במקום לתרום לקרן הארנונה רשויות מקומיות חזקות יקבלו ממנה כסף
במקום לתרום לקרן הארנונה רשויות מקומיות חזקות יקבלו ממנה כסף
בדיקה חושפת עיוותים במנגנון הקרן שייטיב עם רשויות הנמצאות באשכול סוציו־כלכלי גבוה. פרופ' מומי דהן: "יש כאן חוסר הגיון קיצוני". פרופ' עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל: "המהלך לא נכון לטווח ארוך"
בדיקה שערך פרופ' מומי דהן מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, על בסיס סימולציה שערך משרד האוצר על המוטבים והמממנים של קרן הארנונה, מעלה שני עיוותים קשים שמציגים עד כמה היוזמה היא בעייתית. הראשון, על פי המדד הסוציו־אקונומי של הלמ"ס, החמישון העליון (שני העשירונים העליונים) צפוי דווקא לקבל כסף מהקרן - כ־26 מיליון שקל עד 2028. כלומר, קבוצת הרשויות הכי חזקה בישראל, לא רק שלא תתרום, אלא שהיא תהיה מוטבת של הקרן.
העיוות השני מגיע מהכיוון ההפוך: לפי מדד הפריפריאליות, דווקא החמישון התחתון (שני העשירונים התחתונים) ישלם עד 2028 סכום של 18 מיליון שקל. כלומר, קבוצת הרשויות הכי מרוחקות מהמרכז תשלם לקרן. כך עולה מהבדיקה של דהן שסידר את כל הרשויות לפי מדד סוציו־כלכלי ולפי מדד פריפריאליות וסכם את התשלום או את המענק (ראו תרשימים בעמוד זה).
הסיבה לתוצאה פשוטה: בניגוד לרושם ולחלק מהפרסומים, משרד האוצר קבע לצורך קבלת ותשלום כספים קריטריונים שאינם קשורים למעמד הסוציו־אקונומי או לריחוק מהמרכז - אלא לפי בנייה חדשה למגורים (צד המוטבים) ולארנונה עסקית לנפש (צד המממנים).
לפי תיקון קרן הארנונה, רשויות יקבלו כסף בהתאם למספר יחידות הדיור למגורים שקיבלו היתר בנייה החל מ־2018. ובצד ההכנסות הקרן תקבל כספים בהתאם לארנונה עסקית פר נפש. יש חריג אחד בחוק: רשות שציונה נמוך הן במדד הסוציו־כלכלי והן במדד הפריפריאלי - תקבל הנחה. זו הסיבה מדוע אילת תשלם הון. למרות שהיא הכי פריפריאלית היא נחשבת לעשירה ומדורגת באשכול סוציו־כלכלי 6. מנגד, באר שבע מוטבת שכן היא מדורגת הן בפריפריאליות והן בסוציו־כלכלי באשכול 5, לכן תקבל הנחה משמעותית.
עוד עולה מהבדיקה של דהן כי לפי מדד סוציו־אקונומי, רשויות באשכול החמישי הן אלו שצפויות, בממוצע, ליהנות הכי הרבה מהקרן. מנגד, הרשויות באשכול 8 תהפוכנה הלכה למעשה למממנות שלו יחד עם הרשויות באשכול 7. עוד נתון מעניין: רשויות באשכול 9, ייהנו מהקרן יותר מרשויות באשכול 1 ובאשכול 6 יחד - 25.3 מיליון שקל לעומת כ־24 מיליון שקל בהתאמה.
כאשר מתבוננים על ההתפלגות לפי מדד הפריפריאליות עולה כי אכן רוב המימון יגיע מהרשויות במרכז הארץ. אך מעבר לכך שהרשויות בחמישון התחתון יממנו את הקרן, כאמור, רשויות באשכולות 7, 8 ו־9 - שהן רשויות מאוד מרכזיות מבחינת מפת ישראל, ייהנו מהקרן ויקבלו ממנה כספים.
באוצר לא הופתעו מהתוצאות ובכיר שנחשף לתוצאות מסר כי "ברור שיש גם רשויות חזקות שמרוויחות. המודל בנוי קודם כל כדי לתמרץ דיור ובתוצאה גם לצמצם פערים. ברור שרשות חזקה שבונה הרבה גם תרוויח מהקרן".
נקודה מעניינת נוספת עולה מהבדיקה היא כי בניגוד למצופה, כאשר סוכמים את כל הכספים שהרשויות יקבלו וישלמו, ישנו "עודף" של כ־136-135 מיליון שקל נכון ל־2028. מבדיקה מול האוצר עולה כי המשרד מתכוון להעביר כסף לקרן בשנים הראשונות שלה. הסעיף הזה אינו נכלל בחוק ההסדרים, והתקציב יוקצה בהחלטת ממשלה ולא בחקיקה. האוצר אם כן יתקצב את השלב הראשון אך אחרי 2028 כנראה יפסיק לתקצב את הקרן.
דהן, שחקר יחד עם פרופ' אבי בן בסט את השלטון המקומי במשך תקופה ארוכה, הביע אתמול התנגדות נחרצת להקמת הקרן, ציין לכך מספר סיבות כלכליות והגיע למסקנה כי בקרן יש "חוסר היגיון קיצוני", הערכה שרק התחזקה אחרי שביצע את הבדיקה המוצגת כאן. מבקר נוסף הוא מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל וחבר הוועדה המוניטרית פרופ' עדי ברנדר שהתריע בפני עיוותים קשים בטווח הארוך.
"הרעיון של שינוי היחס בין מיסוי עסקים למיסוי משקי בית הוא כנראה נכון", אמר ברנדר באפריל ל"כלכליסט", "אבל אני לא חושב שהמנגנון המוצע הוא הכי טוב לעשות את זה. כי יוצרים כל מיני עיוותים כדי לפתור בעיה פוליטית. אני מבין את ההיגיון בהצעת האוצר, אבל הוא לא נכון לטווח ארוך. בעוד 20 שנה יהיו יישובים שמקבלים המון כסף ויישובים שמקבלים מעט. מי יזכור אז שבעבר היה עניין של רשויות שהתחילו לבנות לפני 2023".
