ניתוחבית ספר חדש לרפואה: בשורה למערכת הבריאות או פתח להגדלת אי השוויון?
ניתוח
בית ספר חדש לרפואה: בשורה למערכת הבריאות או פתח להגדלת אי השוויון?
הפקולטה החדשה לרפואה שתיפתח באוניברסיטת ברייכמן לא בהכרח תשפר את הרפואה בישראל והיא טומנת בחובה כמה סיכונים מערכתיים שיש לעקוב אחריהם
"בשורה לעולם הרפואה הישראלי: אוניברסיטת רייכמן פותחת את שערי בית ספר דינה רקנאטי לרפואה. במהלך 2025 ייפתחו שני מחזורי לימודים לסטודנטים לרפואה, במטרה לסייע בטיפול המחסור החמור ברופאים בישראל" - כך דיווחה בחגיגיות באוניברסיטת רייכמן אחרי שהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) אישרה היום (ג') את פתיחתו של בית ספר לרפואה לאחר בחינה של ועדת הלוי שבדקה את העמידה בתנאים.
שכר הלימוד יעמוד על 98 אלף שקל בשנה. 80 סטודנטים יחלו את הלימודים בסמסטר ב' הקרוב, ו-80 נוספים בראשית שנת הלימודים הבאה - בנובמבר 2025.
גם משרדי הבריאות והאוצר שמחו. הרי הבעיה מספר אחת של מערכת הבריאות הישראלית היא המחסור ברופאים. לפי המתמטיקה הפשוטה, תוספת של 160 סטודנטים - זו בשורה של ממש.
כ-58% מהרופאים הישראלים (נכון ל-2020 ) קיבלו השכלה בחו"ל -השיעור הגבוה במערב- לעומת ממוצע של 19%. הרפורמה שהציעה ועדה בראשות פרופ' שאול יציב מגבילה עוד יותר את האפשרות ללמוד בחו"ל (הרפורמה מצמצמת דרמטית את מספר מוסדות הלימוד המוכרים) מהווה כבר איום רציני על עתיד הרפואה הישראלית, לבטח מבחינת מספר הרופאים.
יתרה מזו, ישראל מדורגת במקום השני, אחרי איטליה, במספר הרופאים "המבוגרים": מחצית מהרופאים הישראלים הם מעל גיל 55. "עכשיו יש פוטנציאל שחלק מהסטודנטים הישראלים שעד היום יצאו ללמוד באירופה במימון פרטי - ישארו ללמוד פה. הכסף יישאר בישראל וגם הלימודים עצמם מותאמים למערכת הישראלית ולתרבות הישראלית", מסביר ד''ר עדי ניב יגודה, מומחה לכלכלת בריאות. יש עוד כמה יתרונות, כפי שמציינים בכירים במערכת, כמו שבירת ההגמוניה של אוניברסיטת תל אביב.
אולם למעשה אין שום משמעות למספר הסטודנטים ללא הגדלת "השדות הקליניים" - אותן מיטות בבתי חולים שמאפשרות לסטודנטים להתנסות וללמוד רפואה באופן מעשי. אם מספר הסטודנטים גדל, אבל מספר השדות הקליניים נותר ללא שינוי הרי שלא התקדמנו הרבה.
בהיבט הזה, משרדי הבריאות והאוצר קידמו רפורמה רחבה מאוד, שאושרה לפני ימים מספר על ידי הממשלה ונקווה שגם תאושר בכנסת: ועדה בראשות פרופ' רוני גמזו קבעה מנגנונים להגדלה משמעותית והסדרה לאומית של שדות קליניים והבשורה שלה היא הזנקת מספר השדות קליניים ל-600 בשלוש השנים הבאות (200 בכל שנה).
האם זה יעבור חלק? לא בטוח. מסקנות ועדת גמזו מהווים רק שליש מהרפורמה, וההסתדרות הרפואית (הר"י) מתנגדת נחרצות ובאופן תקיף לכל המהלך. כמו כן, ישנה התנגדות מסוימת של בתי החולים שפחות ששים לנדב מיטות לשדות קליניים מפאת העומס.
אבל זה לא הכל. ישנם גורמים במערכת הבריאות שחוששים מפתיחה של בית ספר פרטי עתיר משאבים דווקא בתקופה הזו. "זה יגדיל פערים, יוריד את הרמה של הלימודים ויפתח פתח לעוד הפרטה של המערכת", אמר גורם בכיר במערכת הבריאות. "הם בטח ישלמו הון תועפות לבתי חולים כדי לקבל יותר שדות קליניים", הוסיף.
ניב יגודה מחדד: "קיים חשש ממשי שבית הספר פרטי עם תקציבים משמעותיים קונה קדימות בשדות קליניים. באופן שנוצרת תחרות לא הוגנת על השדות הקלינים וההכשרות המעשיות". ברייכמן מכירים היטב את הטענות על המחסור בשדות קליניים ובשיחה עם "כלכליסט" הם הדגישו כי "הטענות על מחסור כזה הופרכו מזמן: הן על ידי ה-OECD, הן על ידי מנכ"ל משרד הבריאות והן על ידי ועדת הלוי שגם נדרשה לבדוק לעומק את הסוגיה". גורם במשרד הבריאות מבקש לחדד סביב הסוגיה הקירטית הזו והסביר כי " יש לנו תכנית מסודרת לגידול מספר הסטודנטים לפי אזורים בארץ וזה אומץ בהחלטת הממשלה (אישור מסקנות ועדת גמזו- א.פ.)- הפקולטה החדשה ברייכמן היא חלק מזה. כלומר, זה לא שיש מספיק כעת, אלא שעם עבודה נחושה, אפשר לייצר מספיק" הוא הבהיר.
יגודה מצביע על סיכון נוסף, ולפיו "יש לוודא שלא נוצר מנגנון שהכסף פותח דלתות ללימודי רפואה למי שפחות מתאים ושאולי לא היה מתקבל בבית ספר לרפואה". לכן, כמו הרבה מהלכים בעולם הבריאות הציבורית, בית ספר חדש - ופרטי - לרפואה הוא בעל פוטנציאל, אך יש לנהל את האירוע בקפידה כך שלא יקלקל עוד את מצב כוח האדם הרפואי הישראלי, שנמצא במשבר חסר תקדים.
