בלעדיטייקון האמירויות תורם כבר שלוש שנים לרעבים בישראל
בלעדי
טייקון האמירויות תורם כבר שלוש שנים לרעבים בישראל
הממשלה הכניסה השבוע לראשונה את הביטחון התזונתי של אלפי משפחות לבסיס התקציב ושילשה אותו ל־118 מיליון שקל. במקביל נחשפים התורמים שמימנו במשך 18 שנים סיוע למשפחות ב־550 מיליון שקל, ביניהם מוטי בן משה, לן בלווטניק וגם: מוחמד אלאבאר מאיחוד האמירויות
שתי התפתחויות חשובות התרחשו השבוע בעולם הביטחון התזונתי. מדינת ישראל הכניסה לראשונה את הביטחון התזונתי לבסיס התקציב, הכירה באחריותה לו ואף שילשה את תקציבו ל־118 מיליון שקל.
המשמעות של הכנסה לבסיס התקציב היא שמדובר בתקציב קבוע שלא יהיה צורך להיאבק עליו מחדש מדי שנה.
ההתפתחות השנייה היא שבכנס של המיזם הלאומי לביטחון תזונתי בתל אביב נחשפו לראשונה חמשת התורמים שמימנו ב־18 השנים האחרונות בחשאי סיוע לאלפי משפחות רעבות בשווי 550 מיליון שקל, ביניהם מוטי בן משה, לן בלווטניק והדמות המפתיעה: הטייקון מאיחוד האמירויות, מוחמד אלאבאר, יו"ר החברה שמחזיקה בבעלות על המגדל המפורסם בורג' חליפה.
עד היום עמד תקציב המדינה למיזם לביטחון תזונתי על 20 מיליון שקל והוא מעולם לא הוכנס לבסיס התקציב. כן חולקו סלי מזון וסיוע למזון בחגים (קמחא דפסחא) בהיקף של 18 מיליון שקל, גם הם לא היו בבסיס התקציב. במשא ומתן על התקציב ביום ראשון השיג שר הרווחה מאיר כהן (יש עתיד) עוד 80 מיליון שקל ובסך הכל יש עכשיו 118 מיליון שקל. השר כהן אמר ש"היתה לי מטרה שהנושא יהיה בבסיס התקציב כי זו אמירה חשובה – מדינת ישראל לוקחת אחריות על הביטחון התזונתי שנמצא אולי על קצה קצהו של רצף העוני". במשרד עורכים עכשיו בחינה איך לעשות שימוש בכסף וגם מקווים להגדיל את התקציב עוד יותר.
"לפרוץ את תקרת הזכוכית"
18 שנה התורמים הקפידו לא להיחשף. מייסד המיזם, איש העסקים מוטי בן משה, לא שלף את הקלף הזה גם ב־2013, כשהיה שותף לרכישת איי.די.בי והיה ויכוח ציבורי גדול על עיסוקיו. הוא מציין שהסיבה העיקרית שהוא עושה זאת עכשיו היא הרצון לגייס עוד תורמים שיסייעו להגיע ל־30 אלף נתמכים. החשיפה היתה מתוכננת בתחילת 2020 אבל הקורונה דחתה אותה ליום שני האחרון. "אני מסתובב בקהילה העסקית ושומע שאנשים לא מכירים את הפרויקט", הוא אומר. לדבריו, חבר הנאמנים המורכב מחמשת התורמים הגדולים החליט להגדיל את התרומות שלו ל־30 מיליון שקל לשנה. הוא מספר שהיו לו שיחות על סיוע מחברות הדלק, שופרסל וכן מנכ"ל של אחד הבנקים. "צריך לפרוץ את תקרת הזכוכית של 11 אלף משפחות שמקבלות סיוע", הוא אומר.
סביר להניח שסיבה נוספת היא רצון להשפיע על החלטת משרד הרווחה מה השימוש שייעשה בסכום של 118 מיליון שקל ולכך שכמה שיותר ממנו יגיע למיזם. המדינה בסופו של דבר תצטרך בכל מקרה לערוך מכרז. היתרון ההתחלתי של המיזם גדול מאוד, גם בגלל הניסיון, גם בגלל שהוא יכול להביא איתו עשרות מיליוני שקלים לשנה. אבל השאלה היא אם יוחלט על ריכוז הכסף לפרויקט אחד או לחלוקה להרבה פרויקטים, מה שיעביר חלק מהסכומים לגורמים אחרים.
