פיץ' השאירה ללא שינוי את הדירוג והתחזית של ישראל
פיץ' השאירה ללא שינוי את הדירוג והתחזית של ישראל
עם זאת בפיץ' סבורים כי המשך החקיקה של הממשלה יוביל להשפעה שלילית על המדדים שקובעים את הדירוג. בסוכנות הדירוג מעריכים כי הצעדים הנוכחיים של הממשלה אינם צפויים לגרום לעזיבה מהותית של כישרונות והון ממגזר ההייטק
חברת דירוג האשראי פיץ' משאירה את תחזית ודירוג האשראי של ישראל ללא שינוי. לפי הודעה החברה הדירוג ימשיך לעמוד ברמה של ״+A״ והתחזית על ״יציבה״.
״העוצמה הראשונית מהרפורמה אותה הציגה הממשלה נחלשה אך נותרה שנויה במחלוקת ועומדת בפני חברה אזרחית חזקה והתנגדות פוליטית״, כתבו בפיץ׳.
בפיץ' מדגישים את חוסר הוודאות הגדול בישראל: "החברה מאמינה שלשינויים שעושה הממשלה עשויה להיות השפעה שלילית על פרופיל האשראי של ישראל אם היחלשות האיזונים והבלמים של המוסדות במדינה.
לפי החברה, כמה מדינות שהעבירו צעדים מהותיים לצמצום האיזונים והבלמים של המוסדות ראו היחלשות משמעותית של מדדי הממשל של הבנק העולמי (WBGI), המשתנה בעל המשקל הגבוה ביותר במודל הדירוג הריבוני של החברה (SRM).
בפיץ׳ מסכמים את הפרק עם אמירה מאוד אופטימית שאינה מאפיינת את שאר הגופים הכלכלים הבינלאומיים: "לא נראה שהצעדים הנוכחיים יגרמו ליציאה מהותית של כישרונות והון במגזר ההייטק".
"כלכלת ישראל מגוונת ואיתנה, בעלת ערך מוסף גבוה ומדדים פיננסים חיצוניים חזקים"
בפיץ' מוסיפים כי גם היקף הצעדים הנוספים העלולים להשפיע על פרופיל האשראי אינו ברור. כך, מספר חברי כנסת ושרים העלו הצעות להחלשת עצמאותו של בנק ישראל, אך אף לא אחת מההצעות יושמה. אמנם לא מדובר בתרחיש הבסיס של החברה, אך היחלשות עצמאותו של הבנק המרכזי תפחית את אמינות קביעת המדיניות של ישראל, שכיום הינה חוזק בדירוג האשראי.
בפיץ' משבחים את כלכלת ישראל על רקע ההיסטוריה שלה ומגדירים אותה ככ"מגוונת ואיתנה, בעלת ערך מוסף גבוה ומדדים פיננסים חיצוניים חזקים" אך גם מדגישים כי היא סובלת מ" יחס חוב ממשלתי לתוצר גבוה, סיכונים ביטחוניים מוגברים ואי יציבות פוליטית המעכבת את ביצוע המדיניות".
בנוסף, בפיץ' חוזים צמיחה גבוה מאוד יחסית לשאר הגופים הכלכליים הישראלים והבינאלומיים שכן שם סבורים כי כלכלת ישראל "עמידה בפני האטה": צמיחה של כ-3.1% ב-2023 ו-3.0% ב-2024. אך שם מבהירים כי התחזית האופטימית הזו (כולם חוזים צמיחה של מתחת ל-3% ב-2023) מניחה תרחיש בסיס של השפעה מוגבלת מהשינויים במערכת המשפט.
במרץ הזהירה פיץ' כי החקיקה המשפטית עלולה להביא להורדת דירוג האשראי של ישראל. עם זאת היא הותירה אז את הדירוג על כנו. בסוכנות כתבו כי הם מודעים לכך שתוכן הרפורמה נמצא במו"מ, אבל הזהירו כי אם החקיקה תביא להיחלשות האיזונים והבלמים המוסדיים או לסנטימנט שלילי של המשקיעים, הדבר עשוי להביא להורדת דירוג האשראי.
באפריל הורידה מודי'ס את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה", וכתבה כי "שינוי התחזית משקף הידרדרות בממשל בישראל, כפי שממחישים האירועים האחרונים סביב הצעת הממשלה לשינוי מערכת המשפט במדינה". הורדת התחזית באה לאחר שבמרץ הודיעה מודי'ס כי "שורה של שינויים מבניים במערכת המשפט עלולים להחליש את כוחה של הרשות השופטת בישראל באופן מהותי. אם השינויים הללו ייושמו במלואם, הם יהיו שליליים לדירוג האשראי של המדינה".
ב-24 ביולי אישרה הקואליציה בכנסת - באופן חד צדדי ולאחר שהמו"מ עם האופוזיציה נכשל - את החוק לביטול עילת הסבירות. יום לאחר מכן פרסמה מודי'ס דו"ח מיוחד על ישראל, ולפיו "הממשלה והכנסת הפכו למוסדות פחות צפויים אשר מוכנים ליצור סיכונים משמעותיים ליציבות הכלכלית והחברתית של ישראל".
בתחילת אוגוסט הודיעה פיץ' במפתיע על הורדת הדירוג של ארה"ב מ-AAA, הגבוה ביותר, ל-AA+. היא כי "חלה הידרדרות מתמדת בסטנדרטים של הממשל בשני העשורים האחרונים, כולל בענייני תקציבים וחוב".
