דעה השיקולים של מודי'ס אינם רק כלכליים? כך בדיוק זה אמור להיות
דעה
השיקולים של מודי'ס אינם רק כלכליים? כך בדיוק זה אמור להיות
עם פרסום החלטת מודי'ס על הורדת דירוג האשראי של ישראל היו שטענו כי ההחלטה נובעת משיקולים פוליטיים. אולם השיקולים המשפיעים על הכלכלה אינם רק כלכליים - הממשלה קיבלה איתותים רבים מה עליה לעשות בצד הכלכלי, אך לא מבצעת זאת משיקולים פוליטיים
ב-9 בפברואר הורידה חברת דירוג האשראי מודי'ס את דירוג החוב של ישראל מ- A1 ל-A2 והציבה לו אופק דירוג שלילי. משמעותו של צעד זה היא שבהחלטת הדירוג הבאה, עשוי דירוגה של כלכלת ישראל אף להמשיך ולרדת. בעקבות פרסום ההודעה הקשה, התפרסמו תגובות שניסו לקשור את החלטת מודי'ס בשיקולים פוליטיים ולא בשיקולים כלכליים.
יש לומר שחברת מודי'ס עצמה ציינה שכלכלת ישראל היא כלכלה בעלת יסודות חזקים, דבר שחיזק את עמדתם של אלו שטענו שמדובר בצעד פוליטי. עם זאת, חשוב להבין שהשיקולים המשפיעים על הכלכלה אינם בהכרח רק שיקולים כלכליים.
נדגים זאת, באמצעות המקרה של משק בית המעוניין לקחת הלוואה מהבנק. באופן כללי, מטרתו של דירוג האשראי היא להעריך את הסיכון הקיים ביכולת החזר החובות של הלווה. ככל שהדירוג גבוה יותר, כך הסיכון שהלווה לא יעמוד בהחזר החוב נמוך יותר והמלווים ידרשו עבור מתן ההלוואה ריבית נמוכה יותר. כלומר, ביחס לישראל, הביצועים הכלכליים של המדינה נבחנים בפריזמה של יכולת השבת החוב הלאומי לגורמים המלווים.
אם משווים זאת למשק בית, כאשר הבנק בוחן האם כדאי לו לתת לנו הלוואה ובכמה לתמחר אותה, הוא בודק את הנכסים שברשותנו וכן את הכנסותינו – מהו התזרים שלנו בכל חודש, מהו גובה ההוצאות שלנו, באיזו מידה הן קשיחות או משתנות והאם ניתן לצמצמן במהלך החודש.
במקרים מסוימים, הבנק יסכים לתת לנו הלוואה גם אם נתונינו הכלכליים אינם מיטביים: לדוגמה, במקרה שחלה ירידה חדה ופתאומית בהכנסות, המינוס הולך וגדל ואיננו מקצצים בהוצאות. מאידך, הבנק גם יודע שמקום העבודה שלנו מסודר ובעוד מספר שנים תיפתח קרן ההשתלמות שלנו ומירב הסיכויים שנצליח "להתגלגל" הלאה כמשק בית.
אלא שאם המצב יהיה מאתגר יותר - או אז הבנק יתחיל להסתכל גם על נתונים נוספים. כך לדוגמה, אם פתאום התפוצצה הצנרת בבית ונידרש לקחת הלוואת ענק כדי לתקן את הבעיה. במקרה כזה, הבנק יהיה מעוניין לבחון פרמטרים שאינם כלכליים במהותם, אך ביכולתם להשפיע על אפשרותנו להחזיר את החוב. למשל: האם יש ברשותנו תוכנית לקיצוץ בהוצאות? האם אנו עומדים לקבל בקרוב קידום שיביא עמו הגדלה בהכנסות? כיצד אנו מתכננים להחזיר את ההלוואה שלקחנו מהבנק לכיסוי ההוצאה, בנוסף לחוב השוטף שילך ויצטבר מדי חודש?
בנוסף, לבנק חשובה גם רמת האמינות שלנו - הבנק אינו מעוניין לגלות ששיקרנו לו לגבי מקום עבודתנו ובעצם העבירו אותנו לתפקיד זוטר יותר, או שלא אמרנו את האמת לגבי הוצאותינו. לדוגמה, אם אמרנו לו שנפחית את מספר החוגים לילדים, אך מסתבר שלא ניתן לעשות זאת בשל התחייבות לתשלום. בנוסף, אמרנו לבנק שנפחית הוצאות ונוותר על הטיול השנתי לחו"ל, אלא שהילדים ממש ביקשו ולא יכולנו לעמוד בפניהם.
גורמים כמו תוכנית פיננסית סדורה ובת קיימא, היכולת לקבל החלטות קשות, אמינות ועוד אינם שיקולים כלכליים גרידא ואין אפשרות להכניסם לאקסל ולקבל תוצאה מספרית עבורם. יחד עם זאת, גורמים אלה משפיעים ללא ספק על הערכת הבנק המלווה לגבי הסיכון שלנו להחזר החוב, והם משפיעים גם על תימחורו.
לסיכום, הנטייה להשתמש בטיעונים בסגנון של "הכל פוליטיקה" קלה מדי. הממשלה קיבלה איתותים רבים מה צריך להיעשות בצד הכלכלי על מנת להרגיע את המלווים ואת השווקים. למרות זאת, מבנה תקציב 2024 מראה שהיא סירבה לקבל החלטות קשות באופן מודע. להערכתנו, חוסר יכולתה של הממשלה לקבל החלטות קשות לא החלה עם המלחמה וגם לא תסתיים בסופה (בדומה לכך שצרותיו של משק הבית לא החלו רק עם הפיצוץ בצנרת). החלטה זו קשורה בעיקר למבנה הפוליטי של הקואליציה ולגורמים אשר מרכיבים אותה.
בנוסף, דווקא תגובות אשר דוחות על הסף את הטיעונים ומתחמקות מלהביט בכשלים, בטענה ש"הכל פוליטי", הן התגובות הבעייתיות יותר, שכן הדרך לתיקון המצב מתחילה בהכרה שישנה בעיה.
הדו"ח של מודיס לא הגיע בעלמא - הירידה בדירוג האשראי של ישראל כבר התבטאה בירידה בדירוג הבנקים, בהפסקת הדירוג של החברה הישראלית לביטוח אשראי בע"מ (בסס"ח), כאשר כל אלה יתגלגלו בסופו של דבר לכיס של כולנו. הכלכלה הישראלית אכן חזקה, אך גם לכלכלה חזקה דרושה הנהגה חזקה שיודעת לקבל החלטות קשות שאינן בהכרח פופולריות.
הורדת הדירוג משמעותה שההשקעות בישראל מסוכנות יותר. פערי התשואות בין ביצועי המדדים המובילים בשוק ההון האמריקאי לבין אלה של שוק ההון הישראלי, מתחילת 2023 ועד היום, הם חלק מהביטוי של התממשות סיכונים גיאופוליטיים, שעדיין מלווים אותנו, בתקופה האחרונה.
בתקופה זו חשוב לחזור אל הכלל הבסיסי המנחה אותנו בניהול השקעות והוא - פיזור סיכונים. בהתאם לכך, אנחנו ממליצים להעביר את ההשקעות בעיקר אל מעבר לים, עם משקל יתר לשוק האמריקאי, זאת במטרה להקטין את החשיפה לסיכון הגיאופוליטי המקומי.
שמואל בן אריה הוא דירקטור ומנהל השקעות ראשי שוק מקומי בפיוניר ניהול הון. לחברת פיוניר ולכותב שמואל בן אריה אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