במצב תיאורטי שבו המדינה תיתן למיזם 100 מיליון שקל הוא מתכוון לגייס 35–40 מיליון שקל מתורמים ועוד 15 מיליון שקל מהרשויות המקומיות. 155 מיליון שקל יספיקו ל־35 אלף איש. סביר שלארגוני סיוע אחרים יש רעיונות אחרים בנוגע לשאלה איך צריך להשתמש בכסף. יש פה בעצם שני מישורים של תחרות: בין הארגונים הגדולים לקטנים ובין הארגונים הגדולים עצמם. "אנחנו מדברים על משפחות רעבות ממש", אומר בן משה. "זה לא סוד שמי שסובל מתת תזונה סובל פי 3 ממחלות. המדינה צריכה להבן שמי שרעב יעלה לה יותר".
"רוצה להיות מסוגל להסתכל במראה"
בן משה – הבעלים של קבוצת אקסטרה הולדינגס באירופה ורבוע כחול בישראל – הקים את המיזם ב־2003 בהיקף של 2,500 משפחות. "הצלחתי בחיים ואני חושב שנכון לתרום ולתת", הוא אומר. לדבריו, "אני מודע לשיח שאומר שבשביל הדברים האלה משלמים מסים. מצד שני גם אומרים שעשירים מרוויחים מיליונים והם צריכים להכניס את היד לכיס. אני לא בא לחנך אף אחד אבל אני רוצה להיות מסוגל להסתכל במראה. אם זה חס וחלילה היו סבא וסבתא שלי, האם הייתי מסוגל להגיד שזו לא האחריות שלי. אני לא פותר מאחריות את המדינה וגם לא את הקהילה העסקית בישראל".
למה ההייטק לא בפנים?
"זו שאלה מצוינת שכדאי להפנות אליהם".
ב־2006 הצטרף אליו לן בלווטניק, הבעלים קבוצת אקסס אינדסטריס, וורנר מיוזיק וכלל תעשיות. אז גדל מספר הנתמכים ל־5,000. שני שותפים נוספים הם איש העסקים יצחק מירילשווילי והקרן לידידות. אלא שהשותף המפתיע ביותר שהצטרף ב־2018 הוא אלאבאר, יו"ר חברת הנדל"ן הגדולה באיחוד אמירויות עמאר פרופרטיס, שהיא הבעלים של בורג' חליפה, הבניין הגבוה בעולם. הוא הצטרף הרבה לפני הסכמי אברהם עם האמירויות.
בן משה מסביר שהוא עשה זאת מכיוון שהתרשם מהיקף הפרויקט וגם מכך שהוא כולל גם ישובים ערביים רבים. באותו הקשר בן משה מספר שאת הפטור ממס שלו על התרומות קיבל בשנים הראשונות מגרמניה, וכתוצאה מכך היו מספר ביקורות של נציג השגרירות הגרמנית בחלוקת חבילות המזון במזרח ירושלים. בסך הכל חמשת התורמים האלה השקיעו בכרטיסי מזון וחבילות מזון לישראלים מכל המגזרים 550 מיליון שקל ב־18 השנים האחרונות. בן משה ובלווטניק השקיעו יותר, כי הם נמצאים שם הרבה יותר זמן. אבל כולם משקיעים בקביעות סכומים מאוד גדולים. עוד 130 מיליון שקל הוסיפו המדינה והרשויות המקומיות. את המיזם מנהל ארגון אשל ירושלים, ארגון סיוע המזוהה עם חסידות חב"ד, שהמנכ"ל שלו הוא מנדי בלוי. הרשויות המקומיות נדרשו בראשית הדרך להשתתפות של 20% בעוד המיזם נתן 80%. הרשויות התבקשו להעביר רשימות נתמכים שיוכנו על ידי מחלקות רווחה על בסיס שיקולים מקצועיים.
3 צפייה בגלריה
מימין: בעלי רבוע כחול מוטי בן משה, הטייקון מהאמירויות מוחמד אלאבאר, ובעלי כלל תעשיות לן בלווטניק
העמדה המסורתית של האוצר היתה התנגדות כפולה לרעיון של המיזם. היבט אחד הוא הטענה שהמדינה מסייעת למשפחות חלשות באמצעות קצבת הבטחת הכנסה. בפועל מדובר בקצבת רעב שאינה מספיקה לחיים בכבוד. ההיבט השני היה ההתנגדות לסיוע ייעודי למזון. ב־2011 הסכים האוצר להעביר 3 מיליון שקל לשנה לג'וינט לסיוע בארגון הפרויקט אבל לא למימון המזון. רק ב־2017, בימי שר הרווחה חיים כץ מהליכוד, הוחלט על פיילוט של 20 מיליון שקל למיזם הביטחון התזונתי. לשינוי בעמדת האוצר תרמה כמובן העובדה ששר הרווחה לשעבר משה כחלון עבר להיות שר האוצר.
