיטרואן על חשיפת דגם חדש: סיטרואן C3 החדשה. סיטרואן C3 הנוכחית משווקת גם באירופה וגם בישראל היא מכונית עירונית עם הרבה חן, אבל הדגם שסיטרואן הציגה, שנראה כמו הכלאה בין סיטרואן C3 האירופית לסיטרואן C3 איירקרוס כלל לא מיועד כנראה להגיע לאירופה וייתכן שגם לא לישראל.
מדובר בדגם שסיטרואן מייעדת כנראה להודו ולשווקים במדינות מתפתחות. סיטרואן לא לבד במשחק: גם סקודה ורנו מפתחות מכוניות שמיועדות להודו. חלק גדול מהמכוניות הללו שמיועדות להגיע לחצר האחורית של ענף הרכב העולמי הן מכוניות שבכל מקרה היצרנים יהיו נבוכים לשווק באירופה: אין להן מספיק כריות אוויר, המנועים שלהן הם לא בהכרח הכי מתקדמים וגם תקני זיהום האוויר אינם הכי קפדניים, מה שכמובן נוח ליצרני הרכב שמקפידים על תדמית נקייה באירופה, אבל לא ממש מראים אכפתיות כשמדובר באירופה או באפריקה.
המשותף לחלק ניכר מהמכוניות האלה שצצו לאחרונה בשווקי העולם השלישי הוא העובדה שבעולם השלישי רוצים לרכוש את מה שבישראל רצו לרכוש לפני 20 שנים – וזה לא דבר רע כל כך: מדובר במכוניות סופר מיני ומיני, כלומר מכוניות זולות יחסית, משפחתיות קטנות, כאלה שהיו להיטי מכירות באירופה וגם בישראל בשנות התשעים ובעשור הקודם. למי שזוכר, הנה כמה מכוניות שבעבר נמכרו בישראל בהצלחה וכיום כבר אי אפשר למצוא: פורד פיאסטה, פיג'ו 108, רנו טווינגו, סוזוקי סלריו. למי שלא שם לב: המכוניות הללו קיימות כיום רק בלוחות המכוניות המשומשות. למצוא אותן חדשות בסוכנות אי אפשר, בין אם בגלל החלטת היבואן שלא לייבא ובין אם בגלל שיקולים של היצרן להפסיק את הייצור.
פיג'ו הביעה ספקות לגבי המשך ייצור ה-108 הקטנה, פורד הרגה את הקא הקטנה, עתידה של טויוטה אייגו, אחותה הקטנה של היאריס אינו ברור – ויש לכך סיבה: ליצרני הרכב לא משתלם יותר לייצר מכוניות קטנות
כדי להבין מדוע למכוניות הקטנות יש חשיבות כל כך גדולה, אפשר פשוט להסתכל על ההודים: הם צריכים מכוניות קטנות משום שאינם צריכים מכוניות גדולות, בגלל בעיות של חניה וגם בגלל בעיות של מחיר. למי שאינו זוכר, בעשור הקודם הגיעה לישראל סוזוקי אלטו במחיר התחלתי מצחיק של 52 אלף שקלים, זאת בזמן שמחירה של מכונית משפחתית דאז היה מעל 110 אלף שקלים.
שערו בנפשכם מצב שבו מישהו היה מציע לישראלים לרכוש מכונית קטנה ב-52 אלף שקלים, ועוד מתוצרת מותג יפני מוכר. סביר להניח שהמלאי יתאדה תוך שבוע. אבל כיום המכונית הקטנה הזולה ביותר שניתן לרכוש בישראל היא יונדאי I10 שמחירה מתחיל ב-70 אלף שקלים. מעליה נמצאת דאצ'יה סנדרו, שמחירה מתחיל ב-75 אלף שקלים – ומדובר כאן בשחקניות בודדה במערכה: ליתר היצרנים יש מכוניות עם תיבות אוטומטיות, מערכות בטיחות יותר מתקדמות, לפעמים גם טכנולוגיה יותר טובה. לדאצ'יה אין.
