בלעדילא משתלם לעבוד: כך המדינה מסייעת להבריח את החרדים משוק העבודה
בלעדי
לא משתלם לעבוד: כך המדינה מסייעת להבריח את החרדים משוק העבודה
אברך שייצא לעבוד צפוי לשכר של 7,700 שקל בלבד, ובנוסף יאבד הטבות ששוות 4,300 שקל. מחקר של מכון אהרן מגלה כיצד התועלת הכלכלית של עבודה מתגמדת ליד הנזק החברתי שממנו יסבול החרדי שייצא לשוק התעסוקה
הנזק הצפוי לאברך שיוצא לעבודה בגין אובדן הכנסות ותוספת הוצאות הוא כ־4,300 שקל לחודש. השכר הצפוי של האברך הוא כ־7,700 שקל בלבד בשל המיומנויות הנמוכות שהוא מגיע איתן לשוק העבודה. משמעות הדבר שתוספת ההכנסה הצפויה למשפחה החרדית מיציאת האברך לעבודה היא כ־3,400 שקל בלבד, לצד פגיעה כבדה במעמד החברתי. כך עולה ממחקר של ד"ר הלה אקסלרד ממכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן והכלכלן תום שדה בנושא "האם משתלם לגברים חרדים להצטרף לשוק העבודה".
על פי המחקר, סל ההטבות הממוצע לאברך בגיל 29-25 עומד 5,269 שקל, מתוכם 4,060 שקל מהמדינה ו־1,209 שקל מהקהילה. יש לזכור שמדובר בהטבות נטו, שאין משלמים עליהן מסים, כלומר השווי שלהן בפועל גדול בהרבה.
בנוסף, חלק מההטבות מושפעות ממספר הילדים – כלומר ההטבות של אברכים מבוגרים יותר, שיש להם יותר ילדים, גבוהות יותר. ההטבה הגדולה ביותר היא ההנחות במעונות יום, שעומדות בסימן מחלוקת משפטית קשה עכשיו, ועומדות על 2,267 שקל אצל אברך לא עובד ו־1,690 שקל אצל אברך שיוצא לעבודה. יצוין כי חוות דעת של הלשכה המשפטית של משרד העבודה קובעת שלאחר פסיקת בג"ץ שאסרה לממן תלמידי ישיבות שאיבדו את דחיית השירות, יש קושי משפטי להמשיך לסבסד להם הנחות במעונות יום. בעבר חשף כלכליסט ששליש מעלות ההנחות במעונות יום, כ־400 מיליון שקל מתוך 1.2 מיליארד שקל, מגיע לאברכים. זאת, אף שהמטרה המוצהרת של סבסוד המעונות היא עידוד יציאה לעבודה.
עוד עולה מהמחקר, כי אברך מקבל בממוצע כ־2,000 שקל מהכולל, כאשר כחצי מהכסף מגיע מהמדינה וכחצי מכספים שמגייס הכולל (ישיבה לגברים נשואים). נזכיר כי תקציב הישיבות הוגדל בהסכמים הקואליציוניים האחרונים בחצי מיליארד שקל מ־1.2 מיליארד ששקל ל־1.7 מיליארד שקל ב־2023. הכוונה היתה להגדילו ל־2 מיליארד שקל השנה, אבל בגלל המלחמה הסתפקו המפלגות החרדיות בהמשך התוספת של חצי מיליארד שקל.
מהמחקר של אקסלרד ושדה עולה, שהפגיעה באברך שיוצא לשוק העבודה תהיה לא רק במעמדו החברתי ובסיכוייו לרשום את ילדיו למוסדות חינוך יוקרתיים. בשל העובדה שלא למד מתמטיקה ואנגלית ולא רכש את המיומנויות הדרושות לשוק העבודה, הוא צפוי לשכר ממוצע של 7,681 שקל בלבד. במקביל יפסיד בשל היציאה לעבודה 4,325 שקל, מהם 2,667 שקל בשל אובדן הכנסות הקשורות להיות אברך ו־1,658 שקל בשל תוספת הוצאות (למשל, צמצום ההנחה במעונות היום). משמעות הדבר היא שתוספת ההכנסה למשק הבית החרדי תהיה כ־3,400 שקל בלבד, לעומת תוספת הכנסה של כ־6,100 שקל לגבר יהודי לא חרדי, שיוצא לעבודה. אם נזכור את המחיר החברתי הכבד לאובדן מעמד האברך, במקרים רבים 3,400 שקל לחודש אינם פיתוי מספיק לצאת לעבוד.
מטרת המחקר היתה לאתר את החסמים בדרך לשילוב גברים חרדים בעבודה מכניסה ומציאת דרכים להתגבר על חסמים אלה. למחקר קשר ישיר לוויכוח על השוויון בנטל, משום שהרצון לצאת לעבוד הוא אחת הסיבות שמעודדות גברים חרדים להתגייס והצבא הוא מסלול טוב להשתלבות בשוק העבודה. בנוסף, המחקר קשור ישירות לוויכוח המשפטי על המשך מימון ההנחות לאברכים במעונות יום, משום שהן אחת ההטבות העיקריות שמעודדות אברכים לא לצאת לעבוד.
