סגור
מימין: בנימין נתניהו ושר המשפטים גדעון סער
נתניהו וסער. סער נקלע לתווך שבין שתי אופציות לא מרנינות מבחינתו (צילומים: אלכס קולומויסקי, שאול גולן)

פרשנות
בין פוליטיקאי למנהיג - גדעון סער משדרג רק את נתניהו

כשאתה משחק ליד נתניהו, אפשר בקלות להפוך למי שמשחק לידיו של נתניהו. סער הוא שועל פוליטי מיומן, אבל אסור לשכוח שנתניהו, במיוחד בסביבה של פוליטיקה ובחירות, הוא השועל האולטימטיבי

גדעון סער הוא ימין, שמרן, ממלכתי, ליברלי. והוא גם פוליטיקאי שמנסה להתרומם לשני שלבי האבולוציה הבאים - מפוליטיקאי למדינאי ולמנהיג. עד כה הוא התקשה להעפיל לשלבים האלה. ריצתו בראש תקווה חדשה לא הניבה את התוצאות הרצויות ולכן הוא חבר למחנה הממלכתי. לפני כן הוא חבר לממשלת בנט-לפיד. שתי חבירות פשרה אלה אילצו אותו לשתף פעולה עם ה"מרכז-שמאל" שרחוק מהשקפת עולמו. לצערו, הוא נקלע לתווך שבין שתי אופציות לא מרנינות מבחינתו. מצד אחד, הימין הביביסטי שהפך את הליכוד לכת רעילה בהנהגת נאשם בפלילים, ומצד שני, קבוצת אנשים הגונים וממלכתיים, אבל כאלה שמהרהרים מדי פעם בדו קיום עם ישות פלשתינית בשטחים, ואפילו נכנסים לשותפות פוליטית-ממשלתית עם ערביי ישראל.
התמרון הזה איפשר לסער למקסם את הפשרה שאליה קלע את עצמו. השיא היה בכהונתו כשר משפטים שהוכיחה את האפקטיביות שלו. בעיקר במינוי יועצת משפטית לממשלה שקשה לדמיין עד כמה האסון הדמוקרטי היה כאן גדול בלעדיה. החיבור הפוליטי של סער עם הלפידים והגנצים נשען בעיקר על השסע ביבי/רק לא ביבי. החבירות הפוליטיות שלו התאפשרו בגלל טשטוש השסע המסורתי שבין ימין לשמאל והמרתו בשסע החדש - ביבי/רק לא ביבי.
סער רואה עצמו כחוליית המשך למנהיגות המסורתית של הליכוד של פעם. כחוליית ההמשך בשרשרת ז'בוטינסקי-בגין-שמיר. הוא היה מהקרובים ביותר לזהות איך נתניהו מחלל ומזהם את המורשת הזו. הוא היה בין היחידים שניסה לקרוא תיגר על מנהיגותו. זו הייתה הפעם הראשונה שבה ניסה לכונן את עצמו מפוליטיקאי למדינאי ומנהיג. פרישתו מהליכוד הייתה צעד מנהיגותי. אבל משלא תוגמל בידי הבוחרים נאלץ לחזור לשלב הקודם של הפוליטיקאי ולהשתלב במסגרות שלא ממש תאמו את השקפת עולמו.
ועכשיו הוא מנסה שוב. כמו בעזיבת הליכוד, הוא מנתק עצמו שוב מהמסגרת הפוליטית שבה הוא משולב והפעם המחנה הממלכתי. אלא שהמהלך הנוכחי מחזק את נתניהו שאותו נטש בזמנו. סער לא חוזר (בינתיים) לליכוד, אבל חוזר ממצב שבו הוא איום על נתניהו למצב של תמיכה בו. הזגזוג הזה, שעשוי לפגוע בו וגם במדינה, מכוון שוב להימור שהניב בזמנו את פרישתו מהליכוד – להקים בית אמיתי לימנים, שמרנים, ממלכתיים, ליברלים, ז'בוטינסקאים כמותו. להקים בית לימנים שסולדים מנתניהו, מהמשפחה והכנופייה שמקיפה אותו, ומחפשים את הבית הפוליטי שנקי גם מזוהמת הכת וגם מסממני המרכז-שמאל של גנץ ואייזנקוט. גם אם המחיר בטווח הקצר הוא חיזוקו של נתניהו.
צריך לקוות שההימור הזה לא יחזק את נתניהו יתר על המידה, ירחיק את הבחירות ויחזק את שלטונו. כשאתה משחק ליד נתניהו, אתה יכול בקלות להפוך למי שמשחק לידיו של נתניהו. סער הוא שועל פוליטי מיומן, אבל אסור לשכוח שנתניהו, במיוחד בסביבה של פוליטיקה ובחירות, הוא השועל האולטימטיבי. בעיקר בגלל ההבדל הבסיסי בינו לבין סער - מחסור מוחלט במעצורים ונכונות לדרוס כל ערך ומסורת דמוקרטית וממלכתית. מחסור מוחלט במעצורים בכל הקשור להפעלת שופרות פייק ומכונות רעל. סער לא נמצא במקומות האלה ולכן הוא חשוף כשהוא חוזר לאקו-סיסטם הזה. סער מבקש לצרפו לקבינט המלחמה, הוא מקווה ששילובו בקבינט הביטחוני יעניק לו נקודת אחיזה משופרת, אבל הוא גם יודע שאין פוזיציה שחסינה מהטירגוט של המנהיג ועדתו.