בליכוד לא מחכים: הגישו את החוק לפיצול משרת היועמ"ש
בליכוד לא מחכים: הגישו את החוק לפיצול משרת היועמ"ש
ערב היציאה לפגרה הונחה ההצעה על שולחן הכנסת במטרה להעלותה מיד בפתיחת מושב החורף. לפי הצעת החוק, חלק מסמכויות היועמ"ש, בהן החלטה על פתיחה בחקירה נגד חברי ממשלה או העמדה לדין שלהם - יילקחו ממנו ויועברו לפרקליט המדינה; הליכוד: "ההצעה לא תואמה עם ראשי הקואליציה, ואינה עומדת על הפרק"
הליכוד מקדם הצעת חוק לפיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה. היום (ד'), ביום האחרון של כנס הקיץ של הכנסת, הונחה הצעת חוק בעניין על ידי 11 ח"כים מהליכוד ביוזמתו של ח"כ אלי דלל. הצעת החוק הונחה היום על שלחן הכנסת על מנת שיהיה ניתן להעלותה על שולחן הכנסת מיד עם פתיחת כנס החורף באמצע אוקטובר 2023.
לצפייה בהצעת החוק לחצו כאן
יצויין כי כל הצעת חוק פרטית מחוייבת בתקופת הנחה מוקדמת של 45 יום על שולחן הכנסת לפני ההצבעה בקריאה הטרומית. עם זאת, ועדת הכנסת מוסמכת לקבל החלטה על קיצור התקופה המכונה "תקופת ההנחה המוקדמת". בהצעת החוק נקבע כי "מטרתה להעביר מהיועץ המשפטי לממשלה אל פרקליט המדינה את הסמכויות הנוגעות לאכיפת החוק הפלילי כלפי חברי הממשלה".
הליכוד פירסם הערב הודעה לפיה "הצעת החוק הפרטית לפיצול סמכויות היועמ״שית שהוגשה הערב הונחה במזכירות הכנסת לפני שבועות. ההצעה כלל לא תואמה עם ראשי הקואליציה וראש הממשלה נתניהו לא היה שותף לה. הצעות חוק מסוג זה לא יקודמו ללא אישור ראשי הקואליציה ועל כן היא אינה עומדת על הפרק".
הסמכות בנוגע להחלטה על פתיחה בחקירה, העמדה לדין או כל החלטה אחרת הנוגעת להליך הפלילי נגד ראש הממשלה וחברי הממשלה תהיה נתונה לפרקליט המדינה. בהצעת החוק נקבע כי היא תופעל החל מהכנסת ה-26, כלומר הכנסת הבאה. אבל, במהלך הדיונים בוועדת החוקה ניתן להקדים את תחולתה של הצעת החוק.
הצעת החוק נועדה בעצם לפגוע במעמדה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שהביעה באחרונה התנגדות להליך של גישור במשפט נתניהו. לפני מספר שבועות תקפו נתניהו ושרי הממשלה את בהרב מיארה על אכיפה בררנית בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית לעומת ההפגנות בתקופת ההתנתקות.
הצעת החוק הזו היא בעצם חלק מסדרת החוקים שהגיש הליכוד להנהגתה של הפיכה משטרית ובהם: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, חוק היועמש"ים שיהפוך את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אימון ועוד. על הצעת החוק לפיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה חתומים גם הח"כים: עמית הלוי (שהגיש את "חוק המתנות"), דן אילוז, בועז ביסמוט, ניסים ואטורי, שלום דנינו, קטי שטרית, אלי רביבו, צגה מלקו, ואתי עטיה.
בהצעת החוק נקבע כי "היועץ המשפטי לממשלה מכהן כעורך דינה של הממשלה, ומשכך מסייע לה מבחינה משפטית להגשים את מדיניותה ויעדיה במסגרת גבולות הדין. תפקידו מחייב אותו בשיתוף פעולה הדוק ויומיומי עם הממשלה ושריה, להם הוא מייעץ ואותם הוא מייצג בערכאות. במקביל, בתפקידו כראש התביעה הכללית, היועץ המשפטי לממשלה נדרש להחלטות בשלבים של פתיחה בחקירה והגשת כתבי אישום נגד שרים וראשי ממשלה, עמם יש לו היכרות קרובה מאוד וקשרי עבודה. זאת, על אף שבתפקידו כתובע כללי מוטב שתהא מידה מירבית של אובייקטיביות וריחוק מהאנשים שאת גורלם הוא קובע בהחלטותיו. לא פחות חשוב מכך – ריחוק ואובייקטיביות נדרשים גם למען אמון הציבור בהחלטותיו ולמראית פני הצדק.
