דווקא הרשויות החזקות בישראל לא מקדמות אנרגיה מתחדשת
דווקא הרשויות החזקות בישראל לא מקדמות אנרגיה מתחדשת
מדד חדש של משרד האנרגיה מראה כמה פוטנציאל יש בערים ובישובים ברחבי ישראל להתקנת פאנלים סולאריים על הגגות; בכפר שמריהו ממצה המועצה רק 1% בלבד ממנו, ובסביון מדובר ב-5%; מקדימות אותן רשויות חלשות כמו בית שמש עם 24% מיצוי מהפוטנציאל, וכסיפה עם 9%
כפר שמריהו וסביון ממוקמות בקצה העליון של האשכול הסוציו אקונומי החזק בישראל, אך בקצה התחתון של המאמצים למעבר לאנרגיה מתחדשת. בכפר שמריהו ממצה המועצה רק 1% בלבד מהפוטנציאל הסולארי, ובסביון מדובר ב-5%. מקדימות אותן בית שמש עם 24% מיצוי מהפוטנציאל הסולארי, וכסיפה עם 9%. כך לפי מדד הרשויות המקומיות לאנרגיה מתחדשת בדו שימוש, שהשיק היום משרד האנרגיה והתשתיות.
ישראל אינה נחשבת למעצמת אנרגיה מתחדשת. למעשה, בזמן שהעולם דוהר קדימה, היא מצליחה לייצר רק 10% מהחשמל שלה באמצעות אנרגיה מתחדשת ונקייה. התחום עמוס בחסמים רגולטוריים, אך ברחבי הארץ יש רשויות שמצליחות להזיז את הספינה קדימה ולהציב על גגות מבני הציבור, מאגרי המים וגם בתי התושבים פאנלים סולריים. כך, הן לא רק לוקחות חלק במאבק במשבר האקלים ובהפחתת זיהום האוויר בישראל, אלא הן גם מייצרות מקור הכנסה נוסף.
המדד החדש של משרד האנרגיה והתשתיות מנגיש מידע לציבור אודות הפוטנציאל הקיים להקמת מתקני אנרגיה מתחדשת במתח נמוך (הספק של עד 700 קילו וואט) בדו שימוש (גגות בתים פרטיים ובתים משותפים, גגות מבני הציבור, מאגרי מים, לולים ורפתות ועוד) בישובים השונים בישראל, אל מול המימוש בפועל. המדד מתפרסם ב׳עונת׳ קמפייני הבחירות ברשויות המקומיות, ומאפשר אף לראות עד כמה הרשויות השונות מציבות את הנושא גבוה בסדר העדיפויות, ומי מהן מעדיפה להותיר את הגגות להשתזף ריקים תחת השמש הקופחת.
בכל הארץ, רק 19%-13% מהפוטנציאל לקירוי סולארי בדו שימוש מנוצל. ברשויות שבהן בתים צמודי קרקע ולא בנייני מגורים משותפים – מיצוי הפוטנציאל גבוה יותר, שכן הצבת פאנלים סולאריים על גגות בניינים משותפים כרוכה בהסכמה של 66% מהדיירים לצד ביורוקרטיה רבה וכדאיות מוגבלת ככל שמספר הדיירים עולה. נכון להיום, יש בניינים בודדים כאלו בישראל. במשרד האנרגיה לא מפלחים בין בתים פרטיים לבנייני מגורים שכן לרשויות אין מידע מלא בנושא, אך מציגים תמונה כוללת.
הרשות המצטיינת בישראל בתחום היא מועצה אזורית הערבה התיכונה. למעשה, הרשויות העריכו בחסר את הפוטנציאל בה, והוא מומש מעבר לציפיות, והגיע ל-114%. יתר הארץ משתרכת הרחק מאחור. הבאה אחריה היא המועצה האזורית רמת הגולן בה ממצים 48% מהפוטנציאל המוערך על ידי רשות החשמל, העיר בית שאן וחוף אשקלון עם 40%, חבל אילות ושדרות עם 38%, ג׳וליס עם 33% ונתיבות עם 32%.
דווקא רשויות העשירות ביותר, אשר הפוטנציאל הסולארי בהן הוא גבוה ואף קל למימוש שכן הן מרוצפות בבתים פרטיים, לא ממהרות להתקין פאנלים סולריים בשטחן. כפר שמריהו עם 1% של מימוש בלבד, סביון עם 5%, עומר עם 15%, כוכב יאיר 17% ולהבים 23%. סיבה אפשרית לכך: הרשויות והתושבים לא מתעניינים בתועלת הסביבתית אלא בתועלת הכלכלית, ועבור ישובים כמו סביון וכפר שמריהו מדובר ב׳כסף קטן׳. לעומת זאת, ישובים שדווקא מתקשים להשיג מימון להקמת מערכות, מתאמצים הרבה יותר ומצליחים לייצר הכנסה פסיבית לעיר ולתושביה. כך למשל נתיבות, באשכול סיוציו-אקונומי 3, עם 32% מימוש, יבניאל עם 11% וקריית שמונה עם 36%.
דווקא רשויות חזקות ועשירות באזור המרכז, שם אין בעיות זמינות ברשת החשמל בניגוד ליתר ישראל והיא ממתינה לחיבור מתקנים סולריים – נשרכות מאחורי רשויות אחרות. בגבעתיים רק 1% מהפוטנציאל ממומש. נזכיר כי בשנת 2021 ראש העיר, רן קוניק, נעתר לדרישות תושבים ועצר התקנה של פאנלים סולאריים על גגות בתי ספר. גם רמת גן עם 1% בלבד, בת ים והרצליה עם 2%, ותל אביב שמתהדרת באג׳נדה ירוקה ואף פרסמה לפני מספר שנים תוכנית התמודדות עם משבר האקלים, רק 3% מהפוטנציאל הסולארי לדו שימוש ממומש.
כיצד מקדמות הרשויות מיזמים סולאריים? רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, מספר לדוגמה על המתרחש במועצה אזורית עמק יזרעאל, שלקחה יוזמה ובנתה תכנית בשם "שמש יזרעאל" במסגרתה עודדה המועצה באופן יזום את התושבים להקים פאנלים סולאריים. לדבריו, "המועצה ערכה מיפוי מדויק של אפשרויות להקמת אנרגיה מתחדשת בשטח הרשות, בנתה תוכנית להעלאת מודעות בקרב התושבים וביצעה עוד צעדים צעדים חשובים. כשהרשויות עצמן מתגייסות ולוקחות תפקיד מוביל בעידוד התושבים והעסקים שבתחומם לעבור לאנרגיה מקיימת, יש תוצאות מרהיבות. זו אחת המטרות המרכזיות שלנו בפרסום המדד. להמשיך ולגייס רשויות מקומיות ותושבים להצטרף למהפכת האנרגיה ולסייע למאמץ הלאומי לעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת ולמלחמה במשבר האקלים".
