בדיקת כלכליסטהמדינה החמיצה הזדמנות לשדרג את כישורי העובדים
בדיקת כלכליסט
המדינה החמיצה הזדמנות לשדרג את כישורי העובדים
הקורונה והחל”ת יצרו הזדמנות לשפר את המיומנויות של מאות אלפי עובדים כך שיתאימו לעולם החדש. אבל השנה היו רק 24 אלף הכשרות מקצועיות, רובן ללא תיאום עם מעסיק שיקלוט את העובד. הסיבה: בירוקרטיה, ריכוזיות ומאבקי כוח
למרות האבטלה ההמונית בקורונה רק כ־24 אלף הכשרות מקצועיות למובטלים בוצעו מאז תחילת 2021. זה שיפור לעומת 2020, שנת הקורונה הראשונה, שבה והגענו לשפל של כ־14 אלף הכשרות.
אבל זה עדיין רחוק מאוד ממבצע ההכשרות הלאומי שעליו הודיעו דוברי הממשלה. יתרה מכך, גורמי מקצוע העוסקים בהכשרות מקצועיות מתלוננים שלמרות ההצהרות על שיתוף פעולה עם מעסיקים והתאמה לצורכיהם, נמשכים הריכוזיות והמכשולים הביורוקרטיים.
3 צפייה בגלריה
מנכ”לית עמותה 121 טלי ניר ומנכ”לית מכללת גל תמר סדן לקס. “הכשרות של העולם הישן”
(צילום: מיטל אזולאי)
התוצר לשעת עבודה בישראל ב־2019 בישראל היה נמוך ב־20% מממוצע ה־OECD וב־39% מארצות הברית. זה נובע בעיקר מכישורי ההון האנושי הנמוכים של רבים מהעובדים הישראלים. הקורונה היתה הזדמנות היסטורית לשנות זאת. במשך שנה וחצי מאות אלפי אנשים ישבו בבית וקיבלו שכר מהמדינה, והיתה אפשרות לשדרג את כוח העבודה כשלמובטלים ממילא יש הכנסה מהמדינה – אך היא הוחמצה.
“כלכליסט”, בסיוע עמותה 121 שמרכזת את קואליציית הארגונים למען הכשרה מקצועית “המקפצה”, אסף את נתוני ההכשרות המקצועיות של 2021 ובדק כמה הן מתאימות לצרכים של המשק.
ב־2020 החליטה הממשלה להקצות במסגרת תקציב קורונה מיוחד יותר ממיליארד שקל למבצע הכשרות מקצועיות המוני. זה היה אמור להספיק להכשרה של כמאה אלף איש. דו”ח מבקר המדינה חשף באוגוסט האחרון כי בפועל חלה ב־2020 ירידה של כ־40% במספר ההכשרות המקצועיות. המבקר קובע כי “לצמצום בהיקף הפעילות בתחום התעסוקה עשויות להיות השפעות חמורות על סיכויי השתלבותם מחדש של המובטלים בשוק התעסוקה”. למחדל תרמה העובדה ששר האוצר אז ישראל כץ עיכב את תקציב ההכשרות במשך ארבעה חודשים גורליים בין יולי לנובמבר 2020 בדרישה להקים מינהלת הכשרות מקצועיות במשרדו. המינהלת המיותרת שהקים השר נסגרה לאחר מספר חודשים על ידי הממשלה החדשה.
ההכשרות של רשות החדשנות יירדו
“כלכליסט” ריכז את הנתונים מארבעה גופים שעוסקים בהכשרה מקצועית. הגוף המרכזי הוא האגף להכשרה מקצועית בזרוע העבודה של משרד הכלכלה. על פי נתוני האגף, הוא מימן 12,196 הכשרות מקצועיות ב־2021 לעומת 7,000 ב־2020. זה שיפור של כ־70%, והשנה עוד לא הסתיימה, אבל זה שיפור די קטן לעומת 2019 לפני המשבר (11 אלף) ועדיין רחוק מאוד מסדרי הגודל של מאה אלף הכשרות שעליהם דובר במשבר.