במיזם המדינתי הונהגו לראשונה קריטריונים שווים לכל הרשויות שהתבססו בין היתר על ההכנסה הפנויה של המשפחה אחרי הוצאות. בין היתר נקבע הקריטריון של מיצוי כושר השתכרות, כלומר אדם שעובד או אינו מסוגל לעבוד וזוג ששניהם עובדים בהיקף של 150% משרה. לדברי בלוי, "זה דבר נורא ואיום שאדם שמסוגל לעבוד רוצה לקבל סל מזון". הקריטריון הזה משאיר את רוב משפחות האברכים בחוץ. לדברי בלוי, "בעיר ביתר עילית החרדית יש לנו 400 משפחות. 60% זה אימהות חד הוריות או גרושות".
"הסכום הדרוש: 1.7 מיליארד שקל"
מדובר בפרויקט רווחי במיוחד מבחינת המדינה. ב־2020 עמד תקציב הפרויקט על 52 מיליון שקל מתוכם רק 20 מיליון שקל מימנה המדינה, 5 מיליון שקל הרשויות המקומיות, ו־27 מיליון שקל מתורמים. 10,800 משפחות קיבלו תלושי מזון ומוצרים מזון בשווי 500 שקל.
הסיוע כולל כרטיסי מזון בשווי 250 שקל, וכן חבילות מזון יבש בשווי 250 שקל. הן כוללות מזון קטניות ושימורים וגם פירות וירקות שמציל ארגון לקט ישראל. ממחקר על הפרויקט שערך הביטוח הלאומי עולה ש"למרות רמת הסיוע הנמוכה יחסית, רמת הביטחון התזונתי השתפרה באופן מובהק". עם זאת, לנוכח נקודת ההתחלה הנמוכה מאוד של המשפחות, רבות מהן נותרו בחוסר ביטחון תזונתי. יש במיזם גם סדנאות לניהול תקציב ולתזונה נכונה.
בראשית 2020 חשף "כלכליסט" כי המדינה הפסיקה את המימון בהיקף 20 מיליון שקל למיזם בגלל שלא אושר תקציב מדינה. רק לאחר מאבק ציבורי חודש התקציב כשכל כמה חודשים מאריכים את תוקפו. לפני הקורונה הוערך מספר המשפחות בישראל שנמצאות בחוסר ביטחון תזונתי חמור ב־130 אלף. במהלך המשבר העריך יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי פרופ' דב צ'רנחובסקי שנפטר בינתיים, כי מספרם עלה ל־150 אלף.
ארגון לתת, המשמש כארגון גג לארגונים רבים לחלוקת מזון, סבור שהמצב גרוע עוד יותר. לפי דו"ח העוני האלטרנטיבי של לתת, בישראל חיות 286 אלף משפחות באי ביטחון תזונתי חמור. לטענת הארגון, הצורך התקציבי לטיפול בבעיה עומד על כ־1.7 מיליארד שקל. "הארגונים החברתיים ועמותות הסיוע, מחלקים מזון בשווי של כ־700 מיליון שקל בשנה", אומר מנכ"ל הארגון ערן וינטרוב.
במהלך משבר הקורונה השיג שר הפנים לשעבר אריה דרעי מש"ס תקציב של 700 מיליון שקל לכאורה לביטחון תזונתי. הכסף חולק השנה בשלוש פעימות על פי קריטריונים שהעניקו זכאות אוטומטית למקבלי הנחה גבוהה בארנונה, כלומר העדיפו בבירור משפחות אברכים מרובות ילדים. כך הביא דרעי כספים מוכוונים לבוחריו שחלק גדול מהם לא סובלים מחוסר ביטחון תזונתי.
הגדלת מספר הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי במשבר הקורונה יוצרת מצב שגם אם מספר מקבלי הסיוע יגדל ל־30 אלף מספר המשפחות הרעבות שאינן מקבלות סיוע יישאר גדול יותר משהיה לפני הקורונה. "יש אנשים שהמצב שלהם נהיה הרבה יותר גרוע", אומר בן משה. ובכל זאת בלוי אופטימי. "זה דבר היסטורי שהמדינה לקחה אחריות לבעיה של חוסר ביטחון תזונתי", הוא אומר. "המשמעות היא שלא נצטרך כל חצי שנה להילחם ולהתחנן".
