ניתוחלראשונה: האוצר שם תג המחיר על השתמטות החרדים
ניתוח
לראשונה: האוצר שם תג המחיר על השתמטות החרדים
חוות דעת כלכלית שהגיש האוצר לחוק ההשתמטות שגיבש שר הביטחון מבהירה: החוק יגרום נזק כלכלי כבד. האוצר מציע כי כל הגברים החרדים (למעט מכסת עילויים) יהיו חייבי גיוס, ושהאחריות לגיוס וכך גם הסנקציות יהיו אישיות. האוצר מציע לשלול למשתמטים את כל הטבות הרווחה והחינוך, כולל הנחות במעונות יום ומחיר מטרה
שני מסרים ברורים יש למסמך שהעביר אתמול הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס ליועצת המשפטית של משרד הביטחון הילה ארליך עמר בנושא הצעת חוק ההשתמטות של שר הביטחון ישראל כ"ץ. אחד הוא שבלי חובת גיוס אישית, אחריות אישית וסנקציות כלכליות אישיות לא יהיה גיוס חרדים, לא תהיה הקלה למערך המילואים והנזק למשק יהיה עצום. השני הוא שהגיע הזמן להפסיק להעניש את המשק ולמנוע מחרדים משתמטים לעבוד. גרדוס מציע להעניש את החרדים המשתמטים בשלילת כל הטבות הרווחה והחינוך, כולל הנחות במעונות יום ומחיר מטרה, שתי הטבות גדולות במיוחד, ולא להעניש את המשק.
אגף התקציבים התבקש להגיש חוות דעת כלכלית על הצעת חוק ההשתמטות של השר כ"ץ שהיא הצעה מהסוג הישן והרע שאפילו לא מנסה להתחפש לכזו שבאמת תגייס חרדים. זו הצעה שכל מטרתה למרוח עוד כמה שנים בבג"ץ (אם הוא יאפשר) כדי לזכות בעוד כמה שנות השתמטות ושלטון לקואליציה בראשות בנימין נתניהו. על פי הצעה זו, בשנתיים הקרובות ייקבעו יעדים של 4,800 מתגייסים חרדים לשנה בלבד ובמשך 7 שנים יצמחו היעדים לעבר 50% מהמחזור החרדי ב־2031 שהיקפם 8,500 מתגייסים. עם זאת, ליעדים לא תהיה כמעט כל משמעות בהיעדר סנקציות אישיות. סנקציות על תקציב הישיבות יונהגו רק לאחר שלוש שנים. כלומר מאחורי ההצעה יש הנחה שבמהלך שלוש השנים אפשר יהיה לשנות את החוק ולבטל גם את הסנקציות האלו.
אגף התקציבים מעריך את עלות מערך המילואים ב־2025 ב־30 מיליארד שקל, כולל הנזק למשק. העלות של חיילי סדיר נמוכה דרמטית. הוא מזהיר שההסדר שמציע כ"ץ "צפוי להביא להשפעות כלכליות שליליות מרחיקות לכת בהיבט המשקי התקציבי ולגידול ניכר בנטל הביטחוני על הפרט". גרדוס קורא "לפעול לשינוי הדפוסים הכלכליים הפוגעים בצמיחה המשקית ולמניעת ההפסד הכפול שבמסגרתו חלק ניכר מהציבור החרדי לא מגויס ולא משתלב בשוק העבודה".
עמדת אגף התקציבים היא שיש להפסיק את המצב שבו הפחד מהצבא משמש כסוהר של הצעירים החרדים בישיבות ומונע מהם לצאת לעבודה. במקום הסנקציה של שלילת הזכות לעבודה שברור שנכשלה כליל, הוא מציע בעצם לשלול כל הטבה כלכלית. אם בעבר האפשרות הפוליטית לעשות זאת נראתה מדע בדיוני, היום הזעם הציבורי הכללי על ההשתמטות והאטימות החרדית יוצר הזדמנות.
