גם המעסיקים נושאים בנטל – אך להם המדינה כמעט לא עוזרת
גם המעסיקים נושאים בנטל – אך להם המדינה כמעט לא עוזרת
התמודדות המעסיקים עם השלכות מלחמת חרבות ברזל והיעדרותם הממושכת של חיילי המילואים ממקומות העבודה, מביאה לקשיים כלכליים, עומס ושחיקה במקומות העבודה. ואולם תקציב המדינה המסתמן לא מתחשב בכך, ועלול לערער את המשק הכורע תחת הנטל
מלחמת חרבות ברזל שנמשכת כבר יותר משנה, מציבה אתגרים חסרי תקדים בפני שוק העבודה הישראלי. העובדה שרבים מהעובדים משרתים במילואים לתקופות ממושכות יוצרת נטל הולך וגובר על המעסיקים, שצריכים להתמודד עם חוסר ודאות, מחסור בכוח אדם ועלויות כלכליות ניכרות. ואולם, בעוד חיילי המילואים מקבלים מהמדינה הטבות רבות בתחומים שונים, המעסיקים לרוב נאלצים להתמודד עם האתגרים ללא סיוע משמעותי. חרף זאת, תקציב המדינה שצפוי לעבור בכנסת, לא מביא עמו בשורה בנושא.
שלוש תקופות, שלושה סוגי קשיים
המעסיקים נאלצים להתמודד עם אתגרים שונים ומורכבים הנוגעים לשלוש תקופות עיקריות: בתחילת שירות המילואים, עם היעדרות העובדים; במהלך השירות – כשהנטל הכלכלי על המעסיקים גובר ככל שהמילואים נמשכים; לאחר סיום המילואים, עם שובם של העובדים.
ההיעדרות הממושכת והחוזרת של עובדים בשל שירות המילואים יצרה מחסור בכוח אדם, וקושי זה מורגש במיוחד בקרב עסקים קטנים ובינוניים, שלהם אין צוותים רזרביים או משאבים להתמודד עם המצב. מעסיקים רבים נאלצים לגייס עובדים זמניים, או לפנות לשירותי מיקור חוץ – פתרונות שמלווים בעלויות גיוס והכשרה. אחרים מעבירים סמכויות לעובדים הקיימים, מה שמוביל לשחיקה ומרמור בקרב עובדים אלו.
חוסר הוודאות מקשה על תכנון לטווח ארוך. עובדים שבים ממילואים, חוזרים שוב לשירות וחוזר חלילה. המעסיקים אינם יודעים מתי עובדיהם יחזרו או אם ייקראו שוב לשירות, והיכולת לנהל עסק יציב ואיתן במציאות זו הולכת ונשחקת.
מי יישא בעלויות?
במהלך שירות המילואים של העובדים, נדרשים המעסיקים לשלם את מלוא הזכויות הסוציאליות של העובדים במילואים, לעתים במשך חודשים ארוכים. עד חודש מאי השנה לא היה כל מנגנון שיפוי והם נשאו לבדם בעלויות כמו הפרשות לפנסיה, ביטוחי מנהלים, וקרנות השתלמות. רק עם פרסום תקנות הביטוח הלאומי, אשר בתוקף עד ה-31.12.24, הוחלט על שיפוי בגובה 20% מהכנסת העובד, רטרואקטיבית מאוקטובר 23. עם זאת, חשוב להדגיש כי שיפוי זה אינו מלא, ולא מכסה את כל ההוצאות של המעסיקים, בפרט כשמדובר בהפרשות לקרנות השתלמות.
מעבר לכך, בתקופת המילואים העובדים ממשיכים לצבור ימי חופשה, מחלה ודמי הבראה – עלויות נוספות שהמעסיקים נושאים בהן ללא כל החזר.
גם לאחר סיום שירות המילואים, נדרשת התמודדות עם שובם של העובדים. עובדים רבים חווים קשיים רגשיים ותפקודיים. חיילי סדיר ומילואים רבים פנו לקבלת סיוע נפשי מאז תחילת המלחמה. גם אלו שאינם סובלים מהלם קרב זקוקים לתמיכה ולשיקום כדי לחזור לתפקוד מלא.
עלינו לזכור כי חיילי המילואים הם ליבת כוח העבודה, ומחסור בהם יוצר האטה משמעותית בפריון וביכולתם של העסקים לתפקד באופן מיטבי. על כן ישנה חשיבות מהמעלה הראשונה, של כולנו, לדאוג לחזרתם של חיילי המילואים ולשילובם המוצלח בחזרה בשוק העבודה.
השאלה היא אפוא: מי אמור לספק את התמיכה הזו? ללא מתן פתרון מערכתי, העובדים יתקשו לשוב לתפקידם, מה שעלול להוביל לסיום העסקתם, בין אם בהתפטרות ובין אם בפיטורים. דבר זה עלול גם הוא לערער את מקומות העבודה.
אכן, המדינה אמנם החלה לאחרונה לסייע ללוחמי מילואים ששירתו מעל 120 ימים בסבסוד כמות מוגבלת של מפגשים לסיוע נפשי (סבסוד של 80% מעלות המפגשים, עד לתקרה של 240 שקל למפגש, לפי הנמוך). ואולם יש צורך בסיוע נפשי מותאם לחזרה לעבודה, הכרוכה בהסתגלות מחדש לשגרת העבודה, התמודדות עם השינויים שהתרחשו בהיעדר העובד והמעבר החד והממושך ממערכת צבאית לסביבת עבודה אזרחית, וזאת מעבר להתמודדות של העובדים עקב שירותם.
אתגר נוסף בחזרת חיילי המילואים לעבודה הוא אופי התפקיד אליו ישוב העובד. לעיתים, עובד אחר מקודם או תופס את מקומו של העובד שיצא לשירות מילואים. בתי הדין לעבודה יחילו ככל הנראה עקרונות דומים לאלו של חזרת נשים מחופשת לידה – כלומר, ידרשו את החזרת העובד לתפקידו הקודם – אך יש הבדל מהותי בין המקרים. בשירות מילואים, בין היתר, קיימת אי-ודאות מובנית, ואין למעסיק כל אפשרות לתכנן מראש את השינויים במצבת כוח האדם. לכן, יש לשקול פתרונות גמישים שיאפשרו איזון הוגן בין הצורך של העובד לשוב לעבודה לבין הצרכים התפעוליים של המעסיק.
המציאות החדשה מחייבת איזון בין צורכי העובדים לבין האתגרים העצומים של המעסיקים, הנאלצים להתמודד עם חוסר ודאות ועלויות כבדות. המדינה חייבת לשאת את הנטל על עצמה, ולספק למעסיקים תמיכה ראויה כדי להבטיח את המשך פעילותם של העסקים בישראל ואת שילובם החלק של העובדים בחזרה לעבודה. הותרת העומס על כתפי המעסיקים המתמודדים עם ההשלכות הכלכליות של שירות המילואים תוביל לפגיעה במשק כולו - בעובדים, בשוק העבודה ובכלכלה. רק באמצעות סיוע ממשי או פיצוי ישיר למעסיקים ע"י מדינה, ושיתוף פעולה פורה ואחריות משותפת, נוכל לצלוח את האתגרים. יחד ננצח.
עו"ד רוני ויסבלט היא שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד AOi - עבדי וקנין ושות'
