"מנצלים את תחושת השליחות שלנו כדי להשיג מטרה נבזית"
"מנצלים את תחושת השליחות שלנו כדי להשיג מטרה נבזית"
על אף הסערה שהתחוללה לאחר שראש הממשלה פיטר את שר הביטחון, חיילי המילואים בוחרים לפי שעה לשים את המשימה שלהם לפני הזעם על ההחלטה הצינית. לפי חלקם, חקיקה שתאפשר את המשך השתמטות החרדים לא תתקבל באותו השקט
גם אם רבים מחיילי מערך המילואים שכורעים תחת העומס נסערים מפיטורי שר הביטחון יואב גלנט בשל התעקשותו לגייס חרדים לצה"ל, זמן שהצבא שקוע במלחמה הארוכה והקשה בתולדותיו וזקוק לאלפי חיילים נוספים, לפחות בשלב זה הם שומרים את תחושותיהם הקשות בינם לבין חבריהם לנשק.
ככל הידוע, נכון לאתמול בצהריים ניכר שחרף ההתמרמרות ביחידות מילואים, יוזמות נקודתיות שניסו לקדם מכתבי מחאה החתומים בידי מילואימניקים בתגובה למהלכיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להכשרת המשך השתמטות החרדים לא יצאו אל הפועל. אין הדבר אומר שיוזמות כאלה לא יכולות לקרום עור וגידים בימים או בשבועות הקרובים.
עם זאת וחרף היריקה בפרצוף שקיבלו מנתניהו, בעוד הם עושים מאות ימי מילואים תוך הקרבה עצומה ומחירים אישיים כבדים, המילואימניקים עדיין חשים ששירותם מגיב לתסבוכת האימים שאליה שקעה ישראל.
13 חודשים בדיוק מתחילת מלחמת שבעה באוקטובר, כש־101 חטופים עדיין נמקים בשבי חמאס בעזה, ברקע עומד איום מידי למטחי טילים מאיראן, ההכרה בגודל השעה ובחשיבות המשימה מאלצת מילואימניקים רבים לכבוש כעסים ותסכולים האישיים על הנהגה צינית שרואה את טובתה בלבד. צופרי האזעקות שהופעלו אתמול בצהריים במרכז הארץ ואלה שמופעלים שוב ושוב מדי יום בערי וביישובי הצפון מחזקים את ההבנה של המשרתים במילואים שמשימתם לא תמה. מבחינת רבים מהם המלחמה בחזית תחילה והמאבק בנתניהו יבוא אחר כך.
השתמטות החרדים היא אחת הסיבות לכך שמשרתים במילואים רואים את עסקיהם קורסים; שתאיהם המשפחתיים מתפרקים או מגיעים למצבי רתיחה שיפרנסו לא מעט פסיכולוגים בשוך הקרבות. לפי צה"ל, עמידתו ביעד גיוס של 4,800 חרדים עד מאי 2025 כפי שהתחייב לבג"ץ, אמורה להקל על העומס העצום שמונח על כתפיהם של מאות אלפי המילואימניקים, לרווח את פרקי הזמן בין צווי ההתייצבות שנשלחים אליהם. כעת, רבים מהם נמצאים כבר בסבב השלישי שלהם מתחילת המלחמה, דוגמת חיילי חטיבת אלכסנדרוני שכבר עשו כ־300 ימי מילואים.
"יש במערך המילואים משהו שחזק יותר מהכל וזה חייל המילואים שחושב גם על החבר שלו לנשק, על זה שאם הוא לא יעשה – החבר שלו יצטרך לעשות יותר", אמר אתמול תא"ל (במיל') אריאל היימן, לשעבר קצין המילואים הראשי וכיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. "לכן אני מעריך שפיטוריו של גלנט גורמים לאי שביעות רצון בקרב הרבה מאוד חיילי מילואים. אני מכיר דיבורים מסביב לאיומים על אי התייצבות אבל לפחות ברגעים אלה, אני לא מכיר פעולות מעשיות". להערכת היימן, העברת חקיקה שמשמעותה המשך הכשרת השתמטות החרדים עלולה לשאת פוטנציאל תסיסה רב יותר בקרב אנשי המילואים, לעומת המהלך להדחתו של גלנט.
קצין במילואים, שהחל את סבב המילואים השלישי שלו בחודש שעבר ועדיין לא יודע מתי יסיים אותו, סיפר אתמול בשיחה עם כלכליסט על "עייפות, פיזית ומנטלית". לדבריו, זה לא רק הפיטורים של גלנט, אלא גם המהות. "כל המצב הזה מתחיל להרגיש לי שמנצלים אותנו, שמישהו לוקח את תחושת השליחות שלנו ומשתמש בה כדי להשיג מטרות נבזיות, שאם אנחנו לא רואים אופק ויעד זה בכוונת מכוון".
הקצין הוסיף כי "לא מזמן נאלצנו לגייס חברים ששוחררו משירות כבר לפני 10 או 15 שנה כי אחרים לא באו ואי אפשר להאשים אותם. הם משקמים את עצמם, את הפרנסה ואת הבתים שלהם אחרי הסבבים הקודמים. שאף אחד לא יספר לכם אגדות, אנחנו כבר לא נמצאים באותם היקפי גיוס אבסולוטיים שראינו בתחילת המלחמה. בהרבה גדודים אחוזי ההתייצבות עומדים על 60%–70%. אנשים כבר מצביעים ברגליים. אני מקווה שראשי הצבא מציפים את המצב הזה לדרג המדיני".
התארכות המלחמה והתמקדותה בחודשיים האחרונים בגזרה הצפונית מאלצת את הכוחות שנלחמים בעזה להתמודד עם כלכלת חימושים קפדנית ועם פחות כלים. לדברי הקצין בגזרת עזה, "אנחנו עושים כאן את אותן פעולות שכבר עשינו לפני חודשים, רק שבכל סבב מילואים יש לנו פחות חימושים זמינים, יש יותר הגבלות ובררנות בשימוש בהם, ואנחנו גם שחוקים יותר. מה התכלית, מה התוחלת? בהערכות מצב מדברים על המשך הסיורים, על הצורך לאחוז בשטח, שואלים כמה עשרות עזתים התפנו אתמול מג'בליה דרומה. את החטופים אפילו לא הזכירו בדיון הזה פעם אחת".
