פרשנותאלי כהן מחזיר לאחור את הרפורמה בחשמל
פרשנות
אלי כהן מחזיר לאחור את הרפורמה בחשמל
החלטת שר האנרגיה אלי כהן להחליף את הייצור ברידינג במתקני אגירת חשמל היא בשורה סביבתית. מנגד, הקמתם על ידי חברת החשמל ומיקומם היקר על החוף של תל אביב יחזקו את המונופול הממשלתי בשוק שאמור להיות תחרותי
שר האנרגיה אלי כהן הודיע אתמול: תחנת הכוח רידינג שבלב תל אביב לא תחזור לייצר חשמל ולהשית זיהום אוויר משמעותי באזור, בשטחה יוקמו מתקני אגירת חשמל שיספקו אנרגיה נקייה. כהן אף הוסיף כי התחנה תחובר לכבל חשמל תת־ימי שיאפשר הולכה מהדרום למרכז הארץ וכי שטח התחנה שיפונה, ישמש להרחבת החוף לרווחת הציבור.
אף שתוכנית משרד האנרגיה היא בשורה משמעותית עבור תושבי גוש דן ומשק החשמל בישראל, אנשי המקצוע בממשלה הופתעו מהצהרת כהן בטקס החגיגי שנערך ברידינג: חברת החשמל תוכל להקים מתקני אגירה, אף שמדובר במהלך המנוגד לרפורמה במשק החשמל מ־2018. ההכרזה של כהן, אילו תהפוך לצעד ממשי שיאפשר לחברת החשמל דריסת רגל בפרויקט שיוקם ברידינג, עלולה לגרור התנגדויות של גורמים רבים.
לפני כשנה וחצי הושבתה תחנת רידינג למטרת פינוי אסבסט. על פי התוכנית המקורית, התחנה היתה אמורה לחזור להפיק חשמל ב־2026 ולפחות עד 2032. ב־2032, כך לפי התוכנית, היתה אמורה להיכנס חלופת ההולכה הכוללת שורה של מתקני השנאה ומיתוג שיאפשרו אספקת חשמל לאזור צפון תל אביב ורמת גן ללא הפקת חשמל ברידינג. היתרון בהפסקת הייצור ברידינג הוא פינוי הנדל"ן היקר שבחוף תל אביב לשימושים אחרים והפסקת ייצור חשמל באמצעות דלקים מזהמים סמוך לריכוז אוכלוסייה.
עם פינוי האסבסט מהתחנה, שהיה בשימוש נרחב, נהרסו גם חלקים רבים בתחנה והיא עצמה התיישנה והוזנחה. התוצאה היתה שהחזרת הטורבינות השונות לייצור חשמל הפכה ללא רלבנטית ויקרה. החלופה שקידם מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר היתה הצבה של שתי יחידות ייצור חשמל ניידות "פיקריות" (תחנות ייצור חשמל שיכולות להתחיל לפעול בתוך זמן קצר מאוד, אך מזהמות יותר מתחנות אחרות).
בשלבים הראשונים היה נראה כי על אף ההרס של חלקי התחנה בשל פינוי האסבסט, שיפוץ התחנה עדיין אפשרי וזול יותר מהבאת יחידות פיקריות למתחם, אך מצב המתחם הידרדר וגם נוצרה אי־ודאות לגבי עמידה בזמנים של שיפוץ התחנה. לכן, כעת הודיע כהן על הכוונה לגבש פתרון שלישי - הקמה של מתקני אגירה במתחם ופינוי חלק מהשטח היקר באזור.
בשלב זה התוכנית טרם קבעה מתי תושלם הקמת מתקני האגירה וכמה מהשטח של התחנה יישאר בידי חברת החשמל. למרות זאת, התוכנית של כהן מעלה קשיים כבר בשלב זה. הראשון הוא הכלכלי: ל”כלכליסט” נודע כי על פי התוכנית המתגבשת במשרד האנרגיה, ברידינג יוקמו תשתית והכנה להתקנת שתי יחידות פיקריות ניידות וחברת החשמל תהיה זו שתקים אותן.
ב־2018 גובשה רפורמה בחברת החשמל שמטרתה היתה פתיחת שוק החשמל לתחרות, בדגש על ייצור החשמל ואספקת החשמל (הקשר עם הלקוח ומערך החיוב). ברפורמה הוחלט כי חברת החשמל תמכור 5 תחנות כוח שברשותה למגזר הפרטי, אחת מהן היא רידינג. בשל אי־הוודאות באשר לעתיד התחנה, מכירת רידינג התעכבה.
במקביל בשנים האחרונות החלה להתפתח הטכנולוגיה של מתקני האגירה, סוללות גדולות שניתן להטעין בשעות היום, כאשר הפאנלים הסולאריים מפיקים חשמל והביקוש לחשמל נמוך יחסית. בשעות הערב הביקוש לחשמל מזנק ומתקני האגירה יוכלו לפרוק את החשמל. הפער המשמעותי בין עלות הפקת החשמל ביום לזו שבערב הוביל לכך שבשוק האנרגיה נהוג להגדיר את מתקני האגירה כמתקני ייצור חשמל, לפחות מבחינה כלכלית.
