פרשנותלהדיח את היועמ"שית? לא כל כך מהר
פרשנות
להדיח את היועמ"שית? לא כל כך מהר
לאחרונה מתגברים הקולות בממשלה הקוראים לפטר את גלי בהרב מיארה. כדי להוציא זאת לפועל, תצטרך הממשלה לצלוח את ועדת האיתור, וגם אם תצליח בכך היא תיאלץ לעמוד בפני בג"ץ
בימים האחרונים מצלצלים הפעמונים ותוקעים השופרות: היועצמת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה - הביתה. ההתרעות מבוססות על המתווה המוכר: המגדפים נשלחים קדימה כדי לקלל, ובעקבותיהם ה"מתונים" מרמזים כי הגיע הזמן להיפרד. "היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה עושה הכל כדי להפיל את ממשלת ישראל", אמר השר דודי אמסלם. "זה הזמן להראות לגברת מיארה את הדלת", אמר השר עמיחי שיקלי. ואחרי המגדפים, מסתפק ראש הממשלה בהערה-עקיצה ש"בשוק הפוליטי, הציבור הוא שומר הסף".
זה אולי נימוסי יותר מאמסלם ושיקלי, אבל נורא הרבה יותר – זה המשפט הפותח, זהו הרעיון המסדר בכל מדריך לדיקטטור המתחיל. הציבור - ולא רגולטורים, בעלי המקצוע, היועצים המשפטיים ובתי המשפט – הוא שומר הסף. הציבור, כמו המדינה, כמו אצל לואי ה-14 - "זה אני", כלומר נתניהו.
נתניהו מתמרן בין הציניקן למגלומן: אינך יודע אם הוא מתכוון ברצינות שהוא שומר הסף, או משגר כהרגלו סיסמה שקרית כמסך עשן ובלון הטעייה. בשני המקרים התוצאה זהה – המדינה והציבור זה אני, ראש ממשלתכם, ומכאן שאני גם שומר הסף האולטימטיבי.
יש כמה תחנות שכבר עברנו במדרון התלול מדמוקרטיה לדיקטטורה. "הציבור הוא שומר הסף" תירשם כאחת הבולטות בהן. נכון, נתניהו אמר שמדובר רק "בשוק הפוליטי", אך זהו תרגיל הונאה נוסף. כי כל מה שנתניהו עושה – מחוק ההשתמטות, דרך חוק הרבנים ועד הניסיון להשתלט על שומרי הסף כמו נציב שירות המדינה, נציב התלונות על השופטים, ראש ועדת חקירה ממלכתית ואולי גם היועץ המשפטי לממשלה – הוא פוליטיקה, ולכן הוא שומר הסף. היועצת מיותרת בתהליכים האלה. מיותרת, וגם מזיקה ומסכנת את המדינה לפי הדעה הרווחת כמעט פה אחד בממשלה המופקרת, המסוכנת והכושלת ביותר בתולדות ישראל.
ניתן לפטר יועץ משפטי מארבע עילות: אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית, אם אינו כשיר לבצע את תפקידו, אם עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו. אלה אינם רלבנטיים. בענייננו רק העילה הרביעית יכולה לבוא בחשבון: אם קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועצת. הבעיה של הממשלה היא שההליך חייב לעבור דרך ועדת האיתור שהמליצה עליה. מהוועדה הזו יש כרגע שלושה: היו"ר אשר גרוניס, פרופ' רון שפירא נציגנו החדש בהאג ועו"ד תמי אולמן. שני האחרים, נציגי הממשלה, היו מינויים של שר המשפטים דאז גדעון סער – דן מרידור ורז נזרי.
במבנה הזה, אם הממשלה הנוכחית תמנה את אנשיה, לא ברור מה תהיה התוצאה. גרוניס התנגד בזמנו למינוי בהרב-מיארה (ותמך ברז נזרי), אבל קשה להניח שבנסיבות הנוכחיות יתמוך בפיטוריה. גם אולמן תתנגד. מצד שני, סביר ששפירא ושני מינויי הממשלה יתמכו בפיטורים. אבל, אם הוועדה תתנגד לפיטורים, העניינים יסתבכו. אם הממשלה תתעקש לפטר בניגוד להמלצת הוועדה, היא תצטרך לצלוח את הבג"ץ שיוגש. וכאן, קשה יהיה "לגייס" את הציבור כשומר סף.
אינני יודע מי המועמדים של הממשלה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אבל ברור מאיזו תרבות פוליטית ומשפטית יגיע המועמד – קרוב לוודאי שמהסביבה של קהלת. וזה הזמן לחזור לרגע קטן ונפלא מכנס לשכת עורכי הדין שהתקיים לאחרונה באילת. באחד המושבים השתתף נציג קהלת ולצדו עו"ד ששי גז. כשרשות הדיבור הגיעה לגז הוא פנה ישירות לנציג קהלת: "תגיד, מה אתם רוצים מהחיים שלנו? למה באתם הנה? למה באתם לתקן את מה שלא מקולקל, תעזבו אותנו במנוחה".