במסגרת הכפילות שמאפיינת את מערך התעסוקה בישראל, שירות התעסוקה אינו אחראי לנושא ההכשרות המקצועיות אבל הוא מבצע הכשרות בהתאם לתקציבים שמועברים אליו. אצל שירות התעסוקה נמשכה הירידה שהחלה ב־2020. מספר ההכשרות שהוא ביצע ירד ב־39% מ־5,700 הכשרות ב־2020 ל־3,500 ב־2021. זאת, אולי מפני שהאגף להכשרה מקצועית החל להתאושש מהמשבר הקשה ששיתק אותו ורוב ההכשרות רוכזו אצלו. לזכות השירות ייאמר שכמעט כל ההכשרות שעוברות דרכו הן צמודות מעסיק שעבודה מובטחת בסופן.
רשות החדשנות מימנה ב־2021 הכשרות מקצועיות ל־7,500 איש. זו עלייה דרמטית לעומת פחות מאלף ב־2020. זה נתון חיובי מפני שכל ההכשרות להייטק כלומר לעבודות בשכר גבוה, אבל זה כמובן רחוק מהצרכים. לדברי סמנכ”לית הרשות אניה ולדן, העלייה נובעת משני פרויקטים. אחד מהם, מסלול החירום (4,100 הכשרות השנה), היה תוצאה של משבר הקורונה. השני, מסלול הון אנושי (2,500) מיועד לסייע למעסיקים בהייטק להיכנס לתחום ההכשרות. זאת, בהנחה שאחרי שהם יגלו שזה מביא להם כוח אדם איכותי, הם ימשיכו לבד. הבעיה היא שלפחות בשלב זה אין תקציב להמשך הכשרות החירום. כלומר, כפי שהדברים נראים עכשיו ב־2022 תהיה ירידה משמעותית של יותר מ־50% במספר ההכשרות של רשות החדשנות.
גוף נוסף שביצע הכשרות למובטלים הוא קרן מעגלים שהוקמה במימון המדינה לשדרוג מיומנויות של עובדי בני 50 פלוס במקצועות שוחקים. ניסיון לברר כמה הכשרות למובטלים ערכה הקרן לא צלח. ההערכה היא שמדובר בכ־1,000 הכשרות.
שיח חדש, מעשים ישנים
תוכניות התעסוקה של הממשלה לשנים הבאות מדגישות את הצורך לעבור להכשרות בתאום ובשיתוף פעולה עם המעסיק ורצוי הכשרות שיש בסופן השמה ידועה מראש. האגף להכשרה מקצועית אפילו הקים את מינהלת המעסיקים לאיסוף מידע על צרכי התעסוקה של השוק. בפועל 13,400 הכשרות שהן 55% מההכשרות המקצועיות ב־2021 היו ללא מעסיק צמוד. הכשרה ללא מעסיק עלולה להיות לא רלבנטית לצרכי שוק העבודה.
”חלק גדול מההכשרות השנה הן הכשרות של העולם הישן”, אומרת טלי ניר, מנכ”לית עמותת 121. “24 אלף הכשרות זה מעט מאוד. לפני הקורונה עשינו חישוב שצריך 50 אלף בשנה. בקורונה הערכנו שהפוטנציאל מגיע ל־150 אלף. זו הזדמנות לשדרג עובדים שאין להם כישורים לעולם העבודה החדש”.
בינתיים, לדבריה, “הרבה עובדים התפשרו וחזרו למקומות עבודה בשכר נמוך ונשארו עם כישורים לא מספקים שזה אומר שאין להם אופק תעסוקתי. אנחנו שומעים על אוכלוסיות מוחלשות שלא מוצאות הכשרות וגם על מעסיקים שרוצים לקחת חלק בהכשרות ולא מוצאים כתובת. ההכשרות החדשות נעשות נורא לאט כי הממשלה מאוד בירוקרטית ונוקשה. ציפינו שהממשלה החדשה תיקח את המושכות וכרגע הדברים לא מתקדמים במהירות”.