המסמך מפרט נתון מדהים: משק בית חרדי מייצר גירעון חודשי בהכנסות המדינה של 10,300 שקל, סכום כפול ממשק בית ערבי - 5,000 שקל. משק בית יהודי לא חרדי מכניס למדינה בניכוי העלויות 1,350 שקל בממוצע בחודש. החישוב הזה מבוסס על כך שמשק בית יהודי לא חרדי מכניס למדינה במסים ותשלומים שונים 14,700 שקל, משק בית ערבי 10,250 שקל ומשק בית חרדי רק 7,600 שקל. הסכום הזה כולל מע"מ בניגוד למיתוס החרדי על סכומי המע"מ האגדיים שמשלמות משפחות חרדיות. לעומת זאת, ההוצאה החודשית של המדינה למשק בית עומדת על 13,350 שקל למשפחה יהודית לא חרדית, 15,300 שקל למשפחה ערבית ו־17,900 שקל למשפחה חרדית.
סנקציות מיידיות כי הצורך בגיוס הוא מיידי
בכלכלה ידוע שתמריצים שליליים עובדים בדרך כלל יותר טוב מתמריצים חיוביים, אבל באגף התקציבים מציינים שבמקרה של החרדים זה נכון במיוחד. מצד אחד, למרות העוני הקשה במגזר הזה הפיתוי הכלכלי הגדול שבמסלולים צבאיים עם פיתוח מקצועי משך עד היום רק 1,800 חרדים לשנה מתוך מחזור של 14 אלף. זה מעיד, לטענת האוצר, על העדפה ברורה לשימור אורח החיים של חברת הלומדים על פני רווחה כלכלית. מצד שני, הגזרות שהטיל שר האוצר בנימין נתניהו ב־2003 ובמיוחד הקיצוץ הדרמטי בקצבאות הילדים הביאו ליציאה משמעותית מאוד של נשים (יותר) וגברים (פחות) חרדים לעבודה. על רקע זה האוצר צופה ש"שימוש בתמריצים כלכליים שליליים צפוי להיות אפקטיבי במידה מוגברת עבור האוכלוסייה החרדית". גרדוס מצטט מחקר שלפיו פגיעה של 10% במערך ההכנסות של גברים חרדים מהמדינה צפויה להגדיל את שיעור התעסוקה שלהם ב־10%.
על רקע זה האוצר מציע תוכנית שלה בעצם שלושה מרכיבים. כל הפרטים החרדיים להוציא מכסת עילויים יהיו חייבי גיוס, כלומר מעבר מיעדים לא מחייבים של מתגייסים למכסות של תלמידי ישיבה. האחריות לגיוס תהיה אישית והסנקציות הכלכליות יהיו אישיות. זאת לעומת הצעת כ"ץ של סנקציות על תקציב הישיבות בעוד כמה שנים. כיוון שיש צורך בגיוס מיידי, הסנקציות יהיו מיידיות. ועוד פרט שחשוב מאוד לאוצר: יבוטל גיל הפטור שעד אליו לצעיר החרדי אסור לעבוד. הסידור החדש אמור להיות — הגבר החרדי עובד כאוות נפשו אבל אם הוא לא מתגייס, הוא יאבד את כל ההטבות הכלכליות מהמדינה.
כל ההטבות שהאוצר מציע לשלול מתאפיינות בכך שהן קשורות ללימודים בישיבה, להקמת משפחה או לילדים בגיל צעיר. במילים אחרות, אלו הטבות שרלבנטיות לאנשים צעירים שהם מועמדים לשירות צבאי. המרכזית בהן היא ההנחה לאברך במעונות היום שעומדת בימים אלה על 2,300-1,300 שקל לחודש לכל ילד. האוצר קובע ש"מבחן התמיכה להנחות מכיל התאמות שונות המטות את הקריטריונים כך שייטיבו עם משקי הבית החרדיים". בין היתר, המבחן מתייחס ללימודים בישיבה כאל עבודה לצורך הזכאות. דרגת הזכאות נקבעת לפי הכנסה לנפש ללא כל הגבלה על מספר הנפשות, כלומר תפורה למידות המשפחה החרדית.