למה לא מייצרים?
מדוע יצרני הרכב הגדולים כבר לא ממהרים לייצר מכוניות קטנות? התשובה אינה טמונה בהיעדר טכנולוגיה אלא בהיעדר רווח. תעשיית הרכב העולמית נמצאת זה שנים בעיצומו של מהלך "הגדלת דגמים" משעשע שבו יצרני הרכב מוציאים בכל פעם דור חדש גדול יותר, משוכלל יותר ומאובזר יותר. למי שאינו זוכר, אורכה של פולקסווגן גולף המקורית שהייתה במונחים של היום מכונית סופר מיני היה 3.70 מטר. גולף חדשה שנמכרת כיום בסוכנות משתרעת על 4.28 מטרים. מדובר ברכב ענק ביחס לגולף המקורית שאורכו הוא בערך חצי מטר יותר מהדגם של שנות השבעים.
הפרקטיקה הזאת תקפה לגבי רוב דגמי מכוניות הסופר-מיני והמיני ובדרך כלל, כאשר יצרן רכב מציג דגם גדול יותר, הוא דואג להציג דגם חדש שיהיה קטן יותר, ראו ערך: פולקסווגן פולו. אבל הדגמים הקטנים שיצרני הרכב אמורים להציג הולכים ופוחתים: פיג'ו כבר הביעה ספקות לגבי המשך ייצור ה-108 הקטנה, פורד הרגה את הקא הקטנה, עתידה של טויוטה אייגו, אחותה הקטנה של היאריס אינו ברור – ויש לכך סיבה: ליצרני הרכב לא משתלם יותר לייצר מכוניות קטנות.
הבעיה טמונה בשני גורמים: עלויות ייצור ומו"פ – ורגולציה. שלא במפתיע, כדי לייצר מכונית קטנה מוצלחת צריך להשקיע סכומים גדולים מאלו שמושקעים בייצור מכונית גדולה. כיצד ומדוע? בגלל הטכנולוגיה: אם ניקח מכונית כמו סוזוקי אלטו נגלה שהטכנולוגיה שהושקעה בה מינימלית, אבל כיום לצרכנים יש דרישות גבוהות יותר: הם דורשים מערכות מולטימדיה, מערכות בטיחות אקטיביות ומתקדמות, עמידה בתקנות ריסוק, מנועים מתוחכמים וכמובן גם מחיר נמוך.
בהתחשב בעלויות הטכנולוגיה, ליצרני הרכב זה פשוט לא משתלם יותר. בשנים האחרונות, הייצור של המכוניות הקטנות החל לנדוד לאטו למדינות שבהן עדיין זול לייצר, בעיקר הודו, אבל גם לחיסכון בעלויות הייצור יש גבול. מעבר לכך, יצרני הרכב מוצאים עצמם נדחקים לקיר במהחינה רגולטורית: מערכות ההנעה של המכוניות הקטנות אינן המתוחכמות ביותר בגלל אותן עלויות מחקר ופיתוח.
כאשר משפחתית היברידית כמו יונדאי איוניק פולטת 102 גרם של פחמן דו-חמצני - ואילו יונדאי I10 הקטנה פולטת 126 גרם של פחמן דו-חמצני לקילומטר, ברור מדוע ליונדאי עדיף למכור מכונית שלא תגרום לאיחוד האירופי לקנוס אותה במיליוני יורו
אם נשים לרגע בצד את טויוטה והונדה שטרחו לפתח מערכות הנעה היברידיות שמשודכות גם למנועים קטנים, במאזדה, פיג'ו, רנו וסקודה לא נוכל למצוא מערכות הנעה היברידיות במכוניות הקטנות, בין היתר בגלל אותן עלויות מחקר ופיתוח. על מכונית סופר מיני אי אפשר לגבות מחיר גבוה שיצדיק את פיתוח הטכנולוגיה – וכך היצרנים מצאו עצמם עם משפחה שלמה של מכוניות שערכי פליטת המזהמים שלהן אינם מרשימים.
