בנק ישראל נגד האוצר: להעביר כבר עכשיו את הכספים הקואליציוניים לטובת המלחמה
בנק ישראל נגד האוצר: להעביר כבר עכשיו את הכספים הקואליציוניים לטובת המלחמה
ביקורת בבנק על משרד האוצר והשר בצלאל סמוטריץ׳ לגבי ההחלטה שלא לקצץ את כל הכספים כבר כעת: "יש חשיבות רבה לכך שהממשלה תבלום הוצאות חדשות שאופיין מתמשך בהקשר ההסתכלות לטווח הבינוני-ארוך״
בנק ישראל מותח ביקורת על משרד האוצר והשר בצלאל סמוטריץ' בראשו לגבי ההחלטה שלא לקצץ את כל הכספים הקואליציוניים כבר כעת. "יש חשיבות רבה לכך שהממשלה תבלום כבר עתה הוצאות חדשות שאופיין מתמשך בהקשר ההסתכלות לטווח הבינוני-ארוך", נאמר בהודעת הבנק שהתפרסמה היום (ד').
בבנק קוראים שוב לממשלה לבנות תקציב אחראי, שיכלול עצירה של הכספים הקואליציוניים, ומבקרים את התכנית של שר האוצר לבצע קיצוץ של 4 מיליארד שקל בלבד בתקציב: "היקף הקיצוץ התקציבי המוצע כרגע, 4 מיליארדי שקל, אינו גדול וככזה תרומתו לחיזוק האמינות במחויבות הממשלה להתאמה פיסקלית בגין עלויות המלחמה מוגבלת", כך כותבים במחלקת המחקר של בנק ישראל במסמך שמתפרסם על רקע הכוונה לפתוח מחדש את התקציב.
בבנק המרכזי מוסיפים כי אם בכל זאת זה הקיצוץ המקסימלי שהממשלה מתכוונת לבצע בתקציב לשנת 2023, אז חשוב שכבר כעת היא תודיע על ביטול חלק מההוצאות המתוכננות לשנת 2024, למרות שדיון על התקציב לשנה הבאה ייערך בהמשך.
"בחינה של סעיפי התקציב מצביעה על הפחתות אפשריות בהיקף של כ-10-8 מיליארד שקל ב-2024. יתר על כן, מכיוון שחלק ניכר מהתשלומים ב-2023 בגין ההסכמים הקואליציוניים יקשה מאוד על קיצוצים באותם סעיפים בשנת 2024, וגם בהמשך, רצוי שהממשלה תכריז על עצירה של הוצאות אלה כבר בתקציב הנוכחי".
"אלו תשלומים שלאחר שיאושרו יהיה קשה מאוד לבטלם בשנים הבאות. בעוד שגודלם של סכומים אלה ביחס לסך הוצאות המלחמה אינו גדול״
בבנק ישראל מסבירים על חשיבות הקיצוץ בכספים הקואליציוניים, ואומרים בהקשר זה כי לחלק ניכר מהסכומים שנכללו בהסכמים הקואליציוניים יש אופי מתמשך: "אלו תשלומים שלאחר שיאושרו יהיה קשה מאוד לבטלם בשנים הבאות. בעוד שגודלם של סכומים אלה ביחס לסך הוצאות המלחמה אינו גדול, היקפם ביחס לגידול הקבוע הצפוי בהוצאות הממשלה הוא משמעותי הרבה יותר, ולכן הפחתתם תתרום לעמידות הפיסקלית ארוכת הטווח", הם כותבים.
במחלקת המחקר מציינים כי המלחמה כבר הובילה לגידול משמעותי בהוצאות הביטחון, והיא מצריכה סיוע לתושבים המפונים ולמשפחות הנפגעים והנעדרים, עיבוי של מערכי החירום וההצלה, וחיזוק של מערך השירותים הציבוריים על מנת לתת מענה לכלל האוכלוסייה. במקביל, ההכנסות ממסים צפויות לקטון בשל ההשפעות השליליות של המלחמה על הפעילות הכלכלית.
בבנק ישראל מדגישים כי לצד ההוצאות הללו, על הממשלה גם להפעיל סיוע למגזר העסקי ובפרט לעסקים קטנים. "נדרש סיוע למגזר העסקי, שיתמוך ביכולת של עסקים - בעיקר עסקים קטנים ובינוניים שהיקף פעילותם נפגע - לעמוד בהוצאות, לצלוח את התקופה הנוכחית ולחזור לפעול במהירות כשהנסיבות הביטחוניות יאפשרו זאת. נדרש גם סיוע לעובדים שמעסיקיהם צמצמו את פעילותם, וזה ניתן באמצעות הגמשת מנגנון החל"ת ותנאי הזכאות לדמי אבטלה", הם כותבים.
עוד הם מדגישים כי הוצאות הממשלה לא יסתיימו רק כאשר המלחמה תיגמר, אלא הן צפויות ללוות אותנו גם בטווח הבינוני: "ההוצאות האזרחיות אמנם ידעכו בהדרגה עם התאוששות המשק וסיום השיקום המאסיבי של היישובים שנהרסו. מצד שני, סביר מאוד שהוצאות הממשלה יגדלו בשל עלייה פרמננטית בהוצאות הביטחון וגידול בתשלומי הריבית עקב העלייה ברמת החוב הציבורי והתייקרותו", הם כותבים.
"יש חשיבות רבה לכך שהממשלה תבלום כבר עתה הוצאות חדשות שאופיין מתמשך בהקשר ההסתכלות לטווח הבינוני-ארוך"
באשר לסך העלויות הצפויות, בבנק ישראל מזכירים את הודעתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולפיה עלות המלחמה בשנת 2023 צפויה לעמוד על 35 מיליארד שקל, אך מדגישים כי זהו נתון חלקי.
"לממשלה יש גם הוצאות שימומנו מקרן הפיצויים. אלו כוללות פיצויים על נזק ישיר לרכוש, נזק עקיף לעסקים במרחק של עד 40 ק"מ מרצועת עזה, ליישובי רמת הגולן וליישובי קו העימות בצפון, ואת מענקי ההמשכיות העסקית לעסקים בשאר הארץ. עלות כל אלו מוערכת בכ-15 מיליארדי שקל כבר בשנת 2023, סכום נמוך במקצת מסך יתרת קרן הפיצויים ערב המלחמה (18 מיליארד שקל-ע.א). מכיוון שהקרן צפויה להיות מנוצלת כמעט במלואה, הרי שככל שיידרשו הוצאות נוספות מסוג זה בהמשך השנה או בשנת 2024, הממשלה תצטרך לממן אותן מתקציבה. בנוסף, מכיוון שמדובר בקרן רישומית בלבד, על הממשלה לגייס חוב גם כנגד ההוצאות הנרשמות כנגד הקרן", כותבים בבנק ישראל.
בעקבות המסמך מסר ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל כי: "תמונת המצב הביטחונית מחייבת אחריות רבה בניהול מדיניות התקציב של הממשלה כדי לבסס את אמון השווקים, הבוחנים את ההתפתחויות במשק ובכללם התקציב. על כן יש לאזן בין ההכרח להקצות תקציבים גדולים להתמודדות עם המצב הביטחוני לבין ההכרח לשדר אחריות פיסקאלית".
