המשנה ליועמ"שית על ביטול עילת הסבירות - "אור ירוק לממשלה לקבל החלטות שרירותיות"
המשנה ליועמ"שית על ביטול עילת הסבירות - "אור ירוק לממשלה לקבל החלטות שרירותיות"
עו"ד גיל לימון הציג את ההתנגדות החריפה של היועמ"שית לביטול עילת הסבירות, "תכלית ההצעה היא יצירת 'חור שחור' נורמטיבי ופגיעה קשה בערכים בסיסיים של הדמוקרטיה". עוד אמר, "אם הצעות אלו יתקבלו כולן, הממשלה לא תהיה מעל לחוק, אלא היא תהיה החוק ממש"
המשנה ליועמ"שית עו"ד ד"ר גיל לימון הציג היום (ב') בוועדת החוקה בכנסת את ההתנגדות החריפה של הייעוץ המשפטי לממשלה לביטול עילת הסבירות. לדברי לימון, "מה שעומד על הפרק זה מתן 'אור ירוק' לממשלה, לראש הממשלה, לשריה ולנבחרי ציבור אחרים – ולהם בלבד – לקבל החלטות שרירותיות, כלומר החלטות שמתעלמות מעובדות ומשיקולים רלבנטיים או שנותנות משקל מוגזם באופן קיצוני לחשיבותם של שיקולים זניחים".
עוד אמר לימון: "תכלית ההצעה היא יצירת 'חור שחור' נורמטיבי, שגבולותיו הרבה יותר רחבים מהקשיים אותם מעוררת עילת הסבירות. עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה היא כי המשמעות של 'החור השחור' הנורמטיבי שייווצר היא פגיעה קשה בערכים בסיסיים של הדמוקרטיה הישראלית – תקינות פעילות המנהל, טוהר המידות של השירות הציבורי, הגינותו של השלטון ביחסיו מול הפרט ובכלל, ושלטון החוק".
לימון הציג בוועדה שלושה תחומים בעייתיים במיוחד בהתנהלות הממשלה, שיושפעו מהתיקון: מינוי ופיטורי בכירים, הבטחת ריסון בתקופת בחירות וכיבוד חובת ההיוועצות עם אנשי מקצוע. לדבריו, "ביטול עילת הסבירות ישלול כלי חיוני למניעת אותן החלטות חריגות, שהן שרירותיות, מבוססות על שיקולים פוליטיים, לא מקצועיות ובלתי מאוזנות. החלטות שהנפגע מהן הוא הציבור כולו. ההצעה מסירה אפוא אמצעי פיקוח בעל חשיבות רבה מעל הדרגים הנבחרים, אך מהצד השני, היא לא מציעה אלטרנטיבה בדמות הסדרה של החובות המוטלות על הרשויות המנהליות, ובהן סטנדרטים מהותיים המחייבים את גורמי המנהל לתת משקל ראוי וסביר לכלל השיקולים הרלוונטיים להחלטותיהם".
ועדת החוקה בראשות היו"ר ח"כ שמחה רוטמן המשיכה היום בדיונים המואצים בתיקון לחוק יסוד: השפיטה, המבקש להגביל דרמטית את עילת הסבירות. על פי הנוסח המוצע בוועדה, "מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, בעניין סבירות החלטתם",
הדיונים החלו אתמול בקול תרועה רמה עם ויכוחים רמים בין חברי הכנסת, זאת אחרי עצירת חקיקת ההפיכה המשטרית לשלושה חודשים לטובת ניסיונות הידברות בבית הנשיא (שנכשלו).
אחרי שאתמול הציג יועמ"ש ועדת החוקה עו"ד ד"ר גור בליי את חוות דעתו החריפה נגד התיקון בעילת הסבירות שמקודם כעת בוועדה, היום הציג לימון, המשנה של היועמ"שית למשפט ציבורי-מינהלי את חוות דעתה, המתנגדת אף היא לתיקון.
לימון אמר בדיון כי "באין עילת סבירות ביחס לבחינת החלטותיהם של נבחרי הציבור תיעלם עמה אף חובתם לפעול בסבירות. לכן, השאלה אותה עלינו לשאול את עצמנו היום היא קודם כל – האם מוצדק לפטור את הממשלה ואת נבחרי הציבור מהחובה לפעול בסבירות, והאם הדבר ייטיב עם האינטרס הציבורי, כי זו תהיה התוצאה המרכזית של החקיקה המבוקשת. בגיבוש המענה לשאלה הזו, עלינו לזכור שהחלטה שאינה מקיימת את דרישת הסבירות היא גם החלטה שרירותית".
עוד אמר לימון: "ההצעה אינה מתייחסת כלל לעקרון הבסיסי – עיגון חובת הסבירות, הגדרתה והתמודדות עם גבולותיה והמורכבות שלה. במקום זאת, ההצעה כוללת מרכיב אחד בלבד, בעל השלכות קשות ביותר – חסימה מוחלטת של ביקורת שיפוטית על החלטות בלתי סבירות, בהתבסס על זהות מקבל ההחלטה, וכל זאת ביחס להחלטות שמתקבלות על-ידי הדרג הממשלתי הגבוה ביותר, אשר מטיבן הן בעלות המשמעות הרבה ביותר לציבור. בהקשר הזה, ההצעה אינה מסתפקת בכך שבית המשפט לא ייתן צו בעילה של סבירות, אלא היא קובעת שהוא כלל לא ידון בסבירות ההחלטה".
