מחיר ההפיכה המשטרית והמלחמה: זינוק בהגירה מישראל, בעיקר המשכילים
מחיר ההפיכה המשטרית והמלחמה: זינוק בהגירה מישראל, בעיקר המשכילים
בשנת 2023 עזבו את ישראל 55.3 אלף איש, ומאזן ההגירה השלילי הוכפל; פרופיל העוזבים מדאיג במיוחד: צעירים, נשואים, בעלי השכלה גבוהה ומאזור המרכז; המגמה נמשכת גם אל 2024 עם המלחמה: בינואר־יולי השנה נרשם זינוק של 58% בעוזבים לעומת התקופה המקבילה אשתקד
גל ההגירה מישראל החל עוד בשנת ההפיכה המשטרית 2023, כאשר המהגרים הם צעירים ומשכילים - כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מנתוני הלמ"ס עולה, כי בשנת 2023 חל זינוק חד של כ־50% במספר המועמדים להגירה ("היוצאים"), שעמדו בשנת ההפיכה המשטרית על 55.3 אלף, לעומת ממוצע רב־שנתי של 37 אלף בלבד. בעקבות היציאה המשמעותית, מאזן ההגירה השלילי בעשור האחרון הוכפל: מרמה רב־שנתית של כ־13.2 אלף בשנים 2013–2022, לרמה של 27.5 אלף ישראלים בשנה שעברה. מדובר בנתונים אשר חורגים מגמות הארוכות טווח.
השאלה הגדולה שצריכה להעסיק היום את הישראלים, בעיקר את מקבלי ההחלטות, היא מי הוא המהגר החדש ומה המאפיינים שלו. הנתונים החדשים מצביעים על כך שלפנינו עזיבה של משכילים.
הנתונים מראים כי 52% מהיוצאים הם גברים. כלומר, גבוה במקצת ממשקלם באוכלוסייה הכללית (49.7%). הבעיה הגדולה יותר היא שמדובר בישראלים צעירים: יותר מ־22% מהיוצאים הם בני 20–39, ו־18.7% מהם בני 40 ומעלה. כ־14% מהיוצאים הם ילדים. יתרה מזו, הגיל החציוני של היוצאים היה 31.6 שנה. אגב, גברים נוטים לצאת מהארץ בגיל צעיר יותר מנשים – גילם החציוני של הגברים עמד על 30.7 שנה ואילו גילן החציוני של הנשים עמד על 32.5 שנים.
לגבי מצב המשפחתי, בקרב הגברים הישראלים היוצאים, חלקם של הרווקים והנישואים היה די דומה. עם זאת, בקרב הנשים הרוב היו נשואות (51.4%). מתוך סך הנשואים והנשואות, 41.1% היו זוגות נשואים שיצאו לחו"ל באותה שנה עם בן/ת הזוג, ולפי הלמ"ס "עובדה זו מחזקת את הסברה שהיוצאים הללו אכן העבירו את מרכז חייהם לחו"ל". רוב היוצאים היו יהודים 61.3% כאשר החלק היחסי של ערבים (מוסלמים, דרוזים ונוצרים-ערבים) בקרב היוצאים קטן מחלקם בכלל האוכלוסייה. כמו כן, מרבית היוצאים היו ילידי חו"ל (58.8%) ומתוך ילידי חו"ל, הרוב הגדול (80.3%) נולדו באירופה ו־13.2% באמריקה ואוקיאניה. בפירוט לפי מדינות, הרוב נולדו בבריה"מ לשעבר – 72.3% מסך היוצאים ילידי חו"ל, 8.7% – נולדו בארצות הברית ו־4.2% בצרפת.
היוצאים הם תושבי המרכז: מעל 54% מהם התגוררו במחוז מרכז ובמחוז תל אביב ביחד, כאשר חלקם של היוצאים שהתגוררו במחוזות אלו גדול מחלקה של האוכלוסייה המתגוררת בהם מתוך כלל האוכלוסייה. יתרה מזו, כ־11.8% מהיוצאים התגוררו במחוז חיפה שנחשב לחילוני־ליברלי. אחד הנתונים המטרידים ביותר נוגע לרמת ההשכלה של היוצאים, שהיא גבוהה יותר מזו של כלל האוכלוסייה בישראל. בקרב היוצאים בגילי 20–90, ל־53.7% מהם היו 13 ומעלה שנות לימוד, בהשוואה ל־44.2% בקרב סך האוכלוסייה בגילים אלו. אך בולט במיוחד ההבדל בין אחוז היוצאים עם 16 שנות לימוד ומעלה - מעל רבע מסך היוצאים (26.4%) לעומת שיעורם בקרב כלל האוכלוסייה שעומד על 19.0%. אחוז היוצאים בעלי 12-11 שנות לימוד (41.8%) דומה לשיעורם בכלל האוכלוסייה (40.5%), ודווקא אחוז היוצאים הלא משכילים (10-0 שנות לימוד) עמד על 4.6% והיה נמוך משמעותית מהאחוז בקרב כלל האוכלוסייה 15.3%. כלומר, בקרב היורדים הפוטנציאליים יש משקל יתר למשכילים, שהם אלו שתורמים הכי הרבה למשק מבחינת הפריון, התוצר והמסים. מנגד יש ייצוג חסר לאלו שאינם משכילים.
