הממשלה מקדמת: 10 מיליון שקל בלבד מכספי קרן העושר יוקצו לפרויקטי אנרגיה סולארית ב-2025
הממשלה מקדמת: 10 מיליון שקל בלבד מכספי קרן העושר יוקצו לפרויקטי אנרגיה סולארית ב-2025
לאחר שהעבירה מתחת לרדאר הצעת מחליטים לשימוש בכספי קרן העושר בלי להקצותו לאנרגיה מתחדשת, מקדמת הממשלה הצעה חדשה ל-2025. לפיה, מתוך 190 מיליון שקל שייכנסו בשנה הבאה יוקצה סכום מזערי, כדי להימנע מביקורת
לאחר שהתעלמה מהנושא לחלוטין, והעבירה מתחת לרדאר הצעת מחליטים לשימוש בכספי קרן העושר מבלי להקצות כל סכום לאנרגיה מתחדשת תוך התעלמות מהחוק, הממשלה מקדמת הצעת מחליטים חדשה להקצאת כספי קרן העושר לשנת 2025. במסגרת ההצעה, המקודמת לפי ההערכות כדי להימנע מביקורת משפטית, יוקצה סכום זעום של 10 מיליון שקל לפרויקטים של אנרגיה סולארית (מתוך 190 מיליון שקל). הצעת המחליטים של משרד האוצר בנושא הייתה אמורה לעלות היום בישיבת הממשלה, אולם הוסרה לעת עתה מהפרק.
כפי שנחשף בכלכליסט, בליל התקציב בסוף ספטמבר אישרה הממשלה ללא שקיפות הצעת מחליטים הקובעת כיצד יחולק השנה הסכום שנצבר בקרן העושר ועובר לפי חוק למטרות שונות במסגרת תקציב המדינה. בין היתר, הוחלט כי התקציב יוקצה לבריאות הנפש ומוסדות חינוך בפריפריה, בדומה לנושאים שתוקצבו בשנת 2024 (לבקשת חברות הכנסת לימור סון הר מלך ומיכל וולדינגר). ההצעה נכנסה ברגע האחרון לדיוני התקציב, ולא פורסמה מראש לציבור.
לקרן העושר מתנקזים תקבולים שמעבירות חברות הגז ו-ICL עבור ניצול משאבי הטבע השייכים לכלל אזרחי ישראל. לאחר עיכובים של שנים, וכשהסכומים שהצטברו בה נמוכים משמעותית מהצפי, קרן העושר החלה בשנת 2023 להזרים לתקציב המדינה 3.5% מסך נכסיה (כפי שנצברו בשנה קודמת). בשנים 2023-2024, היה מדובר בסכום של 110 מיליון שקל (בסך הכל), ואילו בשנת 2025, כך לפי משרד האוצר, יוקצו כ-190 מיליון שקל.
למרות שהסכום הולך וגדל משנה לשנה, הממשלה מחליטה להעניק פרשנות משלה לחוק – ולצפצף על מטרותיו. החוק קובע כי ההקצאה תשמש למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, לאנרגיה מתחדשת ולתעסוקה בנגב. בשנתיים האחרונות לא הוקצתה לשני התחומים האחרונים אף לא אגורה, למרות שלפי החוק, הממשלה צריכה ״לציין״ באופן מפורש כמה כסף יוקצה להם. סמוטריץ׳ הגיב לכך בדיון שנערך בשנה שעברה בכנסת, וטען כי ״החוק לא מגדיר חובה להשקיע באנרגיה מתחדשת, רק לציין כמה השקענו. אני יכול להגיע לכאן ולומר שאנחנו משקיעים אפס בתחומים הללו. החלטנו להשקיע במקומות שבהם אנחנו לא מצליחים לשים כסף בתקציב. ככל שהשנים יחלפו, אפשר יהיה להרחיב ולבזר את ההשקעה״. היועצת המשפטית של הכנסת אמרה על כך: ״לכל הפחות על משרד האוצר לפרט מדוע החליט שלא לכלול סכום עבור תקציב לאנרגיות מתחדשות. הוא רשאי כרגע לעשות את זה, אבל אני לא חושבת שהוא רשאי לעשות את זה לאורך שנים. עמדתי היא שרצוי שיוקצו כאן כספים לאנרגיות מתחדשות, חד משמעית״.
כעת, כאמור, החליטה הממשלה לתקן את הצעת המחליטים הפוסחת על הנושא, ולהקצות סכום זעום לאנרגיה מתחדשת – עשרה מיליון שקל בלבד. לפי ההערכות, אותו צעד סמלי נועד למנוע ביקורת שיפוטית, גם בעקבות דבריה של היועצת המשפטית של הכנסת. עו"ד מירב עבאדי מנהלת רגולציה באדם טבע ודין, אומרת על כך כי "תיקון ההקצאה נועד לסתום לנו את הפה ולהוות עלה תאנה במטרה אחת - למנוע הגשת עתירה לבג"ץ. זאת בטענה כי הקצאה שאינה כוללת סכומי כסף למטרות של עידוד תעסוקה בנגב וקידום אנרגיות מתחדשות אינה סבירה ואינה עומדת בדרישות סעיף 38 לחוק. ברור, שהקצאת סכום כה פעוט למטרות כה חשובות וכה מורכבות נועדה בעצם לסמן וי על דרישה חוקית אך בפועל לא יהיה בסכום זה כדי לקדם אף אחת מהמטרות האמורות. צריך לזכור, שדרישת החוק שתתקיים הקצאת כספים לשתי המטרות האמורות נובעת מכך שמדובר בכספים המושגים אגב ניצול משאבי הטבע של ישראל וממילא נדרשת הקצאה של סכומים משמעותיים דווקא לשתי מטרות אלו באופן שיטתי. שורה תחתונה – מדובר במהלך שנועד להכשיר את השרץ אך אין בו באמת כדי ליישם את רוח החוק ומטרותיו״.
בנוסף, למרות שמשרד האנרגיה הוא המשרד המתכלל את תחום האנרגיה ומקדם פרויקטים ברחבי ישראל בתחום האנרגיה הנקייה לפי עדיפותם הלאומית וחשיבותם למשק האנרגיה, במשרד האוצר החליטו לפסוח על המשרד המקצועי – ולהקצות את הכסף הישר למשרד הנגב והגליל, אשר לא מחזיק באנשי מקצוע העוסקים בנושא.
