בת 76 קרועת לב אך נושמת: עצמאות בצל משבר עמוק בכל החזיתות
בת 76 קרועת לב אך נושמת: עצמאות בצל משבר עמוק בכל החזיתות
את יום העצמאות מציינת מדינת ישראל עם 132 חטופים שעדיין נמצאים בשבי חמאס ומעל ל־4,230 אנשים התווספו למשפחת השכול; זה רק קצה הקרחון במדינה שמתמודדת עם אלפי מפונים מהצפון והדרום, גל אנטישמיות וחרם בינלאומי, כלכלה פגועה ומחירים משתוללים; ואין סימנים שהמשבר עתיד להסתיים בקרוב
היד הקלה מדי של המשטרה במעצרי שווא של מפגינים
1,441 מעצרים, מספר לא ייאמן, ביצעה משטרת ישראל מאז תחילת ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית בשנה שעברה, כאשר מתוכם 376 מעצרים מאז פרוץ המלחמה באוקטובר, לפי נתוני מערך "עוטף עצורים". עוד גבול נחצה כעת, גם מספרי וגם ערכי: 36 איש נעצרו במוצאי השבת האחרונה בהפגנות בתל אביב, מספר שיא, כולל כמה בני משפחות של חטופים, שלרגע לא יחוו השבוע את יום העצמאות, כשיקיריהם נמקים במנהרות חמאס. נכון, אסור לאף אדם להפר חוק, אך יש דרכים להכיל זעם ציבורי, ולא רק באמצעות מעצר ושימוש בכוח אלים. בכל שבוע מתגלה עד כמה ידה של המשטרה במעצרי שווא של מפגינים קלה על ההדק, ובתי המשפט לא אחת מבקרים אותה ומשחררים את העצורים, אך זה כבר אחרי שהאפקט המצנן הושג. ערב יום העצמאות גם השופטים כבר יודעים: הרוח הקיצונית שהביא עמו איתמר בן גביר למשרד לביטחון לאומי מחלחלת עמוק עד אחרון השוטרים בשטח. הנזקים לדמוקרטיה שלנו יישארו פה, לצערנו, גם הרבה אחרי שנתה ה־77 של המדינה.
עמיר קורץ
5% מהיבוא לישראל יצטרך למצוא תחליף מהיר
סנקציות כלכליות הוא מושג שעד לאחרונה נאמר בישראל רק כאשר התייחסו למדינות ציר הרשע כמו איראן ורוסיה. אך בחודשים האחרונים ישראל הצטרפה למועדון המפוקפק הזה עם חרם מדיני וכלכלי הולך וגובר. בכל הקשור למערב, מה שהתחיל עם סנקציות נקודתיות נגד פעילי ימין קיצוני הידרדר במהרה להגבלות על סיוע הנשק האמריקאי ואפשרות שיוטלו צווי מעצר בינלאומיים נגד בכירים ישראלים. אך הסנקציות שצפויות להשפיע באופן מיידי על הכלכלה הישראלית הגיעו דווקא מטורקיה, שהכריזה על אמברגו סחר כללי עם ישראל. בשנת 2023 ישראל ייבאה סחורות מטורקיה בהיקף של כ־4.6 מיליארד דולר, 5% מכלל היבוא הישראלי. גם אם יימצאו אלטרנטיבות למוצרים הטורקיים, המחירים יעלו עקב צמצום ההיצע, הגדלת מחירי הייצור וזינוק בזמן ומחיר השינוע. אם ישראל תמשיך להתעלם מהזירה המדינית, החרם הטורקי יהיה רק הההקדמה לסנקציות שאנו עלולים לחוות.
יובל שדה
המלחמה הקפיצה פי שניים ויותר את התקריות האנטישמיות
האם האנטישמיות בעלייה? שנאה היא דבר חמקמק. הנתונים מעידים כי קיימת עלייה דרמטית בתקריות אנטישמיות בחברות מערביות בשנת 2023. דו"ח חדש של הליגה נגד השמצה (ADL) ואוניברסיטת תל אביב שהתמקד במדינות עם קהילות יהודיות גדולות, כמו ארצות הברית, צרפת, בריטניה, קנדה וגרמניה מצא עלייה של פי ארבעה בתקריות בצרפת ב־2023. עלייה של פי שניים במספר התקריות נרשמה בארצות הברית ובבריטניה לעומת 2022, ובגרמניה ואיטליה גדל משמעותית מספר ההפגנות האנטישמיות. אבל אסור לתת למספרים להטעות, שנאה מבוססת על זהותו של אדם היא איננה שנאה שנובעת ממלחמה, לא משנה כמה היא איומה, שנאה כזו תמיד היתה שם, יש לה אולי רק יותר לגיטימציה לחשוף את פניה.
