סגור
הפגנה מחאה מפגינים מתעמתים עם שוטרים בצומת עזריאלי הפיכה משטרית יום שיבוש
עימותים בין המשטרה למפגינים בתל אביב (צילום: AFP)

דעה
האלימות כלפי המפגינים היא דלק במנועי המחאה

חסימות הכבישים בתל אביב הפכו במהרה לעימותים אלימים עם המשטרה. כשמשווים את התגובה היום לתגובה לפרעות חווארה מבינים שהחוק בישראל ייאכף רק כלפי מי שהשלטון אינו חפץ ביקרו

"יום השיבוש הלאומי" - ככה המפגינים נגד ההפיכה המשטרית מכנים את היום שבו התכוונו לשבש את היומיום האזרחי של מדינת ישראל. השיבוש, תרגום חופשי של המילה האנגלית "Disruption" שהייטקיסטים ויזמים ישראלים כל כך אוהבים, היה אמור להתבטא בחסימת כבישים ברחבי המדינה לכל אורך היום.
מהר מאוד התגלה שהשיבוש נמצא בכלל במקום אחר, בירושלים, במשרד לביטחון לאומי ובמטה הארצי של משטרת ישראל. תוך זמן קצר, חסימות כבישים על ידי מפגינים באיזור מחלף השלום הפכו להתנגשות אלימה בינם לבין המשטרה. המשטרה יכלה להכיל את האירוע, כפי שעשתה פעמים רבות במחאות אחרות, אבל הפעם כנראה שרוח המפקד בן גביר הכתיבה את הטון. בעקבות זאת, אזרחי ישראל נחשפו למציאות חדשה שבה מפגינים בלב תל אביב נפצעים מרימוני הלם שמושלכים אליהם, משוטרים רכובים על סוסים שמסתערים עליהם וממכת"זיות שמכוונות אליהם בכינון ישיר. המפגינים, יש להזכיר, מפגינים נגד פגיעה בדמוקרטיה הישראלית ואובדן האיזונים והבלמים במדינת ישראל. היום ניכר שהבלמים אבדו מזמן.
זעקה אחת של המפגינים כלפי השוטרים בלטה מעל כל היתר - "איפה הייתם בחווארה" - כאשר הם מתייחסים לאירועים האלימים שהתרחשו לפני שלושה ימים בלבד בכפר חווארה. בימים כתיקונם, המרחק בין הנעשה בכפרים הפלסטיניים ביהודה ושומרון לבין הנעשה בלב תל אביב הוא עצום. לא מדובר כמובן על עשרות הקילומטרים הבודדים המפרידים בין שני המיקומים, אלא המרחק המנטלי, מרחק ההדחקה. ביומיים האחרונים המרחק הזה הצטמצם.
כששר הביטחון הלאומי שותק במשך יממה אחרי שעשרות אזרחים ישראלים ניסו להצית כפר על יושביו, אך ממהר שלושה ימים לאחר מכן לטפל ביד קשה במפגינים בעד הדמוקרטיה בתל אביב, כבר יותר קשה לעצום עיניים. בפרפראזה על חג פורים המתקרב, נדמה כי יש חוק במדינת ישראל – אבל החוק הזה ייאכף רק כלפי מי שהשלטון אינו חפץ ביקרו. לא משהו שאמור להתרחש במדינה דמוקרטית.
המהלכים של בן גביר, כמו גם של נתניהו המעוניין להלום במחאה – לא יעזרו. המוחים התגלו כחזקים יותר, צעירים יותר, עקשנים יותר ובעלי אורך רוח מרשים יותר ממה שהממשלה חשבה. כל אלימות שתכוון כלפיהם תשמש כדלק במנועי המחאה, ותגרום להם להתבצר עוד יותר בעמדתם.
ומילה אחרונה בנוגע לחסימת כבישים. ביממה האחרונה טענו רבים כי מדובר בפרקטיקה לא חוקית ולא לגיטימית, שמהווה פגיעה קולקטיבית בזכויות אדם ומובילה לנזקים עצומים למשק הישראלי. יש אמת בטענה הזו, אבל יש בה גם לא מעט צביעות. מהלכי הממשלה הובילו כבר עתה לפגיעה עצומה בכלכלת ישראל, ואלו יובילו באופן ישיר לפגיעה קולוסאלית בזכויות אדם במדינה וייתכן שאף לאובדן הדמוקרטיה הישראלית השברירית. במונחים כלכליים טהורים, תוחלת-תועלת, עדיף לספוג עוד המון מחאות וחסימות כאלו אם יש סיכוי שאלו יימנעו את מהלכיה ההרסניים של הממשלה.