בעקבות מחקרים וניתוחים רבים, הלמ"ס החליטה לשנות את הגדרת ההגירה, שהוא מונח מורכב שקשה לאמוד אותו במדויק. כך למשל עודכן מספר ימי השהייה הרצופה בחו"ל מ־365 יום להגדרה שבה נמדדת שהייה מצטברת בחו"ל של לפחות 275 יום במהלך שנה ממועד היציאה הקובעת - מהם 90 הימים הראשונים בחו"ל ברציפות - כאשר לא מובאים בחשבון ביקורים בארץ במהלך השנה שלאחר היציאה לחו"ל. יש בעיה עם המתודולוגיה הזאת. למשל, חייל משוחרר שיצא לטיול של שנה בדרום אמריקה ייחשב לפחות שלושה חודשים כמועמד להגירה מאחר שהוא שהה יותר מתשעה חודשים ברצף בחו"ל ולא שב -למרות שרק יצא לטיול. ישראלי שנאלץ לעבור טיפול רפואי ארוך בחו"ל גם ייחשב מהגר.
עוד שינוי בשיטה החדשה נוגע לנתונים המוצגים על פי השנה הקלנדרית שבה הסתיימה שנת המעקב, במטרה לאפשר שילוב ממקורות מידע נוספים ושיפור התיאום עם מרכיבי גידול האוכלוסייה נוספים. בשיטה הקודמת הוצגו הנתונים לפי השנה הקלנדרית שבה החלה תקופת המעקב. כלומר, המשמעות של הזינוק ב־2023 היא שגל ההגירה החל לפני כן, פשוט אותם ישראלים החליטו לא לשוב. הרעיון ברור: ישראלי יוצא לחו"ל ויש לו ההזדמנות לשוב אליה בתשעת החודשים אחרי שעזב, כאשר רק אחרי התקופה הזו הוא מסומן "מועמד להגירה".
אלא שהמגמה שהחלה ב־2023 נמשכת אל תוך 2024. לפי המספרים המעודכנים, בתקופת ינואר–יולי 2024 נרשמו 40.4 אלף ישראלים יוצאים, לעומת 25.5 אלף בתקופה המקבילה אשתקד. כלומר, זינוק של יותר מ־58%. בלמ"ס מסבירים כי "את השפעת אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל על דפוסי ההגירה מישראל לטווח ארוך אפשר יהיה לאמוד בחלוף שנה, כלומר החל מהתאריך מ־7 אוקטובר 2024 ואילך". מה שכבר ברור כעת היא שמגמת ההגירה החלה בהפיכה המשטרית והיא נמשכת אל תוך 2024. לפי הלמ"ס, ההפרש בין היוצאים לטווח ארוך בכל חודש בין 2023 ל־2024 עמד על כ־2.2 אלף נפש בממוצע יותר מב־2023. כלומר, קצב היציאה התגבר.
"למספר התושבים העוזבים הריאלי אין כל קשר עם השמועות שהופצו בתקשורת כבר חודשים רבים על עזיבתם של כחצי מיליון ישראלים" אומר פרופ' סרג'יו דה לה פרגולה מהאוניברסיטה העברית. לדבריו, "מאזני הגירה שליליים יותר היו בשנים אחרי מלחמת יום הכיפורים ובעיקר בראשים שנות ה־80, בגלל המשבר הכלכלי ששרר אז". עם זאת הוא מציין, כי "חלק גדול של המאזן השלילי ב־2023 נובע בלי ספק מההתרחשויות הטרגיות באוקטובר. אולם בחודשים שקדמו הייתה מגמה של עלייה, שאולי קשורה לאי־שביעות רצון הציבור לנוכח הניסיון של ההפיכה המשטרית".
