עדכון גרסה – אלה הרפורמות הנדרשות בעולם המשפט בשנת 2022
עדכון גרסה – אלה הרפורמות הנדרשות בעולם המשפט בשנת 2022
מעדכון הרגולציה הפיננסית ועד רביזיה בשיטת מינוי השופטים, לקראת פורום בכירי ענף המשפט של Duns 100 בכירי עורכי הדין מסבירים מה הן הרפורמות הדחופות שיש לבצע בעולם המשפט בשנת 2022
כמו בכל מערכת מורכבת, גם במערכת המשפט נדרשות רפורמות מעת לעת בכדי שהיא תישאר רלוונטית ומעודכנת, ואף תוביל ותשמש כמצפן עבור מערכות אחרות. השינויים החברתיים והטכנולוגיים המתרחשים בארץ ועולם משפיעים רבות על החברה המקומית והגלובלית, דבר הדורש מענה מקיף מצד מערכת המשפט, שלא תמיד מצליחה להתמודד עם המהירות שבה מתרחשים תהליכים שונים. אולם, מאחר ולמערכת המשפט יש השפעה משמעותית על הכוונת התהליכים החברתיים ועיצובם, ישנה חשיבות יתרה שהמערכת תדע לזהות ולהגיב במהירות יחסית – מבלי לחרוג מתחום האחריות שלה - לתופעות חדשות שקורות, ובמקרים רבים, תדע להכווין ולקדם אותן ברוח משפט הצדק והדמוקרטיה, או לסירוגין, לרסן אותן. ישנו צורך משמעותי, הכרח, שהמערכת תדע לענות על אתגרי השעה ולא לקפוא על מקומה בעקבות התהליכים השונים המתרחשים בחברה ובפוליטיקה הישראלית.
במקביל, האתגרים העומדים בפני מערכת המשפט גדלים אף יותר בתקופה הזאת. שורה של פרשיות הרחיקה את הרשות השופטת מהקונצנזוס, תהליך המאיים על אחד מיסודות הדמוקרטיה הישראלית. האמון במערכת המשפט נמצא בירידה וחלק מהרפורמות שיבוצעו צריכות להתחשב במשבר האמון ולפעול להשבת אמון הציבור, אך לא על חשבון משפט צדק.
לקראת פורום בכירי ענף המשפט של Duns 100 מתייחסים עורכת הדין יונה גושן גוטשטיין, שותפה וראש מחלקת מימון ובנקאות באגמון ושות׳ רוזנברג הכהן ושות׳, ועורך הדין אייל בר אליעזר, שותף מנהל במשרד בלטר גוט אלוני ושות', לכמה מהרפורמות המרכזיות הנדרשות לביצוע במערכת המשפט של 2022.
"הפרקטיקה של "קשרים עדיפים על פני כישורים" מוכרת לרובנו... יש לשנות את השיטה כך ששופטים ימונו על בסיס קריטריונים מקצועיים בעיקרם"
יעילות בתי המשפט, המקצועיות שלו, והאופן שבו הציבור מקבל שירות ממערכת המשפט, הינם משמעותיים לאופן שבו ייתפס בית המשפט בעיני הציבור ובעיני האנשים המקיימים שגרת עבודה עם ומול מערכת המשפט, "השנה האחרונה הביאה לשיא את הדיון הציבורי והמשפטי על נושא משרת היועמ"ש והאם ישנו צורך לפצל את התפקיד. אולם, בעיני, יש צורך בשנה הקרובה לדון בשתי רפורמות אחרות, חשובות לא פחות לתפקוד מערכת המשפט ולחיזוק אמון הציבור במערכת ובנו", אומר עורך דין אייל בר אליעזר, שותף מנהל, בלטר גוט אלוני ושות', "הרפורמה הראשונה שעניינה הקטנת העומס על בתי המשפט למעשה כבר עברה, אך לצערי יישומה אינו ממומש, והינה כמעט כאות מתה. תקנות סדר הדין האזרחי החדשות נכנסו לתוקף רק לפני כשנה, וניתן לומר כבר עתה כי מימושן בפועל לוקה, ונראה כי הרפורמה לא הצליחה להקטין את העומס על המערכת ולגרום לזירוז ההליכים המשפטיים האזרחיים. מטרת הרפורמה הייתה ראויה בהחלט – זירוז קצב הטיפול בתיקים, שלוקח לעיתים שנים רבות, בא מרציונל לפיו "עדיף אי צדק מוקדם מאשר צדק מאוחר". בייחוד פגע הקצב האיטי בבעלי דין אשר ידם אינה משגת בתשלום שעות חיוב רבות לעורכי דינם, ואינם יכולים להמתין לגלגלי הצדק הטוחנים לאט, לאט מאוד, בבחינת "דין פרוטה אינו כדין מאה". בפועל, בשל שיטת המשפט ה"אדברסרית" בה השופט משמש כמכריע פאסיבי על פי עובדות וטיעונים המובאים בפניו על ידי בעלי הדין, ואינו לוקח חלק אקטיבי בקידום המשפט ובדיקת הראיות, נראה כי יישום הרפורמה לוקה בחסר. כך לדוגמא, איפשרו התקנות החדשות ניהול הליכים בתיקים אזרחיים בהתבססות על עדויות ראשיות על פני תצהירים, אשר נועדו לחסוך זמן רב. אולם בפועל, אפשרות זאת כמעט ולא ממומשת על ידי בתי המשפט".