עוד אמר לימון: "חובת השלטון לנהוג בסבירות מהווה ערובה חשובה לשמירה על כל אלה. ביטולה, מבלי שמוצע תחליף אחר לשמירה על אותם עקרונות וערכים, יפגע ביכולתו של בית המשפט להגן על הפרט מפני שרירות שלטונית. הביטול אף יפגע ביכולת של הייעוץ המשפטי הציבורי לקדם את השמירה על שלטון החוק, שכן עילת הסבירות לא רק מאפשרת ביקורת שיפוטית בדיעבד על ההחלטה המנהלית, אלא היא גם מכוונת את הגורם המחליט בקבלת ההחלטה מלכתחילה. הלכה למעשה, במרבית המקרים בהם עומדות על הפרק החלטות שרירותיות ובלתי סבירות באופן קיצוני, הן 'נבלמות' לרוב עוד במהלך גיבושן, על-ידי אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה, המשמשים כשומרי סף מפני הפרת החובות המוטלות על הרשות המנהלית".
בהמשך הסביר לימון את המחיר שישלם הציבור אם המהלך יצא אל הפועל. לדבריו, "ההצעה הנוכחית עלולה למנוע ביקורת שיפוטית על מגוון עצום של החלטות מנהליות פרטניות ומקצועיות, ו'לחסן' החלטות שרירותיות, פוגעניות ומופרכות על פניהן. התוצאה של מצב שכזה עלולה להיות גם איון המשקל המקצועי בקבלת החלטות של מכלול המנגנון הממשלתי, במגוון תחומי החיים הציבוריים, ומתן עדיפות מוחלטת לשיקולים פוליטיים. את המחיר על כך ישלם הציבור הרחב".
עוד אמר: "מדובר בהצעה אחת מתוך שורה של הצעות שנכללו במסגרת אותה 'רפורמה', אשר מחזקות ומשלימות זו את זו ואשר אם תאושרנה – הדבר יחליש באופן מהותי או אפילו יבטל את הערובות שקיימות בשיטתנו המשפטית לשמירת שלטון החוק ויהפוך את הרשות המבצעת לרשות שיש עליה הרבה פחות איזונים ובלמים, אם בכלל. אם הצעות אלו יתקבלו כולן, הממשלה לא תהיה מעל לחוק, אלא היא תהיה החוק ממש".
בסיכום דבריו אמר לימון כ בהחלט ניתן וגם חשוב לבקר פסקי דין שבהם נעשה שימוש נרחב יתר על המידה בעילת הסבירות, "אולם קושי ביישומה של העילה והזהירות הנדרשת בה, אינם מצדיקים את ביטולה". לדבריו, "הביטול של חובת הסבירות כך שלא תחול על דרג נבחר, שמשמעותו היא, בין היתר, 'חיסון' גם של החלטות שרירותיות, הוא אמצעי קיצוני ביותר ובלתי קביל. יהיה בו כדי להותיר את הציבור חשוף לשרירות ללא אמצעים אפקטיביים להתמודד איתה, במקרים בהם עילות שיפוטיות אחרות לא יתנו מענה. מדובר במאות ואלפי החלטות שלטוניות, ועל כן הפיקוח הפרלמנטרי איננו יכול לתת חלופה אפקטיבית לביקורת השיפוטית... לעמדתנו, אם ההצעה תתקבל – תבטל ערובה חשובה המבטיחה שהשלטון יפעל בהגינות ובהיעדר שרירות כלפי הפרט. היא תפגע פגיעה קשה בערכים דמוקרטים בסיסיים, כמו תקינות פעילות המנהל, טוהר המידות של השירות הציבורי, שלטון החוק ואמון הציבור".
עוד קודם לדבריו החריפים של לימון, המשיכו היום חברי האופוזיציה בוועדה לתקוף את ההצעה הנוכחית, שהיא חלק ממכלול חקיקת ההפיכה המשטרית, שחזרה כעת לשולחן, כאשר כוונת הממשלה היא לקדם לפחות חלק מהתיקונים לאחר שהרפורמה המשפטית בכללותה זכתה להתנגדות עזה מצד מאות אלפי מוחים וספק אם ניתן היה להעבירה ברוב בכנסת.
לדברי ח"כ קרין אלהרר, "מה שהשתנה מחודש ינואר זו השיטה. בהתחלה הלכתם על המודל ההונגרי – להסיר את הפלסתר במכה – אבל בישראל זה לא עבד, אז עכשיו הלכתם על המודל הפולני - לאט ובהדרגה, כדי שהעם לא ישים לב, אבל רואים לכם והציבור לא יתן לזה לעבור בשקט". עוד אמרה אלהרר: "השינוי בעילת הסבירות זה לא צמצום - זה ביטול. לא תצטרכו יותר חובת שקיפות, תוכלו למנות כל אדם, לא משנה למי הוא מקושר ומה השר מרוויח מזה. תוכלו למשל לפטר את היועצת המשפטית לממשלה בלי לתת הסבר, למנות מקורבים בחברות ממשלתיות".
בהקשר זה אמרה ח"כ אפרת רייטן כי "אזרחי מדינת ישראל לא כולם מבינים עדיין את המשמעות של המהלך. האם אחרי שתעבירו את החקיקה הזו תפטרו את היועצת המשפטית לממשלה? והאם תזרמו עם השר איתמר בן גביר וח"כ טלי גוטליב ואחרים שזו הכוונה שלהם?".
גם ח"כ עידן רול הוסיף: "הצעד הזה יביא למינויים מושחתים ולא ראויים. עילת הסבירות בגרסה שאתם מקדמים - זו השחתה מוחלטת של השירות הציבורי". ח"כ יפעת שאשא-ביטון הוסיפה: "הסיפור הגדול הוא לא עילת הסבירות אלא עילת השחיתות, אתם פשוט שורפים את המדינה ואת אמות המוסר, מתנהגים כמו שיכורים מכוח ואובססיה לשינוי המשטר במדינת ישראל ועל זה אנו נאבקים כאן".