מלבד עידוד אנרגיות מתחדשות וניצול פערי מחיר בהפקת החשמל בין שעות היום השונות, מתקני האגירה מאפשרים גם את ייצוב מערכת החשמל. לכן, רשות החשמל, הגוף המפקח על חברת החשמל, אישרה לחברה להקים מתקני אגירה בהיקף של עד 15% מהשוק בארץ, כאשר מתקנים אלו ישמשו בעיקר לצורכי ייצוב מערכת החשמל ולא כתחליף לייצור. טרם ברור אם מתקני האגירה ברידינג יוגדרו חלק מ־15% המותרים לחברת החשמל, או מעבר לכך. במידה שהמתקן ברידינג יהיה בנוסף למגבלת ה־15%, צפויה התנגדות רבה בשוק האנרגיה למהלך.
שאלה נוספת שעולה היא האם המיקום של מתקני האגירה חייב להיות בשטח של רידינג הקרוב לחוף בתל אביב, או שניתן להציב את המתקנים באזורים שבהם הנדל”ן פחות יקר. כמו כן טרם התגבשה התוכנית מי יקים את מתקני האגירה - האם חברת החשמל תוכל להשתמש בקבלן חיצוני ובכך לגזור קופון על פרויקט שהשוק הפרטי היה מקדם בכל מקרה?
במשרד האנרגיה סברו ב־2021 שהקמה של מתקן אגירה ברידינג לא תספק את המענה הנדרש לצורך שמירה על אמינות אספקת החשמל בגוש דן. כעת, לאחר עבודה רחבה שהתבצעה בנושא, התבררו כמה דברים: ראשית, הסתבר שחיבור הארובות הקיימות לטורבינות הגז יעלה בעיה קשה של פיזור מזהמי אוויר מקומיים.
שנית, חלופת האגירה אפשרית וחסכונית. בעבודה שהתבצעה במשרד להגנת הסביבה, התברר שפתרון האגירה ברידינג כלכלי משמעותית למשק. סך החיסכון המשקי שיתקבל למשק מיישום פתרון האגירה והמתחדשות, לעומת תוכנית מבוססת על תחנות כוח גזיות, נאמד בכ־1.3 מיליארד שקל בעלויות ישירות (הון ודלק) ועוד חיסכון של 2.7 מיליארד שקל במניעת עלויות זיהום אוויר וגזי חממה. כלומר, 4 מיליארד שקל (ל־25 שנה עבור המתקנים הסולאריים ואגירה ל־15 שנה).
אולם חשוב לציין כי לא מדובר בפתרון ארוך טווח, אלא בפתרון שיספק מענה מיטבי עד תחילת או אמצע העשור הבא. עודף הביקוש לחשמל באזור גוש דן עלול להיות גדול ולכן יש צורך בפיתוח מסיבי של רשת החשמל כדי לספק מענה בטווח הארוך. אגירה אומנם תאפשר לגשר על הפער בזמן פיתוח הרשת, אך חברת החשמל מתמהמהת בפרויקטים הנוגעים לכך כבר שנים ארוכות, ופיתוח הרשת בישראל מתעכב.
פיתוח הרשת יאפשר גם הוספה של מתקנים סולאריים רבים ברחבי הארץ, אך לאחר שנים ארוכות של עיכובים, בחסות המלחמה הודיעה חברת החשמל כי פרויקטים רבים יוסיפו להתעכב. פרויקטים רבים שאמורים היו להסתיים ב־2023 לא קרובים לסיום והתעכבו עוד טרם המלחמה, וכעת הכריזה חברת החשמל שיוסיפו להתעכב. אליהם יתווספו פרויקטים נוספים אשר סיומם אינו נראה באופק.
למרות העיכובים הגדולים בפיתוח הרשת, כעת תקבל חברת החשמל אחריות על פרויקט האגירה ברידינג. בשנה האחרונה דחפה החברה ביתר שאת ליישום פתרון הקמת טורבינות גז ניידות הנחשבות למזהמות מאוד ולא יעילות, אלא שגם הפתרון הזה לא נזנח ובימים אלו בוחנת החברה לניהול מערכת החשמל (נגה) את האפשרות לרכוש טורבינות גז ניידות שיוכלו לזוז ממקום למקום לפי הצורך ולהציב אותן לאחסון בשטח רידינג. גם שם, לפי הצורך, הן ישמשו ״בעתות חירום״.
ממשרד האנרגיה נמסר: "הבשורה של שר האנרגיה והתשתיות היא כי לא יהיה יותר ייצור חשמל באתר רידינג, גם לא עד השלמת ‘חלופת ההולכה’. המשרד הנחה את נגה להשלים בתוך שלושה חודשים עבודה מקיפה המצביעה על השימושים האחרים שיש לעשות באתר לטובת משק החשמל והאנרגיה ובכלל זאת אגירה. ככלל, בכוונתנו לפעול להקמת מתקני אגירה בהיקפים גדולים הן על ידי חברת החשמל והן על ידי חברות פרטיות. אנו שואפים שהשוק הפרטי יקים היקף גדול מאוד של מתקני אגירה, ולכן חברת חשמל תוכל להקים עוד הרבה מתקני אגירה במסגרת מגבלת ה־15% שנקבעה לה. המתקנים שיוקמו ברידינג יהיו ירוקים והכוונה היא ששאר הפעילות שתיוותר ברידינג תתבצע על ידי חברת החשמל. מעבר לכך הנושא בבחינה".
