פרשנותצה"ל נכשל בגיוס חרדים בכפייה, זה הזמן לסנקציות כלכליות
פרשנות
צה"ל נכשל בגיוס חרדים בכפייה, זה הזמן לסנקציות כלכליות
במקום להתייצב לגיוס, אתמול החרדים פרצו לבסיס תל השומר במחאה. נראה שהדרך לטיפול בהשתמטות חייבת לעבור בכיס של בחורי הישיבות. את הנזק שהאירועים בלשכת הגיוס יגרמו למוטיבציה של המתגייסים הלא חרדים קשה אפילו לשער
1. חוקר החרדים ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה סבור שנצטרך להכיר בכך שצה"ל לא מצליח לגייס חרדים בכפייה. כיוון שהסיכוי להעביר חוק גיוס בכנסת הזו קטן מאוד עד לא קיים, וכיוון שלא באמת ניתן לכלוא עשרות אלפי בחורים חרדים – מלאך סבור שהמדינה צריכה להיערך להטלת סנקציות כלכליות משמעותיות על תלמידי הישיבות.
הסנקציות האלה לא יכולות להסתפק רק בהפסקת קצבת הישיבות של כמה מאות שקלים (480 שקל לתלמיד ישיבה, 850 לגבר נשוי). הן חייבות לכלול גם ביטול להנחות במעונות היום, שמגיעות ל־1,500 שקל ויותר לחודש, ואולי הדבר חשוב ביותר הוא למנוע כל סיוע בדיור לבחורים החרדים.
רוב המועמדים לגיוס הם בגיל שידוכים ושאלת הדירה קריטית עבורם. שר השיכון יצחק גולדקנופף נשלח למשרד השיכון כדי לסדר לזוגות חרדים דיור מוזל. בחישוב לעשר שנים, הנחה של 100 אלף שקל בדירה שווה לקצבה של כ־850 שקל. הגרלה לדיור היא לא זכות מוקנית. מדינת ישראל צריכה להבהיר שעריק לא יכול להשתתף בהגרלות לדיור ואם השתתף וזכה, לא יוכל לממש את ההטבה עד שיתגייס.
הבעיה היא כמובן שגורל רוב הממשלות בישראל תלוי בנציגי הציבור החרדי המשתמט. האם זה אומר שלמרות המלחמה, למרות המחסור בכוח אדם, יכול להיות שההשתמטות תימשך כרגיל? ככל שזה תלוי בקואליציה הזו – ודאי.
2. לכאורה הסנקציה המתבקשת ביותר היא הטלת קנס על המשתמטים, רצוי קנס מנהלי על כל יום. אלא שמנהל המרכז לביטחון לאומי במכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר ערן שמיר בורר אומר שהטלת קנס אפשרית רק לאחר שיוצא לעריק צווי גיוס והוא יועמד לדין. כלומר מדובר בהליך שרק בודדים יגיעו אליו. רק שינוי של החוק יכול להביא לסנקציה כלכלית מנהלית משמעותית. האם לממשלה בראשות בני גנץ יהיה אומץ להעביר חוק כזה? ספק.
3. בהחלט יכול להיות שאחוז גדול יותר מתוך האנשים העובדים שצה"ל ניסה לגייס השבוע היו מגיעים לבקו"ם למרות איסורי הרבנים בגלל השיקול של "הכי טוב לגמור עם זה ולצאת לחיים". גם השיקול של מי רוצה להיות עבריין ועריק היה יכול לשחק. אלא שהאתגר שעמד בפני הצעירים החרדים היה כפול: גם להמרות את פי הרבנים ולצאת נגד הלך הרוח בחברה שלהם, וגם לעבור את ההפגנות האלימות והשיימינג של הקיצונים מהפלג הירושלמי והעדה החרדית.
בציבור החרדי אפילו הופץ מדריך משפטי למשתמט, בחסות אגודת בני הישיבות, שהסביר שהסיבוכים המשפטיים שיגרמו למי שיתייצב ואחר כך ישתמט יהיו גדולים בהרבה מאלה שיגרמו למי שכלל לא יתייצב. המסקנה: עדיף להבריז מהתחלה. הנייר גם מסביר שכלא צבאי פחות בעייתי מכלא רגיל והוא גורם הרבה פחות נזק רוחני משירות צבאי.
4. וכך יצא שמאות חרדים מגיעים מדי יום ללשכת הגיוס בתל השומר, אבל כדי להפריע למתגייסים הבודדים. כמו שזה נראה עכשיו, פריצה לבסיס צה"ל הולכת והופכת ממצב שלא יעלה על הדעת לאירוע חובה בהפגנות. צה"ל שוב התנהג כצבא גדול טיפש ולא כצבא קטן וחכם. הוא ריכז עבור ההפגנות הכל כך צפויות של הקיצונים החרדים את המתגייסים בימים ובמקומות ידועים, ובכך הקל על הרתעת המעט שבכל זאת התייצבו.