לדברי עו"ד בר אליעזר, ניתן להתגבר על האתגר שנוצר ולהפוך אותו להזדמנות שתקדם את הכוונות והמטרות שעמדו מאחורי השקת רפורמת סדר הדין האזרחי, "לשיטתי, בכדי לקדם יישום אמיתי וכן של רפורמת סדר הדין האזרחי, יש לאמץ אלמנטים מתחום השיטה האינקוויזיטורית, בהן השופט נוטל חלק פעיל יותר במשפט. בכדי לעשות כן, על בתי המשפט להגדיל את ההתמקצעות והמומחיות בנושאי התיקים המרכזיים באמצעות קביעת מדורים עם תחומי התמחות ספציפיים, דוגמת מקרקעין, חוזים, נזקי גוף וכדומה, כאשר כל שופט יסווג על פי כישוריו וניסיונו המקצועי לדון בתיקים בהם הוא מתמחה. בנוסף, יש לעודד את השופטים למינוי מומחים מקצועיים מטעם ביהמ"ש בשלב מוקדם מאוד של הדיון.
לבסוף, יישום נכון של רוח הרפורמה מחייב קביעת לוחות זמנים קשיחים ושריון מועדי הוכחות כבר לאחר הגשת כתבי הטענות. לצערי, כולנו מכירים את שיטת הדחיינות: עורכי הדין מעדיפים להתפשר ולגמור תיקים בפשרה בדקה ה-90, לפני התחלת דיון ההוכחות. התוצאה בשיטה הנוכחית הינה שניתן לדחות את המשפט למשך שנים, משום שאין אינטרס לחלק מבעלי הדין, כמו גם לחלק מעורכי הדין, לסיים את התיק".
אחד האתגרים המשמעותיים העומדים בדרך להשבת האמון במערכת המשפט הינו נושא השקיפות. סקרים ומחקרים שונים הראו כי חלק גדול מהציבור חושב שישנה שחיתות בבית המשפט שהוא מוטה לטובת אג'נדות, 'קומבינות' בין חברים, או ששופטי בית המשפט ודמויות בכירות נוספות במערכת המשפט מערבים את הדעה הפוליטית שלהם בהחלטות השיפוטיות והכלליות שהם מקבלים, "הרפורמה השנייה אשר נדרשת בשנה הקרובה הינה רביזיה בשיטת מינוי השופטים. איני חושב שהפרסומים בשנים האחרונות על המגעים מאחורי הקלעים של הוועדה למינוי שופטים, ובייחוד הפרסום בתוכנית 'עובדה' בחודש האחרון, גרמו לרבים מאיתנו להרים גבה, אבל אולי כן להתבייש", מגלה עו"ד בר אליעזר, "הפרקטיקה של "קשרים עדיפים על פני כישורים" מוכרת לרובנו. כמעט כולנו מכירים אנשים מוכשרים מאוד אשר היו יותר מראויים להתמנות לשופטים, אך לא התמנו על אף יכולות גבוהות וניסיון חיים מרשים מאוד, ומאידך אנשים שהתמנו בגלל קשרים ומשום ש"זה היה חלום חייהם". לטעמי, יש לשנות את השיטה כך ששופטים ימונו על בסיס קריטריונים מקצועיים בעיקרם. כמובן שאיני תמים, ואני מכיר את הפוליטיזציה הקיימת בשיטה הנוכחית. אך בהחלט ניתן לקבוע כי ציון הסיום של קורס מרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים יהווה תנאי סף מוחלט, ולא רק ציון הנשקל כחלק ממסכת שיקולים. לשיטתי, יש לקבוע בתקנות כי ללא ציון סף מינימלי בקורס, עניינו של מועמד אשר לא עמד בו - לא יובא לוועדה למינוי שופטים. צעד זה אינו עתיד לסיים את תופעת מינויי הקשרים, אך עשוי להבטיח, לכל הפחות, רמה נאותה של השופטים המתמנים".
