סגור
מימין היועצת המשפטית לכנסת עו״ד שגית אפיק וח"כ טלי גוטליב
מימין היועצת המשפטית לכנסת עו״ד שגית אפיק וח"כ טלי גוטליב (צילומים: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת, יואב דודקביץ)

סער התנגד וההצבעה על הצעת החוק של גוטליב להרחבת חסינות הח"כים נדחתה

הקואליציה הורידה מסדר היום את הצעת החוק של ח"כ גוטליב מהליכוד, להרחבת חסינות ח"כים. מוקדם יותר היועמ"שית של הכנסת קבעה כי הצעת החוק לא תחול על חקירות פליליות שכבר החלו. כלומר - לא תחול על חקירתה של גוטליב, יוזמת ההצעה, שנגדה מתנהלת חקירה בחשד לחשיפת מידע בטחוני רגיש ותביעות דיבה

הקואליציה הורידה מסדר היום את הצעת החוק שהציעה ח"כ טלי גוטליב מהליכוד, להרחבת חסינות חברי הכנסת. זאת בשל התנגדותה של מפלגתו של שר החוץ גדעון סער, הימין הממלכתי, ובשל החשש כי להצעה לא יהיה רוב. למרות זאת, ההצבעה ככל הנראה תעלה בכל זאת בשבוע הבא.
מוקדם יותר קבעה היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, כי הצעת החוק להרחבת החסינות של חברי הכנסת לא תחול על חקירות פליליות שכבר החלו. המשמעות היא שהיא לא תחול על חקירתה של גוטליב.
במכתבה מתייחסת יועמ"ש הכנסת לצורך בגילוי נאות ובהתחייבות מצד חברת הכנסת גוטליב, שציינה בפניה כי כוונתה היא שההסדר המוצע בהצעת החוק יחול רק לעתיד. בהתאם, מסרה גוטליב הצהרה אישית היום במליאה שבו הודיעה כי הצעת החוק לא תחול עליה ועל חקירות שכבר החלו.
הדיון בכנסת היה סוער. גוטליב טענה כי "מותר לי לאסור צו איסור פרסום אם זה למען תפקידי". ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) "קראה לעברה "את עבריינית". גוטליב השיבה "הצווחנית הזו לא יודעת מה זה להיות סנגור". לדברי גוטליב "כל מטרתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה היא לסתום את פיות חברי הכנסת ולהטיל עליהם מורא. היועמ"שית מודיעה לחברי הכנסת שהיא תחקור אותם והיא עושה שימוש בכוח שלה כדי לסתום לי את הפה. ברור לה שיש לי חסינות מהותית. היא הודיעה שחשפתי שבן הזוג של ברסלר עובד במשרד רה"מ זה לא עבירה בטחונית".
לפי הצעת החוק, פתיחת חקירה פלילית והגשת כתב אישום נגד ח"כ בתביעה אזרחית תתבצע רק לאחר תמיכת 90 ח"כים במליאה. הח"כים יתבקשו לקבוע שהמעשה (בגינו תערך חקירה ויוגש כתב אישום) לא נעשה במילוי תפקיד.
עו"ד אפיק ציינה בהחלטתה, כי "נוכח התחייבותה של גוטליב שהצעת החוק לא תחול בחקירות פליליות שנפתחו או תביעות אזרחיות שההליך בהן תלוי ועומד- נכון לעכשיו היא רשאית לקדמה. בהתאם להחלטותיה של ועדת האתיקה היא רשאית להצביע. עם זאת כיוזמת יחידה של הצעת החוק ודאי שהיא בעלת השפעה ניכרת על גיבוש הסדריה ומשכך, בחינה הסוגיה גם בהיבט האתי תמשך על ידי (אפיק - צ.ז) גם בהמשך החקיקה ובהתאם לגיבוש הצעת החוק והסדריה ועדה".

"גילוי מידע סודי"

בעניינה של גוטליב מתנהלת חקירה בחשד לחשיפת מידע בטחוני רגיש ותביעות דיבה. ביוני האחרון דווח כי היועמ"שית גלי בהרב מיארה הורתה למשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד גוטליב בחשד ל"גילוי מידע סודי", בעקבות ציוץ שפרסמה ברשת X, שבו חשפה את זהותו של בן זוגה של מובילת המחאה שקמה ברסלר כאיש שב"כ. בציוץ הפיצה קונספירציה כוזבת לפיה המוסד יירט "שיחות בין בעלה של שקמה ברסלר לגדול המרצחים יחיא סינוואר, ימים לפני 7 באוקטובר". גוטליב הודיעה אז שאין בכוונתה להופיע לחקירה בשל החסינות שלה כחברת כנסת. "מקום החסינות שלי הוא מפני כל הליך פלילי הכרוך במעשה, או אמירה למען ובמסגרת מילוי תפקידי".
בפברואר 2024 הגישה ברסלר כתב תביעה נגד גוטליב ו-6 פעילי רשת בסכום של 2.6 מיליון שקל בעקבות הפצת קונספרציה הנוגעות לה ולבן זוגה - בכיר בשב"כ . בכתב התביעה ציינה ברסלר כי "תובענה זו מוגשת נוכח אסופת שקרים בוטה, קונספירטיבית ומעוררת חלחלה שהופצה בעניינם של התובעת ובן זוגה (שהינו עובד ציבור). בלב הפרסומים, עלילת דם כנגד התובעת והאשמתה בבגידה במולדת, בקשר עם ארגון הטרור חמאס, ובאחריות לטבח הנורא שביצעו מחבליו ב-7 באוקטובר".
עוד נכתב בתביעה, שהוגשה על ידי עורכי הדין עידן סגר ואוהד רוזן, כי "הנתבעים פרסמו שקר בדבר שיחה שגופי המודיעין בארה"ב יירטו כביכול בין בן זוגה של התובעת לבין רב המרצחים יחיא סינוואר; פרסמו שקר בדבר פגישה כביכול של התובעת עם ראש המוסד שהתקיימה עקב כך, וחוסה כביכול תחת צו איסור פרסום; פרסמו שקר בדבר קשרים כביכול של התובעת עם בכירים בגופי המודיעין והביטחון, שהובילו כביכול לטבח; פרסמו שקר בדבר בריחה כביכול של התובעת מהארץ לאחר הטבח; פרסמו שקר בדבר מחיקה כביכול של פרסומים של התובעת ברשתות החברתיות, בניסיונה כביכול להעלים או לטשטש 'ראיות'; ועוד בדיות והשמצות.
"באמצעות הנתבעת ח"כ גוטליב ויתר הנתבעים, השקרים מעוררי הפלצות, שאף הוכחשו על ידי משרד ראש הממשלה במספר הזדמנויות, עשו את דרכם ממעבה המרשתת עד ללב השיח הציבורי ולנייר המכתבים של הכנסת. הם הגיעו כמעט לכל בית", כך לשון התביעה.
בנוסח הצעת החוק נכתב כי מטרתה "לחזק את החסינות של חברי הכנסת ולהגביל את האפשרות להגיש נגדם תביעות או לפתוח בחקירות על פעולותיהם במסגרת מילוי תפקידם, פרט לעבירות מסוימות, במטרה למנוע ניסיון להשתיק אותם". גוטליב הדגישה כי החוק לא יגן עליה רטרואקטיבית באופן אישי ולא על חברי כנסת שמתנהלים נגדם הליכים דומים, אלא על מקרים עתידיים.