באירופה נדרשים יצרני הרכב לשווק מכוניות ששיעור פליטת המזהמים שלהן הוא 95 גרם בממוצע. וכאשר מכונית משפחתית היברידית כמו יונדאי איוניק לדוגמה פולטת 102 גרם של פחמן דו-חמצני - ואילו יונדאי I10 הקטנה פולטת 126 גרם של פחמן דו-חמצני לקילומטר, ברור מדוע ליונדאי עדיף למכור מכונית שלא תגרום לאיחוד האירופי לקנוס אותה במיליוני יורו. במקרים רבים יצרני הרכב פשוט ויתרו על פיתוח של מכוניות קטנות ונקיות, וכעת הצרכנים עדים להיצע הולך ומידלדל.
למה לא מייבאים לישראל?
בכל הקשור למכוניות קטנות, ישראל מושפעת מאוד מאירופה. בישראל פועלים לפי שלושה סוגים של תקינה לייבוא של כלי רכב: אמריקאית, אירופית וקנדית (בקנדה משווקות מכוניות אמריקאיות עם שעונים בשיטה המטרית, כלומר קמ"ש ולא מיילים לשעה). בקנדה ובארה"ב מעטים קונים מכוניות קטנות, מה שמותיר אותנו עם אירופה. והמכוניות הקטנות שעונות על הכללים של אירופה כבר לא כל כך זולות: פיג'ו 208 חדשה עולה 116 אלף שקלים, מחיר שלא רחוק מזה של מאזדה משפחתית חדשה לפני עשור. קיה פיקנטו חדשה עולה כמעט 85 אלף שקל. יונדאי I20 מתחילה ב-105 אלף שקלים, מחיר של מכונית משפחתית לפני עשור.
היצע המכוניות הקטנות שהולך ומצטמצם, הקטנות גדלו, הפכו ליותר מורכבות ובמקביל ייקרו יבואני הרכב את המכוניות המשפחתיות – ולכן התקבע סטנדרט חדש שבו מכונית קטנה אוטומטית יכולה לעלות יותר מ-100 אלף שקלים. התוצאה של מהלך כזה ברורה: עם ישראל הולך ומתרחק מן היכולת לרכוש מכונית זולה. אם לפני עשור הביאה סוזוקי אלטו בשורה צרכנית, כיום אפשר רק לחלום על מכונית חדשה שמשאירה עודף מ-60 אלף שקלים.
ללא הנעת פלאג אין הייבריד או הנעה חשמלית – אין סיכוי לייצר רכב קטן. ובהתחשב בעלויות הנוכחיות של סוללות ושל טכנולוגיות הנעה, רוב יצרני הרכב לא יצליחו לפתח מכוניות קטנות בכאלו תנאים
ויש עוד חדשות רעות: חלק גדול מהדגמים הקטנים שאנו מכירים עומדים להיעלם תוך שלוש-ארבע שנים: באיחוד האירופי נערכים לקראת הטמעה של תקנות זיהום אוויר חדשות בשנת 2025, תקנות שיקראו "יורו 7". התקנות הללו, שטרם נוסחו במלואן, יגרמו לתקנות הזיהום הנוכחיות להיראות מתירניות: טיוטות ראשונות כבר מדברות על פליטה של פחות מ-50 גרם של פחמן דו-חמצני לקילומטר, על מדידה של שיעור הפחמימנים (כיום האיחוד בודק רק פחמן דו-חמצני) ועוד. כלומר, ללא הנעת פלאג אין הייבריד או הנעה חשמלית – אין סיכוי לייצר רכב קטן. ובהתחשב בעלויות הנוכחיות של סוללות ושל טכנולוגיות הנעה, רוב יצרני הרכב לא יצליחו לפתח מכוניות קטנות בכאלו תנאים.
