ניתוחענף ההייטק הפך לנקודת התורפה של שוק העבודה
ניתוח
ענף ההייטק הפך לנקודת התורפה של שוק העבודה
העלאת הריבית, אינפלציה ועכשיו נפילת הבנקים — האם שוק העבודה הישראלי ימשיך לשמור על יציבות? מי שכבר מגלה סימני חולשה הוא שוק ההייטק, כשהיצע המשרות יורד ומספר דורשי העבודה זינק ב־20%
כל מכה נוספת שחוטף שוק העבודה הישראלי מעלה את השאלה: האם הפעם הוא לא יוכל יותר. בחודשים האחרונים הוא נאלץ להתמודד עם העלאת הריבית ואינפלציה עולמית ולאחרונה הצטרפו גם חוקי ההפיכה המשטרית, קריסות הבנקים והחשש ממיתון בארצות הברית — שמאיימים על יציבותו. הבשורה המעודדת היא שלמרות הכל, גם עכשיו המצב שלו לא רע בכלל.
שוק העבודה הישראלי צלח היטב את המשבר של 2008 וכמו רוב המדינות המפותחות התאושש מהר מאוד ממשבר הקורונה.
שיעור התעסוקה עלה בינואר בפעם השלישית ברציפות ועומד על 61.4%. זה אחד הנתונים היותר טובים מאז סיום משבר הקורונה, ועדין הוא לא מצליח לצמוח משמעותית מעבר לרמות של 2019. שיעור האבטלה עומד על 4.1% — נתון נמוך מאוד ומעודד — אבל בראשית 2022 הוא היה קרוב יותר ל־3%.
אין ספק שנקודת התורפה של המשק היא ההייטק. הסגרים במהלך משבר הקורונה רק השפיעו לטובה על ההייטק ,אולם כרגע החולשה הגדולה שלו היא בחשיפה לשוק העולמי ובעיקר האמריקאי — אם חשיפה ישירה באמצעות פיקדונות בבנקים הנופלים ואם עקיפה.
לכאורה מדובר בכ־10% בלבד מהעובדים בישראל, אולם בפועל מדובר בעסקים ועובדים עם הכנסות גדולות, ויכולת להוצאות גדולות, שמשפיעים על כל הסביבה. את המצב הזה מדגים יותר מכל מספר המשרות הפנויות בשוק. היצע המשרות הפנויות בכלל המשק כיום עומד על 143 אלף, קצת פחות מהשיא שהיה בראשית 2022, שעמד על 150 אלף, ומנגד לפני משבר הקורונה, היצע המשרות הפנויות עמד על 100 אלף.
התחום שבו חל מהפך שלילי הוא היצע המשרות הפנויות של מהנדסי תוכנה בשוק ההייטק שירד ביותר מחצי מ־14.1 אלף בינואר 2022 ל־7,000 בינואר 2023. הירידה במשרות הפנויות נובעת בעיקר מהירידה בביקוש העצום שהיה עד לפני שנה לאנשי תוכנה. בשאר המשק נשאר ביקוש בייחוד למשרות בשכר נמוך ועבור כל משרה פנויה יש רק 1.1 דורשי עבודה.
לפי נתוני שירות התעסוקה, מספר דורשי העבודה בההייטק עלה בכ־20% בחודשים האחרונים. נראה שמתישהו גם 7,000 המשרות הפנויות יאוישו ובעיית האבטלה עלולה להיווצר בענף החשוב ביותר במשק הישראלי.
הקושי לחזות את היקף המשבר נובע לא רק מחוזקו של שוק העבודה הישראלי אלא גם מכך שאף אחד לא יודע האם יהיה מיתון בארצות הברית וכמה עמוק הוא יהיה. גם שם מספר המשרות הפנויות מאוד גבוה כך שיש חגורת ביטחון משמעותית. בטווח הקרוב עלייה של שיעורי האבטלה ל־5% תחשב כהרעה ומעל 6% תהיה הפתעה גדולה. חייבים להודות — גם 6% זו לא אבטלה גבוהה. את השלכות ההפיכה, אם תצא לפועל, נרגיש רק בטווח הרחוק יותר.
סקירת הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, על שוק העבודה שפורסמה השבוע כללה בעיקר נתונים חיוביים אבל גם את העובדה שישראל מדורגת במקום ה־22 המאוד לא מרשים מתוך 38 מדינות הארגון בשיעורי התעסוקה של גילאי 25־64 בשנת 2022. זה קורה בין היתר בגלל ההיעדרות של כחצי מהגברים החרדים משוק העבודה למרות השיפור העצום בעבודת נשים חרדיות וערביות. מי שמקווה לשיפור — יכול לשכוח מזה. סכומי העתק שמתכוונת הממשלה להזרים לקצבאות אברכים ולמשכורת של נשות חינוך חרדיות יקלו על אברכים להישאר בכולל ויהפכו את היציאה לעבודה עבורם לעוד פחות משתלמת ממה שהיא היום.
