במשרד האוצר נערכים לקרב מול כיל על הזיכיון בים המלח
במשרד האוצר נערכים לקרב מול כיל על הזיכיון בים המלח
החשכ"ל ומנכ"ל המשרד קיימו שורת ישיבות וסיכמו על הקמת צוותי עבודה להבטחת האינטרסים של המדינה עם סיום הזיכיון של כיל בשנת 2030. גורם ממשלתי בכיר: "כרגע כל האופציות על השולחן, מהקדמת הזיכיון ועד אישור לחברות זרות להתמודד"
משרד האוצר החל בעבודת מטה מקיפה במסגרת ההיערכות של המדינה לסוף תקופת הזיכיון שמתירה לכימיקלים לישראל (כיל) לכרות משאבים מים המלח עד שנת 2030. כיל נמצאת בשליטת החברה לישראל שבבעלות איש העסקים עידן עופר.
ל"כלכליסט" נודע כי באחרונה קיימו החשכ"ל יהלי רוטנברג ומנכ"ל האוצר רם בלינקוב כמה ישיבות בנושא. בתקופה הקרובה רוטנברג וצוותו צפויים להקים כמה צוותי משנה, בהשתתפות גורמים מקצועיים ממשרדי הממשלה שיבחנו את ההיבטים השונים הקשורים לזיכיון בים המלח. מפעלי ים המלח (מי"ה) מחזיקה בזיכיון זה מאז 1961, אז היתה חברה ממשלתית. הזיכיון הוארך ב־1986 באמצעות חוק זיכיון ים המלח ומאז שנות התשעים הפעילות של כיל, החברה האם של מי"ה, הופרטה והמדינה מחזיקה בה במניית זהב.
בצוותי העבודה המתגבשים ייקחו חלק נציגי רשות המסים והמשרדים להגנת הסביבה, הכלכלה, המשפטים והאנרגיה. פעילויות הצוותים ינוהלו על ידי צוות מרכזי שיובילו מנכ"ל האוצר והחשכ"ל. גורם ממשלתי בכיר אמר כי הצוותים יסרקו שורה ארוכה של היבטים שקשורים לנושא ב"מסרקות של ברזל" וזאת, כדי להבטיח את האינטרסים של המדינה בים המלח לקראת תום תקופת הזיכיון ולגבש שטר זיכיון משופר.
2 צפייה בגלריה
מימין: מנכ"ל האוצר רם בלינקוב ובעל השליטה בכיל עידן עופר
(צילום: דוברות משרד האוצר, עוז מועלם)
הבסיס לעבודת הצוותים הוא דו"ח שהגיש הכלכלן הראשי לשעבר באוצר יואל נוה בתחילת 2019. נוה מונה על ידי שר האוצר לשעבר משה כחלון לעמוד בראש צוות שבחן אילו פעולות על הממשלה לנקוט לקראת סוף תקופת הזיכיון. אחת ההמלצות המרכזיות של נוה מדברת על המשך מודל הפקת המשאבים באמצעות גורם פרטי, גם אחרי 2030 – מתווה שמבטיח למדינה תמלוגים, מיסוי והיטל על רווחי יתר. כדי למנוע אי־ודאות בסוף תקופת הזיכיון, בהנחה שכיל לא תמשיך להחזיק בו אחרי 2030, אחת ההמלצות היתה גם להקדים את תום תקופת הזיכיון והחזרתו למדינה, תוך כדי פיצוי של כיל על פרק הזמן שנותר עד למועד הסיום המקורי שלו.
המלצה נוספת היא שהזיכיון יינתן במסגרת מכרז, שלפרסומו יקדם הליך של קביעת מחיר מינימום שישקף את ערך משאבי הטבע בים המלח. אם אף חברה לא תעמיד הצעת מחיר שעולה על מחיר המינימום שייקבע – הצוות המליץ שהמדינה תנהל את פעילות ההפקה באמצעות חברה ממשלתית שאת השלד שלה יש להקים זמן רב לפני סוף תקופת הזיכיון. המלצה נוספת היתה שמשך הזיכיון הבא יהיה לתקופה של 40-30 שנה. בנוגע למועמדים הפוטנציאליים לרכישת הזיכיון עלה שיש להביא בחשבון גם חברות בינלאומיות שפועלות כיום בתחום האשלג.
הגורם הממשלתי הבכיר אמר ל"כלכליסט" כי "כל האופציות נמצאות לפי שעה על השולחן, והכל יידון במהלך התקופה הקרובה: מהקדמת הזיכיון, קביעת מחיר המינימום, משך תקופת הזיכיון והאם גם חברות זרות יוכלו להתמודד". הגורם הוסיף כי בחודשים הקרובים צוותי העבודה שמוקמים בימים אלה גם ייפגשו עם בעלי תפקידים במשק ועם חברות שפועלות בתחום. כיל (ICL) הציגה ברבעון האחרון של 2021 רווח נקי של 225 מיליון דולר, זינוק של 317% בהשוואה לרבעון המקביל. הרווח התפעולי שלה זינק ב־220% ל־321 מיליון דולר.