התוצאה היא שאף על פי שמשקי הבית החרדים מהווים כ־27% בלבד ממשקי הבית בישראל שלהם פעוטות עד גיל 3 - הם מהווים 34% ממשקי הבית במעונות המסובסדים וזכאים ל־55% מהסבסוד הממשלתי. "סביר כי שלילת הטבה זו תביא לשינו התנהגות ניכר", קובע האוצר וצופה שלא תהיה במקביל ירידה בשיעור התעסוקה המאוד גבוה של נשים חרדיות. כן מציע האוצר לשלול את קצבת האברך העומדת על 850 שקל לחודש ואת ההנחה לתלמידי ישיבות בביטוח לאומי. את ההנחה הזו ניתן לחשב בשתי דרכים. האוצר מתייחס לפער בין התשלום לאברך של 145 שקל לביטוח לאומי ובריאות לתשלום לאדם לא עובד אחר שהוא 203 שקל, כלומר פער של 58 שקל. אבל כיוון שלא סביר שמי שעוזב את הישיבה לא יעבוד - הרבה יותר נכון להשוות את התשלום של תלמיד ישיבה לתשלום על השכר הצפוי לו במשק כשהסכום הוא 380 שקל לחודש או פער של 235 שקל.
שלילת הזכות להשתתף במחיר מטרה
ההטבה הגדולה ביותר שמציע האוצר לשלול היא הזכות להשתתף בתוכנית מחיר מטרה שמקנה הטבה ממוצעת של חצי מיליון שקל במחיר הדירה. בחישוב לעשר שנים מדובר בהטבה של 4,200 שקל לחודש. זו הטבה חשובה במיוחד משום שהאינטרס הכלכלי העיקרי של צעירים חרדים רווקים בגיל גיוס הוא ההכנות לשידוך ולנישואין. עוד שתי הטבות שהאוצר מונה: סבסוד צהרונים שעומד ביישובים החרדיים החלשים על 550 שקל לחודש (1,100 שקל אם יש שני ילדים בגיל המתאים).
כשנתניהו קיצץ ב־2003 את קצבאות הילדים הן היו ההיבט החשוב ביותר בסל ההטבות לאברך והגיעו לכ־5,000 שקל למשפחה עם עשרה ילדים (ב־2002 כבר הגיעו ל־6,000 שקל). מאז קצבאות הילדים לא חזרו לגודלן הקודם. היום מדובר ב־200-170 שקל לילד, כלומר כ־1,000 שקל למשפחה עם 5 ילדים. זו אגב ההטבה הבעייתית ביותר לשלילה משום שהיא זכות בביטוח לאומי וקשה לקשור אותה לגיוס.
החרדים שכלל לא רואים עצמם חלק מהמלחמה נחושים לחזור לעסקי ההשתמטות כרגיל. אם יש משהו שלמדנו בשנה האחרונה, זה שקשה מאוד לגייס חרדים בלחץ ישיר של איום בעריקות. לעומת זאת, יש סיכוי גדול יותר לעשות זאת באמצעי שבו החל בג"ץ: מי שנמצא באזרחות תוך עריקות מהצבא לא יכול לקבל מימון לשהות שלו באזרחות. לאמצעי הזה אם יתמידו בו לאורך זמן יש סיכוי להפעיל לחץ על הגברים החרדים שיביא לגיוס במספרים הרבה יותר גדולים. בסופו של דבר, אורח החיים כולל בראש ובראשונה משפחה גדולה ומישהו צריך לפרנס אותה, והמדינה בהחלט זכאית לומר שמי שרוצה שהיא תשתתף בתשלום, שישרת בצבא כמו כולם.