המחקר של אקסלרד ושדה, שיוצג בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן ב־10 ביולי, הולך בדרכי מחקר דומה שפרסמו החוקרים כפיר בץ וזאב קירל מאגף הכלכלן הראשי באוצר ב־2019 על סמך נתוני סקר ההוצאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ־2016. בץ וקירל גילו אז שהנזק הנגרם לגבר חרדי מיציאה לעבודה עמד אז על 5,400 שקל. אלא שאקסלרד ושדה לא רק עדכנו את הנתונים לסקרי ההוצאות של 2021-2019, אלא שבניגוד לקירל ובץ, הם חישבו את הנתונים לגבירם צעירים יותר בגיל שבו המדינה שואפת שהם ייכנסו לעבודה 29-25.
לפי אקסלרד ושדה, "ההפסד הכרוך ביציאה לעבודה קשור בקצבאות והטבות שהמדינה מעניקה לאברכים. הטבות כמו: קצבת אברך, הנחה בארנונה, הנחה במעונות. הטבות אלו, שאינן מותנות במיצוי כושר השתכרות, פועלות כמלכודת עוני, שכן הן מבטלות את הכדאיות של יציאה לשוק העבודה".
אקסלרד מסבירה, שהשאיפה היא שהגברים החרדים יעברו מהפכה דומה לזו שעברו הנשים. שיעור התעסוקה של נשים חרדיות עלה דרמטית ב־20 השנה האחרונות מאז הקיצוץ בקצבאות הילדים ב־2003 והגיע ליותר מ־80%, כמעט כמו נשים יהודית לא־חרדיות. לעומת זאת, שיעור התעסוקה של גברים חרדים דשדש שנים ארוכות סביב ה־52% ועלה בשנה האחרונה לכ־55%. אגף התקציבים באוצר פרסם במאי 2023 תחזית, לפיה אובדן התוצר מאי־תעסוקת חרדים בעשורים הקרובים תעמוד על 6.7 טריליון שקל.
הבעיה לדברי אקסלרד, היא שהנשים מקבלות הכשרה שכוללת לימודי ליבה מלאים, בעוד אצל הגברים צריך להתגבר על היעדר לימודי הליבה. החוקרים מפרטים שורת המלצות, אלא שחלקן בלתי אפשרי במציאות הפוליטית הנוכחית. הראשונה היא כמובן לשלב לימודי מתמטיקה ואנגלית לאורך כל שנות הלימוד במערכת החינוך החרדית לבנים. לחילופין הם מציעים לתמרץ בתי ספר חרדים שיילמדו מתמטיקה ואנגלית לפי התוצאות. זאת, בניגוד מוחלט לתקציבים שהזרימה הממשלה הנוכחית לתלמודי התורה שאינם מלמדים לימודי ליבה. כמו כן הם מציעים לפתח תוכניות לימוד דיגיטליות ללמידה מרחוק עבור נערים חרדים שאינם מקבלים גישה מהישיבות.
המלצה נוספת היא עידוד לימודי הנדסאות הקרב גברים חרדים, שיעלו מאוד את הכנסתם, אבל דורשים השקעה של פחות שנות לימוד מלימודים אקדמאים. לשם כך הם ממליצים על פתיחת מכללות של המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה (מה"ט) ביישובים חרדיים ומכינות שיכשירו את הצעירים החרדיים ללימודים טכנולוגיים, וכן על מתן מלגות קיום. הבעיה היא כמובן שמלגת הקיום היא הצעה מאוד לא פופולרית כשמדובר בצעירים שרובם משתמטים משירות צבאי.
אקסלרד ושדה חישבו שני תרחישים אפשריים באחד שיעור התעסוקה של גברים חרדים (בגילאי המחקר) משתווה לשיעור התעסוקה הגבוה של נשים חרדיות בלי שיפור בהשכלה הכללית שלהם. במקרה כזה השכר הממוצע לגבר חרדי יורד ב־2% (כי יש יותר עובדים בשכר נמוך. ש"א) והכנסת משקי הבית בקבוצת הגיל הרלבנטית גדלה ב־11%.
לעומת זאת אם רמת ההשכלה של הגברים החרדים עולה לזו של הנשים החרדיות, השכר הממוצע שלהם עולה ב־12% והכנסות משקי הבית שלהם עולות ב־21%. התוצאה ברמת המשק היא שאם נסגרים רק פערי התעסוקה בין גברים ונשים חרדים, הדבר יביא ב־2040 לתוספת של 1% להכנסה מעבודה בישראל. אבל אם נסגרים גם פערי ההשכלה – התוספת תהיה כפולה – 2%.
