כיצד ניתן להתמודד עם המגבלות הצפויות באחזקת והפקדת כסף מזומן?
כיצד ניתן להתמודד עם המגבלות הצפויות באחזקת והפקדת כסף מזומן?
המאבק בהון השחור הביא את הממשלה לפעול לצמצום החזקת המזומן והטלת מגבלות על השימוש בו. הרצון בנקיטת צעדים אלו מובנים, אך ראוי לבחון גם את ההיבטים השליליים צעדים אלו
במשך שנים רבות מנסה מדינת ישראל להיאבק בתופעת "ההון השחור", אותם כספים לא ממוסים שאזרחים מחביאים מהרשויות, לעיתים בידיעה ולעיתים בשגגה. דומה שאין מישהו שיודע מהו היקף ה"כלכלה השחורה" בישראל, אך לפי הערכות שנעשו לפני למעלה מעשור, האובדן השנתי של ההכנסות ממסים היו בהיקף שנע בין 40-50 מיליארד ש"ח. סכום השקול לתקציב שנתי של משרד ממשלתי גדול.
אחד הצעדים העיקריים אותם ביצעו, ועדיין מבצעים, במשרד האוצר כדי להילחם בתופעה הוא צמצום ההחזקה והשימוש בכסף מזומן. לאחר שבאוגוסט האחרון הוגבלה תקרת השימוש במזומן לעסקאות עד לסכום של 6,000 ש"ח (במקום 11,000 ש"ח כפי שהיה טרום השינוי), מסתמן כי מתגבשים צעדים נוספים להגבלה גם על החזקת כסף מזומן באופן בו לא יותר להחזיר מזומן בסכום העולה על 200 אלף שקל, וכל מי שיחזיק בסכום הנע בין 50,000 ש"ח ל-200,000 ש"ח יחויב בדיווח.
הרצון בנקיטת צעדים אלו מובנים, אך ראוי לבחון גם את ההיבטים השליליים של אותם צעדים. כך למשל, ישנם אזרחים בישראל שיש ברשותם מזה שנים רבות סכומי מזומן גבוהים שקיבלו בעבר בירושה או מתנה ואשר לא הופקדו בבנק, ישנם כאלו שאין להם חשבון בנק או שקיימים להם קשיים בהתנהלות מול הבנק, ואף כאלו אשר אינם מאמינים במערכת הבנקאית, ומעדיפים את השימוש במזומן הנמצא בידיהם. לא מדובר בהכרח בעבריינים ולא בהכרח בכסף שלא שולמו עליו מיסים. לעיתים מדובר באנשים מבוגרים, שקשה להם לשנות הרגלים ישנים או באוכלוסייה סוציואקונומית נמוכה. ולעיתים הדבר נעשה משיקולים של הימנעות מתשלומי עמלות על כל פעולה. למרות הסיכון הכרוך בכך, ישנם רבים שעדיין מעדיפים להתנהל בחיי היומיום עם כסף מזומן. אותה אוכלוסייה שומרת חוק אשר מעולם לא חטאה, עשויה להיחשב, לאור ההמלצות החדשות, כעבריינית בעל כורחה ו"ליפול בין הכיסאות".
בעיה נוספת עשויה לצוץ מכיוון הבנקים. ככל וההנחיות החדשות ייכנסו לתוקף, אלו המחזיקים סכומי כסף גדולים במזומן אשר ירצו להפקידם בבנק, צפויים להיתקל בסירוב של הבנקים אשר יחששו מחשיפתם אל מול הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (כל סכום מעל 50 אלף ש"ח המופקד במזומן בבנק מדווח אוטומטית לרשות לאיסור הלבנת הון). גם אזרחים שיגלו שהבנק שלהם נכון לקבל את ההפקדה עשויים למצוא עצמם מתמודדים עם בירוקרטיה בנקאית מסועפת ומתישה שמטרתה לוודא את חוקיות הכספים המופקדים, לרבות אסמכתאות והוכחות בדבר מקורם של הכספים אותם מעוניינים להפקיד בחשבון הבנק, לרבות תצהיר של המחזיק בהם אודות מקור הכספים.
זה הזמן אפוא עבור המדינה ועבור האזרחים לנקוט פעולה, כל אחד בגזרתו, בטרם הוראות אלו יאושרו ויכנסו לתוקף.
מחד, המדינה צריכה לתת את הדעת על מצב בו אזרחים רבים מבקשים ומעוניינים להמשיך ולהחזיק בכסף מזומן מבלי לעבור על החוק. כמו כן, לתת הוראות למערכת הבנקאית להסיר חסמים וביורוקרטיה סבוכה כך שאלו המבקשים להפקיד את המזומן שברשותם יוכלו לעשות כן באופן חוקי. זה גם המקום לשקול נוהל הדומה במהותו להליך "גילוי מרצון בנקאי", כך שמי שיש ברשותו כסף מזומן חוקי וירצה להפקידו בבנק לא יצטרך לחשוש מקשיים מיותרים ואף סנקציות מעצם הרצון להפקידו.
מאידך, לאזרחים המחזיקים ברשותם כסף מזומן בסכומים גבוהים כדאי להקדים ולהסדיר את הפקדת הכסף שבאמתחתם. בכל מקרה מומלץ לכל אזרח המחזיק בכסף מזומן בשיעור לא מבוטל, מעל 50,000 ש"ח, לשמור אסמכתאות שיוכיחו את מקור הכסף וחוקיותו, כך שהבנקים יאפשרו להפקיד אצלם את הכסף המזומן.
ולאלו המחזיקים ברשותם כסף מזומן שלא שולם עליו מס ומקורו חוקי, מומלץ לפנות לרשויות המס בהליך מתאים. ויפה שעה אחת קודם.
עו"ד תמיר קלדרון הינו שותף ומנהל מחלקת ליטיגציית מיסים וצווארון לבן במשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'
d&b – לדעת להחליט
