היועמ"שית: "הממשלה ממשיכה לפעול ברוח הרפורמה המשפטית להחליש אותי"
היועמ"שית: "הממשלה ממשיכה לפעול ברוח הרפורמה המשפטית להחליש אותי"
גלי בהרב מיארה מאשימה את הממשלה בהחלטה לא חוקית להכפיף את כל גופי הממשלה לייצוג נפרד בנושא הגיוס, בניגוד להיתר הייצוג הנפרד המוגבל שנתנה; גיל לימון המשנה ליועמ"שית מאשים שההחלטה התקבלה במחטף
"הממשלה ממשיכה לפעול ברוח הרפורמה המשפטית להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לעקוף אותו ולפגוע באפשרות שלו לשמור על אינטרס הציבור ועל שלטון החוק". כך מאשימה היועצת המששפית לממשלה גלי בהרב מיארה, בתגובה להחלטת הממשלה לפיה כל משרדי הממשלה ייוצגו בבג"ץ בנושא גיוס תלמידי הישיבה על ידי עורך דין חיצוני.
במכתב למזכיר הממשלה יוסי פוקס כותב גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, כי החלטת הממשלה שכל גופי הממשלה ייוצגו על ידי יועץ משפטי חיצוני ולא רק הממשלה עצמה, חורגת מהחלטת הייעוץ הנפרד.
לדבריו, בהחלטתה האמורה, ביקשה הממשלה מבלי שנתונה לה הסמכות לכך, לשנות את מהות הייצוג הנפרד כפי שאכן אושר על-ידי היועצת המשפטית לממשלה".
הוא גם מאשים את הממשלה במחטף. "נושא זה נוסף לסדר היום דקות ספורות לפני ישיבת הממשלה, מבלי שהיה סיפק לשקף לממשלה כי מדובר בהחלטה המנוגדת לדין".
לימון כותב לפוקס ש"נושא מתווה הגיוס לבני הציבור החרדי והשוויון בנטל השירות הצבאי הוא בעל השפעה עצומה על הציבור במדינת ישראל ועל האינטרס הציבורי בכללותו. כך בכלל ובוודאי בעת מלחמה. עד כה, נמנעה הממשלה מלהציג מתווה חקיקה ממשלתי שברצונה לקדם בנושא זה ולא הבהירה מהי עמדתה המהותית בעניין". לימון מתכוון לכך שהממשלה טוענת שאינה חייבת לגייס את בחורי הישבות אבל לא הציגה כל תוכנית לפתרון הבעיה.
המחלוקת עוסקת בכך שהחל מה-1.4 פקעה אפילו החלטת הממשלה השנויה במחלוקת שלא לגייס את תלמידי הישיבות. בעקבות המצב הזה הורה בג"צ להפסיק לתקצב 56,500 תלמידי ישיבות שאיבדו את מעמד דחיית השירות וכן קבע דיון בהרכב של 9 שופטים בראשית יוני בעתירות לגיוס תלמידי הישיבות.
עמדת הממשלה היא שהיא רשאית שלא לגייס את תלמידי הישיבות עד שיוכרעו העתירות בבג"ץ. היא חולקת על צו הביניים של בג"ץ שאסור לה לתקצב אותם ולחלופין סבורה שבניגוד להוראת היועמ"שית מותר לה להעביר את הכספים שנעצרו למימון תלמדי ישיבות אחרים ובכך לעקוף את צו הביניים.
לימון מציין ש"אף לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה הבהירה כי אין בסיס בדין לעמדה המתוארת, קבעה הממשלה ב.17.4 שזו העמדה שברצונה להביא בפני בית המשפט". לדבריו "במצב דברים חריג זה, ומשהיועצת המשפטית לממשלה אינה יכולה לייצג בהליכים משפטיים עמדה שאין לה בסיס בדין, או שהיא מנוגדת לצווים של בית המשפט, הותר לממשלה להציג את עמדתה האמורה בעתירות שבנדון באמצעות עורך-דין פרטי".
אלא שלימון מבהיר שההיתר ניתן כבעבר רק לממשלה ולא למשרדי הממשלה. לדבריו, "משרדי הממשלה ויתר גופי המדינה הרלוונטיים לעתירות, ובראשם משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החינוך, ממשיכים כל העת להיות כפופים לחוות הדעת המשפטית של הייעוץ המשפטי לממשלה ומחויבים לפעול על-פיה ויהיו מיוצגים בעתירות אלו באמצעות פרקליטות המדינה". רק מצב זה מאפשר ליועצת המשפטית להביא לפני בג"צ את מלא התשתית העובדתית והמקצועית.
לדבריו, החלטת הממשלה המכפיפה את משרדי הממשלה לייצוג הנפרד, "מעוותת את המשמעות של ההיתר שניתן לייצוג נפרד. מבחינה מעשית, התוצאה של הכפפת כלל גופי המדינה הרלוונטיים לייצוג של עורך דין פרטי היא שאלו יקבלו גושפנקא לפעול בהתאם לעמדת הממשלה ביחס לתקופת הביניים, כלומר, להימנע מלפעול לגיוסם של בני הישיבות ולהמשיך לשלם כספי תמיכות בהיקף דומה".
עוד הוא טוען ש"בהחלטתה האמורה, ביקשה הממשלה, מבלי שנתונה לה הסמכות לכך, לשנות את מהות הייצוג הנפרד, כפי שאושר על-ידי היועצת המשפטית לממשלה. נושא זה נוסף לסדר היום דקות ספורות לפני ישיבת הממשלה. הממשלה אינה מוסמכת לשנות את מהות האישור שניתו ולקבוע אחרת".