"הרגולציה מורכבת ואינה מונגשת כמעט לציבור"
אחת הבעיות המבניות שקיימות במערכת המשפט היא רגולציה לא מעודכנת, או עודף רגולציה. לצד זאת ישנן בעיות נוספות כמו שופטים שאינם מכירים היכרות מקצועית מספקת את הסוגיה השיפוטית, ובהמשך לכך, היעדר בתי משפט שדנים בנושאים ספציפיים עם שופטים המתמחים בתחום שיפוט הדורש התמחות מקצועית ספציפית. דוגמה בולטת לכך באה לידי ביטוי ברגולציה הפיננסית, שהרבה בגלל השינויים המהירים בתחום הטכנולוגי, הופכת את בתי המשפט והרגולציה ללא מעודכנות באופן מספק - כך שיוכלו להתמודד עם אתגרי השעה, "נדרשים התאמה, פישוט והנגשה של הרגולציה הפיננסית. שוק המוצרים הפיננסיים והשחקנים בו התרחבו מאד בשנים האחרונות. אנו ערים לגופים חוץ בנקאיים רבים הנותנים שירותי אשראי או שירותים פיננסיים אחרים, וכן, בעיקר בגלל ההתפתחות הטכנולוגית, מספר רב של מוצרים חדשים או הרחבה של מוצרים קיימים", אומרת עו״ד יונה גושן גוטשטיין, שותפה וראש מחלקת מימון ובנקאות באגמון ושות׳ רוזנברג הכהן ושות׳, "במקביל, הרגולציה הפיננסית התרחבה לבלי היכר, כולל דרישות נרחבות לקבלת רישיונות, ולפחות שלוש רשויות שונות מעורבות בפיקוח על השוק. הרגולציה מאד מורכבת ולטעמי אינה מונגשת כמעט לציבור. בנוסף, בגלל העומס על המערכת, גם הגישה אל הרשויות - אם יודעים בכלל מי המפקח הרלוונטי - מורכבת מאד. ההשלכות המעשיות הינן כבדות משקל. ישנם גופים רבים שנופלים תחת הרגולציה וכלל אינם יודעים זאת. גופים אחרים מודעים לרגולציה, אך מתקשים מאד לעמוד בה. הסיבות מגוונות: הרגולציה לא תמיד עקבית, הרגולציה כתובה באופן מאד מסורבל וקשיח, היא אינה תואמת את הגמישות הנדרשת בשוק, והרגולציה אינה עומדת בקצב ההתפתחויות בשוק".
לדברי עורכת הדין גוטשטיין, היכולת המוגבלת של הרגולציה לתת מענה עדכני גורמת לנזק כלכלי ממשי שניתן למנוע אותו, "ניתן היה להקל על ממצאים אלו באמצעות רשויות בהירות ונגישות, אך לא זה המצב למרות שיש הרבה רצון טוב. כאמור, לא תמיד ברור מי הרשות הרלוונטית לכל ענין, ולא פעם ישנן מספר רשויות רלוונטיות לאותו גוף כאשר קו התפר ביניהן אינו ברור. הרשויות קורסות תחת העומס ואינן מספקות תשובות או רישיונות בקצב הנדרש. לבסוף, הרשויות אינן גמישות ביישום הרגולציה - אם בגלל המגבלה בנוסח החוק, בגלל העומס או בגלל העדר הניסיון המעשי.
את החלל שנותר אנו, כיועצים משפטיים, נאלצים למלא: לאתר פעילות פיננסית אצל הלקוח - לפעמים אף בקרב לקוחות שאף פעם לא ראו עצמם כגוף פיננסי - ולהסביר השלכותיה, לבנות תוכניות רגולציה מונעת ואכיפה נרחבות, לייצג מול הרגולטורים השונים, ולהציע מגוון פתרונות יצירתיים אך חוקיים. בנסיבות הנוכחיות, זה לא פשוט. את המחיר משלמת הכלכלה הישראלית. כך, במקום לאפשר לשוק להתפתח בהתאם לכוחות השוק והיכולות הטכנולוגיות, הרגולציה מהווה לא פעם חסם. זהו אתגר ממדרגה ראשונה, ויש להידרש אליו במהירות וביעילות".
