פרשנותהממשלה החזירה את ההפיכה כדי להגן על ההשתמטות
פרשנות
הממשלה החזירה את ההפיכה כדי להגן על ההשתמטות
היועמ"שית מאשימה את הממשלה בהמשך ההפיכה המשטרית בכך שהיא מנסה לעקוף אותה ולהחלישה בנושא הייצוג המשפטי בבג"ץ בעתירות לגיוס בחורי הישיבות. הנושא הזה פותח מחדש את הוויכוח על ההפיכה
שני מסמכים העבירה אתמול היועמ"שית גלי בהרב־מיארה בנושא השתמטות תלמידי הישיבות. מאחד מהם אפשר היה להבין שארוכה מאוד הדרך לגיוס בחורי הישיבות ובממשלה רק החלו לדון בהכנת תוכנית גיוס שגם היא תהיה מדורגת ובהסכמה. במסמך השני מאשימה היועמ"שית את הממשלה בהמשך ההפיכה המשטרית בכך שהיא מנסה לעקוף אותה ולהחלישה בנושא הייצוג המשפטי בבג"ץ בעתירות לגיוס בחורי הישיבות. לאור העובדה ששום נושא לא מאיים להפיל את הממשלה כמו ההשתמטות, אפשר להבין למה דווקא הנושא הזה פותח מחדש את הוויכוח על ההפיכה.
מחטף בשאלת הייצוג
ב־1 באפריל פקע תוקף ההחלטה הבלתי חוקית של הממשלה שלא לגייס את בחורי הישיבות למרות שאין חוק שמאפשר זאת. צו ביניים שהוציא בג"ץ הפסיק מראשית אפריל את התקציב ל־56.5 אלף תלמידי ישיבות שאיבדו את מעמד דחיית השירות ובחישוב שנתי עיכב כ־400 מיליון שקל. הדיון בעתירות לגיוס בחורי הישיבות ייערך בראשית יוני.
אתמול הגישה היועצת המשפטית לבג"ץ עדכון שעוסק בשאלה מה נעשה כדי לגייס את בחורי הישיבות ומהתשובה עולה שנעשה מעט מאוד. היו דיונים ספורים ובעוד כמה שבועות תסתיים "עבודת המטה הראשונית" לגיוס מדורג של בחורי הישיבות. חשוב לשים לב, לא מדובר בגיבוש תוכנית אלא בעבודת המטה הראשונית להכנת תוכנית כזו.
אפשר להשוות את זה למחלוקת המדינית העיקרית במערכת הפוליטית הישראלית שאינה על שלום אלא האם צריך תהליך שלום. נראה שהמחלוקת בין היועצת המשפטית לקואליציה הקנאית היא שהיועצת סבורה שצריך תהליך גיוס כלשהו והקואליציה סבורה שאפילו התהליך פסול.
בהרב־מיארה והממשלה לא מסכימים במחלוקת הזו על כלום. כך למשל היועצת סבורה שבהיעדר חוק השתמטות תקף, מערכת הביטחון חייבת להתחיל לפעול לגייס את תלמידי הישיבות. הממשלה סבורה שמותר לה לא לגייס אותם עד לסוף הדיון בבג"ץ או להעברת חוק השתמטות אחר. על רקע זה הסכימה היועצת המשפטית לאפשר לממשלה ייעוץ משפטי נפרד.
אלא שאתמול התפתח ויכוח חוקתי נוסח ימי ההפיכה המשטרית על השאלה מה המשמעות של ייעוץ משפטי נפרד. היועצת המשפטית העניקה את הסכמתה לייעוץ כזה לגוף הפוליטי הקרוי ממשלה בעוד היא רואה את עצמה כמייצגת של החלק המקצועי של הרשות המבצעת. הממשלה קיבלה אתמול החלטה כי "משמעות הייצוג הנפרד היא לממשלה ולכל משרדי הממשלה וגופי המדינה הרלוונטיים לעתירות ובכללם משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החינוך".
