סגור

בשביל להגן על חופש הביטוי בית המשפט צריך לסלק תביעות השתקה על הסף

לאחרונה בית המשפט העליון נתן פסק דין בעל מאפיינים תקדימיים בתחום תביעת השתקה, במסגרת הליך שהגיש קיבוץ ניר דוד נגד נתנאל וקנין (אשר ניהל קבוצת פייסבוק בנושא המאבק על נחל האסי). בפסק הדין יש בשורה חשובה בתחום ההגנה על חופש הביטוי, אך למרות שהפסיקה מהווה צעד חשוב בתחום זה, הוא עדיין לא מספק.
ראשית, בהחלט יש בפסק הדין בשורה. תביעות השתקה (SLAPP) הן תביעות שבמרכזן לא עומדת שאיפת התובע לזכות בפיצוי או בהגנה אמיתית על שמו הטוב, אלא הרצון להטיל אימה ולהרתיע את הנתבע מפעילות ציבורית או ביקורתית. פסק הדין של בית המשפט העליון, אף שלא קבע סופית כי אכן מדובר בתביעת השתקה במקרה שעל הפרק, הכיר בחומרת התופעה ובצורך למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט – אבל לא הפליג מספיק כדי לבצר מנגנון סילוק על הסף. במקום זאת, הוא העניק משקל משמעותי לפסיקת הוצאות עונשיות בסופו של ההליך.

רק מה שמעניין - הצטרפו לערוץ כלכליסט בטלגרם

מדוע מדובר בהחמצה? עצם ניהול המשפט, תוך בזבוז זמן ומשאבים, הוא שמגשים את מטרת התובע המשתיק. הנתבע מוצא את עצמו שקוע בעלויות כבדות, בסיכון משפטי מתמשך ובלחץ להגיע לפשרה, ואף נרתע מלהמשיך לפעול במאבק ציבורי. במילים אחרות, ההליך עצמו הופך לעונש. כאן בדיוק נכנסת חשיבותו של סילוק על הסף - כאשר מובהר כבר בפתח ההליך שאין לתביעה כל סיכוי, וכי יסודה בהרתעה ובסתימת פיות – מוטב לגדוע את התביעה מיד.
למה נכון סילוק על הסף?
1. חיסכון במשאבי ציבור: תביעות סרק מכבידות על המערכת המשפטית ועל כלל המתדיינים. מחיקה מוקדמת מסייעת להפנות את הזמן השיפוטי לטיפול בתיקים אמיתיים ומבוססים.
2. הגנה על חופש הביטוי בזמן אמת: אם התביעה מתמשכת לאורך חודשים או שנים, נוצרת הרתעה מיידית מלדבר או למחות. הסילוק המוקדם משדר – ביקורת ציבורית ודיון פתוח לא ייעצרו בגלל תובענות־סרק.
1 צפייה בגלריה
ד"ר גאי כרמי עו"ד
ד"ר גאי כרמי עו"ד
גאי כרמי
( צילום: איתי סליקטר )
3. צמצום פשרות כפויות: הליך ארוך וכסף רב עלולים לכופף את ידי הנתבע, גם כאשר צדקתו ברורה. סילוק על הסף מקטין את הלחץ לחתום על פשרה רק בשל האיום שבהליך ולא על בסיס הצדק.
4. ודאות משפטית ומניעה לטווח ארוך: תובעים עתירי משאבים צריכים לדעת כי הסיכוי להרוויח מהליך השתקה מוגבל; תביעה מופרכת תוסר במהירות. כך נמנעות גם תביעות SLAPP עתידיות.
מה בכל זאת חיובי בפסק הדין? השופטים, ובראשם השופט סולברג, עמדו על הצורך להבטיח שתביעות השתקה יסתיימו בפסיקת הוצאות גבוהות ואפילו “עונשיות”. הם מבהירים שתובע שינצל לרעה את בתי המשפט עלול לצאת מההליך כשידיו על ראשו, מחויב בהוצאות בשיעור מרתיע. מדובר בהתקדמות משום שבעבר לא הושם דגש מספיק על כלי ההוצאות העונשיות.
עם זאת, חשוב לזכור שפסיקת הוצאות נכבדות מגיעה רק בסוף המשפט, לעיתים לאחר שנים – ואז הנזק לאפקטיביות של השיח כבר נעשה. מתנגדים קולניים ומוחים חברתיים נוצרים את לשונם מחשש שתביעה כבדה (גם אם תידחה לבסוף) תהפוך את חייהם לסיוט משפטי. הנה כי כן, דווקא סילוק על הסף – ולא רק איום בהוצאות עתידיות – מעניק פתרון טוב יותר למניעת ההרתעה.
בשורה התחתונה, אף שהעליון פתח פתח משמעותי לחיוב בהוצאות עונשיות, היה ראוי שתימסר הנחיה מעשית וברורה המעדיפה סילוק על הסף כל אימת שמתקיימים סימני תביעת השתקה מובהקת. צעד כזה יבטיח הגנה איתנה יותר על חירות הביקורת, יחסוך זמן למערכת המשפט, וימנע תמריץ מתובעים חסרי עילה אבל בעלי כיס עמוק.
הכוס אמנם היא חצי מלאה – יש התקדמות מעשית בנושא ההוצאות, אבל גם חצי ריקה – כי בהיעדר סילוק על הסף בתביעות מובהקות ואף גבוליות, ימשיך עדיין להתקיים “אפקט מצנן” מסוכן לחופש הביטוי ולשיח הדמוקרטי. מוטב לקוות שהפעם הבאה שבית המשפט ייתקל בתביעת השתקה, תהיה ההזדמנות לעשות צעד נוסף קדימה ולהחליט בפה מלא: תביעות השתקה ייעצרו כבר בפתח ההליך, ולא רק בקו הסיום.
ד"ר גאי כרמי הוא עו"ד מומחה למשפט חוקתי ובעלים של משרד עורכי דין