ניתוחהמכרז שהביא להוזלת השימוש בתשתיות של בזק
ניתוח
המכרז שהביא להוזלת השימוש בתשתיות של בזק
תוצאות המכרז לפריסת סיבים אופטיים בפריפריה מלמדות שאין בסיס לחשש שאם המדינה לא תתקצב את הפריסה בפריפריה היא לא תקרה
10 חברות הגישו כ־1,800 הצעות במכרז של משרד התקשורת לפריסת סיבים אופטיים באזורים עם כדאיות כלכלית נמוכה. בשבוע שעבר פורסמו תוצאות המכרז ולפיהן החברה שתפרוס סיבים במספר הגבוה ביותר של בתים היא אינטרנט רימון ישראל, שתגיע ל־121 אלף בתים.
נורקום תקשורת תפרוס סיבים ב־56.7 אלף בתים ו־IBC תגיע ל־53.9 אלף בתים. פרטנר תפרו סיבים בפריפריה ב־12 אלף בתים בלבד. חברות נוספות שיפרסו תשתיות במסגרת המכרז הן שיטה הנדסה ותשתיות תקשורת, אשד ניהול ותכנון, דש אלירן אלקטרוניקה, לניר תקשורת, נקסטקום וטלראן תקשורת.
זהו הראשון מבין שורת מכרזים שמטרתם לוודא שתהיה פריסת סיבים בכל חלקי הארץ, גם באזורים שאינם משתלמים כלכלית ושבהם בזק החליטה שלא לפרוס סיבים. החברות שזכו הציעו את ההצעות הזולות ביותר לפריסת סיבים באזורים בהם בזק בחרה שלא לפרוס. בתמורה לפריסה, החברות יקבלו את סכום כסף שביקשו מתוך קרן שחברות התקשורת הגדולות מפרישות אליה 0.5% מהכנסותיהן השנתיות.
לחברות הזוכות יש כעת פרק זמן של שנה ושלושה חודשים להשלמת הפריסה, והן יהיו מחויבות למכור לשאר ספקיות התקשורת אפשרות להשתמש ברשת הסיבים. במסגרת המכרז ייפרסו סיבים אופטיים ב־287 אלף בתים המהווים כ־60% מכלל האזורים בהם בזק בחרה שלא לפרוס. 29% מהבתים שייכים למגזר הערבי ו־37% למגזר החרדי. במשרד התקשורת מעריכים כי בזכות תוצאות המכרז עד שנת 2023 לכ־85% ממשקי הבית תהיה גישה לתשתית סיבים.
במהלך התקופה בה החברות המשתתפות במכרז נדרשו להעביר למשרד הצעות עם האזורים בהם הן מעוניינות לפרוס סיבים וסכום הכסף שהן דורשות לקבל. משרד התקשורת ביצע מהלך שהוביל את ספקיות התקשורת להציע הצעות רבות למכרז בכך שהודיע שהוא צפוי להפחית דרמטית את עלות השימוש בתשתיות של בזק באזורים הנכללים במכרז. אם ההפחתה תצא לפועל, החברות יוכלו להשתמש בצינורות התת־קרקעיים של בזק ברבע מהמחיר הנוכחי ולחסוך לעצמן עבודת חפירות יקרה. ל"כלכליסט" נודע כי לאחר ההודעה של משרד התקשורת, מספר הצעות הפריסה שהוגשו גדל ומחיר ההצעות ירד.
הביקורת המרכזית של חברות התקשורת הגדולות על המכרז היא שעל אף שהן מימנו את כל הכספים בקרן, רוב כספי הקרן יוזרמו לספקיות התקשורת הקטנות שלא התבקשו להפריש אליה כספים. במקביל, החברות הקטנות מבקרות את החלטת המשרד להרכיב את כספי הקרן מההכנסות השנתיות חברות התקשורת ולא מהרווחים. אם המשרד היה מחליט לבסס את הקרן על רווחי החברות, בזק היתה מממנת את הרוב.
תוצאות המכרז, שהפתיעו את משרד התקשורת, מצביעות על כך שאין בסיס אמיתי לחשש שאם המדינה לא תתקצב בעצמה את פריסת הסיבים בפריפריה היא לא תקרה. המכרז, בשילוב עם הורדת מחיר השימוש בצינורות בזק, מתגלה ככלי יעיל לגרום לחברות התקשורת לפרוס סיבים גם באזורים פחות משתלמים ובמקביל הוא מחזק את החברות הקטנות בשוק.