"במצב כזה, יכולתו של היועץ המשפטי לממשלה להמשיך ולשמש יועץ משפטי לשרי הממשלה, מבלי לפגוע בשיתוף הפעולה ובקשרי העבודה הרצופים הנדרשים למילוי תפקידיו האחרים אינה מיטבית ובמקרים מסוימים עבודת הממשלה עלולה להיפגע באופן משמעותי. מוטל אף ספק באמון הציבור בהכרעות היועץ המשפטי לממשלה במצב מורכב זה, ולכך השלכה חמורה על אמונו של הציבור במערכת המשפט הפלילי בכלל. לפיכך, מוצע להעביר את הסמכות בנוגע להחלטה על פתיחה בחקירה והעמדה לדין הנוגעת להליך פלילי נגד ראש הממשלה וחברי הממשלה לפרקליט המדינה. הסדר זה ייתן מענה לבעיית ניגוד העניינים המוסדי והמובנה המתעוררת בהקשר זה. פתרון זה נותן את המענה המיטבי לבעיה זו, בהשוואה למודלים חלופיים שונים".
בלשכתו של ח"כ דלל הודיעו הערב כי החוק הוגש לפני כמה חודשים, אלא שהיום קיבל "פ" מהלשכה המשפטית של הכנסת - כלומר קיבל את מספר הצעת החוק - ולכן עלה לאתר. לדבריהם, אין כוונה לקדם אותו או כל חוק אחר שקשור למערכת המשפט. מעבר לכך ציינו כי במידה שהחוק היה עובר הוא היה חל על הכנסת הבאה.
בסך הכל, הונחו היום על שולחן הכנסת 117 הצעות חוק פרטיות, בנוסף ל-57 הצעות חוק שהונחו שלשום.
ח"כ אביחי בוארון (ליכוד) הגיש הצעת חוק שקובעת מינוי מבקר לפרקליטות המדינה. הצעת החוק דומה הוגשה בעבר על ידי ח"כ לשעבר מיכאל בן ארי. לפי ההצעה, המבקר שיעמוד בראש יחידת ביקורת הפרקליטות "יהיה מי שכשיר לכהן כשופט מחוזי. הוא ייבחר על ידי ועדה בת 7 אנשים - בראשה שופט בדימוס בבית משפט עליון, 4 ח"כים מהם 3 מהקואליציה ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה מהאופוזיציה. כמו כן, יכהן בה נציג של לשכת עורכי הדין ונציג של הסגל האקדמאי בתחום המשפט.
בהצעת החוק נקבע כי "בשנים האחרונות עולות טענות כנגד הפרקליטות על 'אכיפה בררנית' כשציבור אחד זוכה חלילה למדיניות מסוימת והאחר זוכה למדיניות מקלה יותר. זאת מלבד הטענות האחרות שיש בהן כדי לפגוע באמון הציבור בפרקליטות. אשר על כן, וכדי למנוע לזות שפתיים, טוב ייעשה אם גם הפרקליטות תהיה נתונה לביקורת מקצועית עניינית על ידי גורמי מקצוע בלתי תלויים כמפורט בהצעת חוק זו".
ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית) הגיש הצעת חוק שנועדה לקבוע עונש מינימום על עבירת הפרעה לשוטר. "חובתנו כמחוקק בראש ובראשונה היא להגן על אלה שאנו שולחים למשימות מורכבות שיש בהם סיכון חיי אדם. לנוכח עלייה משמעותית במספר פיגועי הטרור מסוג יידוי אבנים וזריקת בקבוקי תבערה נגד שוטרים הממלאים את שליחותם וחובתם, מוצע לקבוע בחקיקה רף ענישת מינימום למבצעי פעולות אלו. קביעת ענישת מינימום זו תוביל להגברת ההרתעה ותסייע במיגור התופעה".