המשנה ליועמ"שית: "הממשלה ממשיכה לפעול ברוח הרפורמה המשפטית להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי, לעקוף אותו ולפגוע באפשרות שלו לשמור על אינטרס הציבור ועל שלטון החוק"
המשנה ליועמ"שית גיל לימון כתב אתמול למזכיר הממשלה יוסי פוקס ש"הממשלה אינה מוסמכת לשנות את מהות האישור שניתן ולקבוע אחרת". הוא לא רק האשים אותו במחטף, אלא גם ש"הממשלה ממשיכה לפעול ברוח הרפורמה המשפטית להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לעקוף אותו ולפגוע באפשרות שלו לשמור על אינטרס הציבור ועל שלטון החוק".
לוויכוח הזה שני רבדים. הראשון והמיידי הוא השאלה מי מרכז את המידע ממשרדי הממשלה לצורך התשובה לבג"ץ לקראת הדיון ביוני ובכך מפרש לבג"ץ את המצב העובדתי. השני הוא הרבה יותר עקרוני – מי היועץ המשפטי של משרדי הממשלה כשיש מחלוקת בין השרים ליועצת המשפטית. בהיבט הזה לימון ללא ספק צודק. העובדה שהממשלה מנסה לרוקן את מוסד הייעוץ המשפטי מסמכותו היא צעד נוסח ההפיכה המשטרית.
הניסיון לעקוף את בג"ץ
עד כמה שהדבר עצוב, הנושא שמאיים יותר מכל לפרק את הממשלה אינו חרפת 7 באוקטובר או הפקרת החטופים. הנושא הוא צו הביניים של בג"ץ שעוצר רבע מתקציב הישיבות. חלק מהמחלוקת בין היועצת המשפטית לבין הממשלה היא בשאלה מה קורה אם הצו הזה הופך לקבוע. היועצת המשפטית סבורה שאסור להשתמש בכסף כדי לתקצב את הישיבות בדרך אחרת. המשמעות היא שתקציב הישיבות יורד בהיקף של כ־400 מיליון שקל בשנה.
הממשלה קיבלה ב־17 באפריל החלטה הקובעת שגם אם יאסור בג"ץ על ההקצבות "אין סמכות לקבוע לממשלה את היקף התקציב הכולל המוקצה לישיבות עבור התלמידים שאותם ניתן לתקצב". המשמעות היא שבמקרה שהצו יהפוך לקבוע הממשלה תבקש לשנות את שווי הנקודה ובכך לעקוף את החלטת בג"ץ. שווי הנקודה הוא יחידת התקציב הבסיסית של הישיבות. כך, תלמיד ישיבה רווק מקבל נקודה ששוה 475 שקל. אברך כולל (תלמיד ישיבה נשוי) מקבל 1.8 נקודות ששוות 855 שקל. שווי הנקודה נקבע לפי חלוקה של תקציב הישיבות הכולל במספר הנקודות שצברו כלל הישיבות.
שווי נקודה - מדובר ביחידת המימון של תקציב הישיבות. שווי הנקודה נקבע בחלוקה של תקציב הישיבות הכולל במספר הנקודות שצברו כלל הישיבות. כך למשל תלמיד ישיבה רווק מקבל נקודה ששוה 475 שקל
הטענה של הממשלה היא שאם יישארו לה 300 מיליון שקל פנויים בגלל החלטת בג"ץ מותר לה לחלק אותם מחדש לישיבות. הבעיה היא שמצב כזה בעצם מרוקן מתוכן את הכלל שקובע שאי אפשר לתקצב בחור ישיבה שמעמדו הצבאי אינו מוסדר. בפועל, מכיוון שהמחלוקת עלתה בשלב כל כך מוקדם סביר שהעותרים לבג"ץ יבקשו ממנו להכריע גם לגביה. מה שברור הוא שהוויכוח הזה משדר מסר ברור של הממשלה שלפיו המשפטנים לא קובעים לנו. מהר מאוד התאוששה הממשלה הזו מחרפת המחדל הנורא וחזרה למחשבה שיש לה לגיטימציה להפיכה משטרית.