נכון, גם אם לא היו הפגנות כלל, לא היה גיוס המוני. אבל סביר להניח שגם לא היה כישלון כזה גדול, הנזק שנגרם מהצלחת ההפגנה ביום הגיוס הראשון שלשום אדיר. מרגע שאנשי הפלג הירושלמי הבינו שהם יכולים להרתיע מתייצבים, המוטיבציה שלהם להפגין ולחסום את הדרך ללשכות גדלה פי כמה. כיוון שההפגנות נערכות בעיצומו של יום הלימודים, יש בהחלט מקום שמשרד האוצר והאגף למוסדות תורניים במשרד החינוך ייזמו ביקורות נוכחות בישיבות הפלג ויקנסו על היעדרויות. הציבור לא אמור לממן את ההפגנות שלהם.
5. מלאך סבר שהיה צריך להגיע עם הציבור החרדי להסכמה על כך שכל 77 אלף תלמידי הישיבות שאיבדו או לא קיבלו דחיית שירות יגיעו לראיון בלשכת הגיוס. זאת, בהנחה שכשיוצגו להם האפשרויות שמציע הצבא ועשרת אלפים מתוכם יסכימו להתגייס בשנתיים הקרובות. בפועל, עכשיו ברור שצה"ל יאלץ להרחיב בהרבה את הוצאת הצווים.
זה לא צפוי להביא להרבה יותר מתגייסים אלא להיפך – המאבק נגד הגיוס בציבור החרדי רק יגבר והמחיר חברתי על התייצבות רק יגדל. שנת הגיוס 2024 התחילה ביולי ותסתיים ביוני 2025. צה"ל הבטיח לבג"ץ 4,800 מתגייסים חרדים. אם לא יחול שינוי דרמטי, כבר יכולים להתחיל לנסח בפרקליטות את המכתב שמסביר למה צה"ל לא עמד אפילו במספר המינימלי הזה.
6. הבחור החרדי אינו תופס עצמו כמשתמט. הוא חונך שהחובה שלו היא ללמוד בישיבה. להיפך, אם הוא מתגייס – הוא פורש מהציבור. המדינה שאפשרה ומימנה את החינוך הזה אשמה.
בכיר במערך השילוב של החרדים בצבא ובעבודה מסביר שהצעיר החרדי אינו מכיר מורשת קרב ואת המשמעות של צה"ל. "גם אם הוא גר ליד גבעת התחמושת או הר הרצל, הוא לא יודע מה זה גבעת התחמושת או הר הרצל", הבהיר. לכן הוא עושה בעיקר שיקולים תועלתניים של מה כדאי לו.
כך למשל, בחור חרדי שעובד כשליח בוולט משתכר, לדברי הבכיר, 10–12 אלף שקל לחודש. הוא יתקשה לוותר על הסכום הזה, שמאפשר לו לבלות וליהנות למען גיוס לצבא.
לדבריו, המדינה צריכה להשקיע במסגרות חינוך חרדיות, כמו בתי ספר תיכון עם לימודים כלליים וישיבות הסדר שמכוונות לגיוס, ואז יגיעו לצבא צעירים חרדים שמוכנים ומכוונים לשירות צבאי. אלא שהמסגרות הייעודיות לא יפתרו כמובן את בעיית השוויון בנטל או את המחסור המיידי והדחוף של צה"ל בכוח אדם.
7. קשה להפחית בעוצמת הנזק שכישלון גיוס החרדים עלול לגרום למודל צבא העם. 88% מהגברים בוגרי החינוך הממלכתי ו־83% מבוגרי החינוך הממלכתי דתי מתגייסים לצה"ל, לעומת 9% בלבד מהחרדים. זה אומר שבעצם כמעט כל הגברים הלא חרדים שהצבא רוצה שיתגייסו – מתגייסים.
הנתונים האלה, העומדים בניגוד מוחלט לעלילת ההשתמטות החילונית, הם נכס אסטרטגי מאין כמותו. אם בעבר השתלבו בשיח הציבורי הבלים על האפשרות לעבור לצבא מקצועי, הרי שכרגע ברור כמה חשוב שירות החובה, כדי שכל צעיר יתגייס.
אלא שאם עד עכשיו ההשתמטות החרדית היתה מבחינת הצעירים המתגייסים עניין תיאורטי, החל מאתמול הם יכולים לצפות בה מדי יום בטלוויזיה וברשתות. אם בעבר הביטוי "אפליה בין דם לדם" היה בעיקר מליצה, היום הדם הזה נספג מדי יום באדמתנו הקדושה.
אם וכאשר תתחיל תנועת הסרבנות של צעירים יהודים לא חרדים, קשה מאוד לראות איך הממשלה הזו מסבירה לצעירים שלנו למה צווים של חרדים הם בדיחה והצווים שלהם מחייבים.