ויקי אוסלנדר
הדור האבוד של תלמידי המלחמה ישלם מחיר בעתיד
ה־OECD מעריך את הנזק שנגרם לתלמידים מאובדן של שנת לימוד ב־10% משכרם העתידי בכל ימי חייהם. קשה לחשב את הנזק שייגרם לתלמידים שעברו את הקורונה ואת המלחמה. מדובר במחזור שהוא בסכנה של "דור אבוד", אך משרדי האוצר החינוך וארגון המורים העל־יסודיים ממשיכים לנהל על גבו את המאבק על הסכם קיבוצי חדש. הדבר גורם להתמשכות של עיצומים ואף לשביתות קצרות. בין התלמידים יש קבוצה שמצבה גרוע במיוחד — 50 אלף ילדים מפונים שמשלמים את מחיר הצורך של הממשלה במלחמה שלא נגמרת. חלקם נשרו, רובם לא לומדים בצורה מסודרת.
שחר אילן
החברות משתוללות והמחירים מזנקים בעד 25%
עשור של הקפאת מחירים הסתיים בשנה שעברה ברצף התייקרויות רוחבי בשוק המזון. אם אפשר היה לקוות שאחרי העלאות חוזרות בשיעור דו־ספרתי, ישובו החברות להתנהלות הזהירה שאפיינה אותן אחרי המחאה החברתית של קיץ 2011, הרי שההפך הגמור קרה. התעלמות הממשלה משתי פעימות שנתיות של התייקרויות חדות אותתה לחברות שהן משוחררות לעשות ככל העולה על דעתן. חצי שנה בלבד אחרי שהעלו מחירים בחדות, בישרו בינואר החולף חלק ניכר מהחברות על העלאת מחירים בשיעור של עד 25% בעיצומה של המלחמה בעזה. אמירתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שלפיה קודם צריך להיכנס לרפיח ורק אז לטפל ביוקר המחיה, הבהירה שגל התייקרויות נוסף באופק.
נורית קדוש
חלק מאתרי הבנייה משותקים: עדיין חסרים 100 אלף פועלים
למעלה מ־7 חודשים עברו מהרגע שבו היה ברור שפועלי הבניין הפלסטינים לא ישובו לעבודה בזמן הקרוב. במקביל, אימפוטנציית משרדי הממשלה הולכת ונחשפת: בשטח עוד אין פועלים, חלק מאתרי הבנייה לא פועלים כלל ואחרים עדיין פועלים במתכונת חלקית. למרות כל המאמצים הגיעו לישראל רק כ־2,000 עובדים חדשים בעוד המחסור מוערך בכ־100 אלף עובדים. את המחיר כולנו צפויים לשלם: קבלנים עלולים לאחר במסירת הדירות, עלות ייצור הדירות התייקרה בחדות בשל שכר הפועלים, וחברות קיימות כבר הודיעו כי לקחו מרווחי זמן כמעט כפולים כדי להיות בטוחות שהקמת הדירות תושלם בזמן.
דותן לוי
המפונים מהצפון והדרום עדיין מחפשים בית יציב
75 אלף ישראלים עזבו את ביתם לפני שבעה חודשים ולא חזרו אליו עד עתה. המספר הזה כולל כ־47 אלף תושבי הצפון שלא יודעים מתי ישובו והאם יהיה להם בית לשוב אליו. בשלב זה הם גם לא יודעים אם ואיפה תפעל מערכת החינוך.
מצבם של 27 אלף תושבי הדרום שעדיין לא שבו לביתם טוב מעט יותר, רובם (18 אלף) שייכים לחבל תקומה והם לפחות מכירים גוף שמטפל בהם, תוכנית עם פיצויים, מגורים זמניים, מערכת חינוך, ואולי הם כבר מצליחים לדמיין את השיבה הביתה. אבל ספק אם הם יכולים להתנחם בכך, לאור התלאות, הכאב והאובדן שהם חווים מאז 7 באוקטובר.
אמיתי גזית
6 צפייה בגלריה
הרס בקיבוץ ניר עוז. 75 אלף ישראלים לא יודעים מתי ישובו והאם יהיה להם בית לשוב אליו
(צילום: גיל נחושתן)
