בנק ישראל העלה הריבית ב-0.25%; "החקיקה עלולה לפגוע בתוצר ב-2.8% בשנה"
בנק ישראל העלה הריבית ב-0.25%; "החקיקה עלולה לפגוע בתוצר ב-2.8% בשנה"
לאחר שלוש העלאות ריבית של 0.5%, בנק ישראל מאט את הקצב ומעלה את הריבית ב-0.25% לשיעור של 4.5% - הרמה הגבוהה ביותר מאז ינואר 2007. בבנק הורידו את תחזית הצמיחה ל-2023, ומזהירים מפגיעה עצומה בכלכלה אם החקיקה המשפטית תושלם
בנק ישראל העלה היום (ב') את הריבית ב-0.25% לרמה של 4.5%, זו רמת הריבית הגבוהה ביותר מאז ינואר 2007. זו העלאת הריבית התשיעית ברציפות שמבצע בנק ישראל מאז החל תהליך ההידוק המוניטרי באפריל 2022. למעשה, בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.5% שלוש פעמים ברציפות, כך שמדובר בהאטה של קצב העלאת הריבית. הבנק המרכזי מעלה את הריבית כדי להיאבק בעליית המחירים (אינפלציה) שמתבררת כעקשנית יותר ממה שהעריכו; בשנה האחרונה האינפלציה עמדה על 5.2%. המשמעות היא שריבית הפריים עלתה ל-6%.
הבחירה של בנק ישראל להעלות את הריבית ברמה של 0.25% משקפת את הצורך של הבנק לאזן בין הצורך בבלימת עליית המחירים לבין החששות מהאטה כלכלית. בנק ישראל לא יכול היה להימנע מהעלאת ריבית מכיוון שהאינפלציה התבססה בסעיפים רבים במדד המחירים לצרכן, והמדד של חודש פברואר הפתיע לרעה, ההערכה היתה כי הוא יעמוד על 0.1%-0.3%, אך למעשה נרשמה עליית מחירים של חצי אחוז. אך מאידך, הבנק בחר להימנע מהעלאה אגרסיבית של חצי אחוז כי יש כבר סימני האטה מובהקים, שבאים לידי ביטוי בירידה חדה בגיוסי ההון למגזר ההייטק בישראל, ובהאטה בייצוא.
בנוסף, עדכנה חטיבת המחקר את תחזית האינפלציה לסוף 2023 כלפי מעלה כך שהאינפלציה בסוף השנה תעמוד על 3.9% לעומת 3% בתחזית הקודמת. בעוד 12 חודש מהיום האינפלציה תעמוד על 3.4%, רמה הגבוהה ב-0.4% מהיעד העליון של התחזית.
אך החלק החשוב במיוחד בתחזית המחקר הוא ההשפעה של הרפורמה המשטרית על התוצר. בבנק מתייחסים לאפשרות שהרפורמה תעבור כאפשרות שמשנה באופן מהותי את התוצאות הכלכליות של ישראל ולכן הם מציגים שתי ניתוחים. ניתוח אחד למקרה של המחלוקת תיושב באופן שלא ישפיע על הכלכלה. וניתוח נוסף לפיו הרפורמה תשפיע באופן חריף על כלכלת ישראל.
במקרה שהמחלוקת סביב הרפורמה לא תיושב, יש לבנק שני תרחישים. התרחיש המתון מדבר על כך שבשלוש השנים הקרובות התוצר ייפגע ב-0.8% לשנה, השקול לכ-15 מיליארד בשנה. ובמקרה הקיצוני יותר, השפעת הרפורמה תביא לירידה של 2.8% בתוצר בכל אחת משלושת השנים הקרובות. מדובר בפגיעה של כ-47 מיליארד שקל בשנה.
הבנק מפרט כי ערוצי הפגיעה הם שלושה, הערוץ הראשון הוא עלייה בפרמיית הסיכון של המשק, כלומר, עלויות גיוס החוב של ישראל יעלו, מה שיביא להיחלשות השקל, ולירידה בגיוסי ההון לישראל. הערוץ השני הוא פגיעה בהשקעות בישראל. והערוץ השלישי הוא פגיעה בביקוש לייצוא ישאל. הבנק מדגיש שהשפעת הרפורמה על הלכלכלה תלויה בשאלה לכמה זמן תימשך הפגיעה הכלכלית, יש סיכוי שזה יימשך לתמיד, ויש סיכוי שאחרי כמה שנים ההשפעה של הרפורמה תדעך.
במקביל להודעה על העלאה הריבית, פירסמה חטיבת המחקר תחזית מאקרו עדכנית, על פי התחזית התוצר בשנת 2023 יצמח רק ב-2.5% תוצר, זאת לעומת ההערכה הקודמת בינואר שעמדה על צמיחה של 2.8%, מדובר בעדכון החמישי של הבנק לנתוני הצמיחה של כלכלת ישראל לשנת 2023. כל העדכונים הם כלפי מטה.
להעלאת הריבית יש השפעות כלכליות רבות, היא מגדילה את תשלומי הריבית של עסקים ושל משקי בית, ועשויה עקב כך להביא לקריסתם של עסקים ממונפים, אך למרות זאת הציבור הרחב מתמקד בהשפעה שיש להעלאת הריבית על ההלוואה הגדולה והנפוצה ביותר של משקי הבית, וזו הלוואת המשכנתא.
שר התקשורת שלמה קרעי תקף את החלטת בנק ישראל וצייץ: "תודה לנגיד בנק ישראל על מתנת החג המפוארת שהעניק לאזרחי ישראל. עם אטימות כזו ערב חג הפסח, אולי אפשר לשים רובוט בתפקיד הנגיד שיקבל החלטות על העלאות הריבית על סמך אלגוריתם אובייקטיבי ומנותק מהעם. ואולי כדאי כבר להתעסק בפתיחת הקרטל הבנקאי לתחרות, ולא לתת רק לבנקים להתעשר מהריבית.
