פרסום ראשון המשטרה שאבה מידע חסוי באמצעות רוגלה בחקירת שחיתות ברכבת ישראל
פרסום ראשון
המשטרה שאבה מידע חסוי באמצעות רוגלה בחקירת שחיתות ברכבת ישראל
הנייד של לאוניד פורטנוי, מהנדס שהועסק ברכבת, הודבק ברוגלה על ידי משטרת ישראל ובעקבות המידע שנשאב מהמכשיר הוא זומן לשימוע בגין קבלת שוחד. מדובר בתיק התשיעי שבו עוסקת הפרקליטות מאז תחקיר כלכליסט על השימוש הלא חוקי ברוגלות
בעקבות הרחבת הבדיקה החוזרת של השימוש הלא חוקי ברוגלות, לרבות פגסוס של NSO, גם לתיקים הנמצאים בהליכי שימוע, הפרקליטות הודיעה כי המשטרה שאבה מידע אסור מנייד של חשוד בפרשת שחיתות ברכבת ישראל. החשוד הוא מהנדס מטעם הרכבת, לאוניד פורטנוי, שזומן לשימוע לפני כתב אישום בגין עבירות של קבלת שוחד ותיווך לשוחד. הפרקליטות לא פירטה מה המידע שנשאב. כמו כן, היא לא השיבה לשאלת הסנגורים האם נעשה שימוש מודיעני במידע שנשאב לצורך הוצאת צווים בהמשך לביצוע פעולות חקירה, וציינה שהמידע האסור שנשאב לא עבר לצוות החקירה.
מדובר בתיק התשיעי שבו התגלה, בעקבות תחקיר "כלכליסט", שימוש לא מפוקח ולא מבוקר שנעשה ברוגלות מאז 2015 ושיחידת המודיעין הטכנולוגי במשטרה שהפעילה את הרוגלות (הסייבר-סיגינט) שאבה בניגוד לחוק מידע מניידים של אזרחים. עד היום, על פי הפרקליטות נמצאו כ-20 מקרים של שאיבת מידע שלא כחוק מניידים של אזרחים – חשודים, בני משפחתם או מקורבים להם.
התיקים שבהם נמצא עד היום כי נשאב מידע בניגוד לחוק באמצעות רוגלות הם תיק הצוללות וכלי השיט (תיק 3000), תיק 4000, תיק טלגראס, חקירה בעיריית חדרה, תיק עבירות מס, שני תיקי סחיטה באיומים ותיק רצח כפול בטול כרם, שבו הפרקליטות פסלה ראיות שהתברר שמקורן בפעילות מודיעינית לא חוקית.
במקרה של הרצח בטול כרם, המשטרה הדביקה את הנייד של אבא של חשוד, שאבה מידע באמצעות אפליקציית השליטה שלו במצלמות האבטחה בביתו ועשתה שימוש בסרטונים ששימשו בהמשך את החוקרים. בשל העובדה שהראיות זוהמו בפעולות לא חוקיות, נפסלו הראיות. לאחר מכן פתחה הפרקליטות בבדיקה חוזרת של כ-200-250 תיקים.
על פי התמצית שמסרה לסנגורים הפרקליטה שמלווה את התיק עו"ד חופית שרים מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), בספטמבר 2020 חתם השופט אחיקם סטולר על צו האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים לפורטנוי – מהנדס אזרחי בחברה פרטית שהועסק בין 2015 ל-2021 כמפקח על פרויקטים של הרכבת ועל פי המדינה בשל כך מהווה עובד ציבור.
התמצית לא מפרטת מה נאמר בדיוק לשופט שחתם על צו האזנת הסתר. על אף שלפי חוק חל איסור לשאוב מידע מנייד באמצעות צו האזנת סתר, נכתב בתמצית כי "המערכת הטכנולוגית ביצעה פעולות מסוימות הכוללות – מלבד האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים – גם קבלת מספר פרטי מידע נוספים שהיו אגורים בטלפון הסלולרי של לאוניד פורטנוי. מידע זה לא הועבר לצוות החקירה".
בעקבות הודעת הפרקליטות לסנגורים, פנו מספר סנגורים בתיק - עוה"ד דוד יפתח, איתן פינקלשטיין, רונן חליוה, דורון רוזנברג וגיא שנער – לפרקליט המדינה עמית איסמן וביקשו לעכב את הליכי השימוע עד לקבלת התשובה האם צווי האזנות הסתר שהוצאו מבוססים על מידע מודיעיני שמקורו בשימוש בפגסוס. כלומר, האם, כמו במקרה של הרצח הכפול בטול כרם, שבו נפסלו ראיות, גם בתיק הרכבת המידע האסור שנשאב מהנייד שימש כמידע מודיעיני שעל בסיסו בוצעו בהמשך פעולות חקירה שהניבו ראיות.
"הטכניקה הפסולה התבצעה במספר שלבים", כתבו הסנגורים לפרקליט המדינה. "המידע האסור לא מועבר לצוות החקירה ואף כלל לא מועבר לאגף החקירות במשטרה. המידע האסור כן מועבר לאגף המודיעין של המשטרה, שהופך אותו לידיעה מודיעינית. צוות החקירה נחשף לידיעה המודיעינית (מקור המידע לא נמסר לצוות החוקר לפי הפרקטיקה במשטרה, ת.ג), כפי שהוא חשוף לכלל הידיעות המודיעיניות הרלוונטיות לחקירה - זאת, מבלי שאנשי צוות החקירה יודעים שמקור הידיעה במידע אסור שהופק באמצעות מערכת הפגסוס.
"היחידה החוקרת מציגה את המידע המודיעיני לשופט שלא מודע לכך שמקור הידיעה המודיעינית הוא במידע אסור שהופק בניגוד לדין, והוא מוציא צו שיפוטי (האזנת סתר, חיפוש וגו') המבוסס על המידע האסור – בניגוד לדין. באמצעות הצו השיפוטי שהוצא בניגוד לדין מושגות ראיות, שבמהותן הן פסולות, שכן אלמלא נעשה שימוש פסול ברוגלת פגסוס לא היה מוצא צו שיפוטי, והראיות לא היו מושגות".
בעקבות הפנייה לפרקליטות, נמסר לסנגורים שלא יימסר מידע נוסף.