כדי להבין את גודל האכזבה צריך לזכור שהממשלה אישרה בקופסאות הקורונה 1.5 מיליארד שקלים למטרות הכשרה מקצועית. נכון ש־450 מיליון מתוכם הופנו למימון העלייה בהרשמה לאוניברסיטאות בעקבות משבר הקורונה. אבל גם 1.05 מיליארד זה לא מעט כסף. בפועל, לפי נתוני האוצר, עד עכשיו נעשה שימוש רק ב־447 מיליון שהם 30%. סביר להניח שחלק גדול מהכסף שהוצע הלך להשכלה הגבוהה והרבה פחות להכשרות. יש עוד 260 מיליון בהתחייבויות וביחד זה יוצא 707 מיליון שזה 47% של יישום התקציב.
מנהל פיתוח מדיניות בעמותה 121 רועי מאור אומר: ”כרגע אי אפשר לבוא לאוצר ולהגיד שיש מערכת שפועלת בצורה טובה. אני מאמין שאם היתה מערכת כזו הוא היה נותן את הכסף. חל שיפור בהכשרות המקצועיות אבל אנחנו עדיין רחוקים מהיעד ואני לא בטוח שבממשלה מבינים את זה. השפה של המערכת השתנתה אבל דרך הביצוע ממשיכה לשקף את הדרישות הישנות”.
מנכ”לית מכללת גל להכשרה מקצועית שמרכזה ברעננה תמר סדן לקס: “כל כך הרבה גופים מתעסקים בהכשרה מקצועית. בגופי התעסוקה יש מאות פקידים שמתפרנסים מעבודה לא יעילה בנושא הכי אקוטי. שלא יטמטמו אותנו. תפתחו את הצינורות הסתומים עם בירוקרטיה ורגולציה. יש 20 אלף עובדים שחסרים בענף המתכת וזה כאילו לא מעניין אף אחד”.
מנכ”לית התאחדות המלאכה והתעשיה, שהוא ארגון של מעסיקים קטנים, רוית גרוס: “מינהלת המעסיקים עוזרת עם הבירוקרטיה אבל זה עדיין לא שם מבחינת הכמות וחסרה הפונקציה של ההשמה והחיבור בין המועמדים לבעל העסק הקטן”.
“התקציב התעכב בגלל הבחירות”
מזרוע העבודה במשרד הכלכלה נמסר: ”האגף להכשרה מקצועית פועל לטיוב כלל מסלולי ההכשרה כדי להכשיר כמה שיותר בוגרים באופן יעיל ומקצועי. בשנת 2020 לאגף לא הועבר תקציב שוטף אלא חלקי בלבד. עקב הבחירות נדרשו ועדות חריגים לכל קורס הכשרה, דבר שעיכב את התהליכים באופן חריג. האגף עובד בשיתוף פעולה מלא ומקיים שיח ישיר ומקצועי עם מינהלת המעסיקים”. באגף מציינים שבקורסים שבפיקוחו השתתפו השנה כ־45 אלף איש, מהם כ־12 אלף במימון מלא או חלקי של המדינה.
משירות התעסוקה נמסר: ”לשירות התעסוקה אין כל סמכות ואחריות על ההכשרות המקצועיות. הוא גורם מתכנן, מפנה ומלווה לתהליכי חזרה למעגל העבודה. מאז פרץ המשבר יזם השירות שורת שיתופי פעולה למטרת הכשרות מקצועיות שמבטיחות השתלבות בשוק העבודה”.
ממשרד האוצר נמסר: ”התקציבים להכשרות מקצועיות עברו בשנת 2020 ובתחילת שנת 2021, כך שזהו אינו החסם”.
