שלומי הייזלר ימונה למנכ"ל משרד האוצר
שלומי הייזלר ימונה למנכ"ל משרד האוצר
לפי הודעת שר האוצר עו"ד שלומי הייזלר (49) יכהן בתפקיד מנכ"ל משרד האוצר. בתפקידו האחרון שימש הייזלר כיו"ר מטה התכנון הלאומי. במקביל, הודיע בלינקוב המנכ"ל הנוכחי כי יסיים את תפקידו בשבוע הבא
עו"ד שלומי הייזלר (49) יכהן בתפקיד מנכ"ל משרד האוצר - כך הודיע הבוקר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בתפקידו האחרון שימש הייזלר כיו"ר מטה התכנון הלאומי, ובתוך כך גם כיו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ויו"ר הועדה לתשתיות לאומיות. במסגרת תפקידים אלה צבר הייזלר היכרות מעמיקה עם תחומי הנדל"ן והתשתיות בישראל, תחומים מרכזיים לכלכלת ישראל בכלל ולתקציב הקרוב בפרט. בהודעתו שר האוצר אמר כי "הרקע וההבנה של שלומי בתחומי המקרקעין והתשתיות יסייעו בקידום מואץ של רפורמות בתחום התשתיות תומכות הצמיחה והדיור".
מעבר להיכרותו עם תחומי התשתיות עם הנדל"ן, הייזלר צבר בתפקידו האחרון ניסיון פוליטי רב, שכן החלטות המועצה הארצית והות"ל דורשות עמידה מול גורמים פוליטיים רבים בממשלה וברשויות המקומיות. בנוסף, דרך התפקיד צבר הייזלר היכרות עם משרדי ממשלה רבים ועם חלק ניכר מהפקידות הבכירה באוצר, והוכיח יכולת להגיע להסכמות ולשיתופי פעולה. עם זאת, בהכשרתו, הייזלר איננו כלכלן, וניסיונו הממשלתי העיקרי הוא בתחומי הנדל"ן והדיור. קודם לתפקידו כיו"ר מטה התכנון הוא שימש כמנהל הטאבו, וקודם לכן שימש כמפקח בכיר על רישום מקרקעין. העובדה שהייזלר לא מגיע מתחומי הכלכלה, עשויה להביא לכך כי במהלך תפקידו הוא יתמקד בתחומי התשתיות והנדל"ן, ולגבי שאר התחומים הוא ינהג בפסיביות, אל מול האגפים העצמאיים.
הייזלר נכנס למשרד האוצר בתקופה העמוסה ביותר במשרד, שהיא התקופה בה מגבשים ומעבירים את תקציב המדינה. בימים הקרובים החלו במשרד לגבש את תקציב המדינה לשנים 2023-2024 ואת חוק ההסדרים שילווה אותו. העבודה על התקציב מורכבת משני חלקים עיקריים, החלק הראשון הוא הקצאת התקציב בין משרדי הממשלה השונים ובין הפעילויות השונות, והחלק השני הוא קידום רפורמות ותיקוני חקיקה לטובת כלכלת ישראל. בשנה זו, יושם דגש על צעדים לצמצום יוקר המחייה (מאבק בריכוזיות, עידוד תחרות) והשקעה בתשתיות.
תפקיד מנכ"ל משרד האוצר הוא תפקיד מורכב במיוחד בשל העובדה כי ראשי האגפים באוצר הם דומיננטיים מאוד ולא כפופים לו. המנכ"ל היוצא, רם בלינקוב, הצליח להביא לכך שיחסי העבודה באוצר בתקופתו היו טובים, והוא כיהן כראשון בין שווים, אך לכך תרמה העובדה כי בלינקוב נהנה מהערכה רבה בתוך האוצר, והוא נתפס כבשר מבשרו של המשרד, שכן כיהן בעבר כראש אגף תקציבים. הייזלר ייאלץ לרכוש אמון זה בכוחות עצמו.
מורכבות התפקיד הביאה להקמת ועדת קוצ'יק שדנה במבנה משרד האוצר, בוועדה אמר בלינקוב כי לא נכון להכפיף את אגף תקציבים למנכ"ל, וכי עליו "ליצור הרמוניה בין האגפים השונים באמצעות עוצמה ועצמאות ולא באמצעות הטלת מרות ואמצעים טכניים''. באותה ועדה בלינקוב עצמו אמר כי על המנכ"ל להיות בעל "ניסיון מגוון וארוך, כולל הבנה עמוקה במאקרו כלכלה. התפקיד העיקרי של מנכ"ל האוצר הוא להיות "מקרואיסט" לאחר מכן הוא צריך לדעת לתזמר ולנגן את כולם".
היבט חשוב נוסף בתפקידו של מנכ"ל אוצר נאמר על ידי יעל אנדורן ששימשה כמנכ"לית אוצר והוא "לתווך בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי לשני הכיוונים, לשמר את האינטרסים המקצועיים של המשרד וגם לאפשר לשר לקבלת החלטות מושכלות באמצעות ניהול הפן המקצועי". דווקא לגבי תפקיד זה, נתפס הייזלר כמינוי מעולה, מאחר שהוא ניחן בכישורים בין-אישיים טובים, וביכולות תיאום פוליטיות מוכחות, ויוכל להיות לנכס עבור הפקידות המקצועית באוצר.
במקביל, הודיע בלינקוב כי הוא מסיים את תפקידו כמנכ"ל משרד האוצר בשבוע הבא. סמוטריץ' ביקש מבלינקוב להישאר בתפקיד עד לסוף שבוע הבא בכדי לסיים את תהליך הפרטת נמל חיפה. תחת כהונתו של בלינקוב כמנכ"ל העביר משרד האוצר את תקציב 2021-2022 לצד חוק הסדרים עם רפורמות משמעותיות, הבולטות שבהם, הם רפורמת העלאת גיל פרישה לנשים, רפורמת הייבוא, ורפורמת אג"ח מיועדות.
