פרשנותהורדת הדירוג של S&P לא באמת הפתיעה אף אחד
פרשנות
הורדת הדירוג של S&P לא באמת הפתיעה אף אחד
ההחלטה לא תפסה אף אחד בהפתעה, וכך גם התחזית השלילית שמשמעותה כי תיתכן הורדת דירוג נוספת. ההחלטה מבטאת את הסיכונים הביטחוניים האדירים שמולם ניצבת ישראל. עתיד הכלכלה תלוי ביכולת הממשלה להתמודד עם השלכות המלחמה שנראות גדולות על מידותיה
ההודעה של חברת S&P כי היא מורידה את דירוג האשראי של ישראל מרמה AA- לרמה Aּ+ לא תפסה אף אחד בהפתעה, וגם התחזית השלילית שמשמעותה כי תיתכן הורדת דירוג נוספת לא הפתיעה. היה ברור כי גם החברה השמרנית שזהירה יותר במתן משקל לשאלות מוסדיות ושאלות פנים-תקציביות לא תוכל להתעלם מהעובדה שמלחמת חרבות ברזל מסתבכת ומתרחבת לזירות נוספות.
כמו במקרים אחרים, גם הפעם חברת הדירוג הגיעה הרבה אחרי השווקים. כמה ימים אחרי תקיפת הקונוסוליה האיראנית בדמשק ב-1 באפריל, החלה רמת הסיכון של ישראל לעלות בהתמדה. בחמישי האחרון הגיעו פרמיות הסיכון של ישראל (CDS) לרמה של 147 נקודות בסיס, הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז 7 באוקטובר. ה-CDS הם נכס פיננסי שמשמש כביטוח מפני חדלות פרעון, ועליית המחיר בהם מהווה אינדיקטור מהיר לרמת הסיכון של מדינה.
כדאי לשים לב לעיתוי ההודעה, S&P אמורים לפרסם סקירת דירוג מלאה בעוד כשלושה שבועות, בתאריך 10 במאי. מבחינה עקרונית, הרגולציה האירופית אוסרת על החברה לפרסם הודעת דירוג שלא מן המניין מחשש למניפולציות או שיקולים לא עניינים במועד פרסום ההודעה.
למרות זאת, בחברה טוענים כי במקרה הישראלי יש נסיבות ייחודיות שמאפשרות את הפרסום "שלא מן המניין". הסיבה היא "הגידול המשמעותי בסיכונים הגיאופוליטיים והביטחוניים במדינת ישראל". ייתכן שזו גם הסיבה שהמסמך של החברה נוגע רק מלמעלה בתמונה התקציבית של ישראל, ומתעלם מאתגריה ארוכי הטווח בעולמות התעסוקה, התשתיות, והמבנה המוסדי. לשם כך, יהיה עלינו להמתין לפרסום הנוסף ב-10 במאי.
כאמור, הטריגר להורדת הדירוג הוא "העלייה האחרונה ברמת העימות הצבאי עם איראן". התמונה הרחבה יותר היא ההבנה שמלחמת ישראל-חמאס והעימות עם חיזבאללה יימשכו לאורך 2024, ולא כמו שחשבו בעבר כי הפעולה תסתיים אחרי חצי שנה.
בדרך כלל, כלכלנים נמנעים מלקבוע מסמרות בסוגיות ביטחוניות, אך בנקודת זמן זו, יש כבר כלכלנים בכירים שמסתמכים על מומחים ביטחוניים ומטילים ספק בהחלטת הממשלה שלא להגיע לעסקת חטופים והפסקת אש ולדחות את הכניסה לרפיח.
כך לדוגמה אומר פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית: "ההחלטה האסטרטגית של נתניהו היא שלא לסיים את נושא החטופים עכשיו עם הפסקת אש, ולדחות את הטיפול ברפיח לעוד שנה-שנתיים מהיום. זו טעות אסטרטגית. לנושא של החטופים יש השלכה קשה על תחושת הבטחון האישי. בנוסף, אם היתה הפסקת אש, היה סיכוי לסיים את העימות בצפון, התהליך הביטחוני שראש הממשלה הולך אליו שם אותנו על תרחיש כלכלי מאוד פסימי".
גם אם מעדיפים להימנע מאמירות ביטחוניות נחרצות כמו של אקשטיין, אין ספק שהודעת הדירוג של S&P מחדדת כי הגענו לנקודה בזמן בה "הכלכלנים צריכים לשבת מסביב לשולחן קבלת ההחלטות הביטחוניות". אין הכוונה שהכלכלנים יגברו על אנשי המבצעים בקבלת החלטות בנוגע לחיסול או תקיפה אווירית, אבל הם צריכים לשקף את המשמעויות הכלכליות של פתיחת זירות נוספות, של התמשכות לחימה, ושל עיתוי המלחמה. המלחמה איננה מדע מדויק, יש תמיד יותר מאפשרות אחת, ובבחירה בין אפשרויות, כדאי לשקול גם שיקולים כלכליים.
למעשה, סמוטריץ' פירסם בשבוע שעבר מכתב ברוח זו. המכתב נוסח ברובו על ידי הדרגים המקצועיים במשרד, ובו דרש שר האוצר כי יוקם מנגנון תיאום ועדכון בין מערכת הביטחון לאוצר. אין ספק שמבחינה ציבורית ומקצועית היה עדיף שהמכתב ייצא בחתימת ראשי האגפים באוצר ולא בחתימת השר הפוליטי, שכן כעת המכתב נתפס כחלק ממאבקיו הפוליטיים והאידאולוגיים של סמוטריץ' במערכת הביטחון.
לאמיתו של דבר, היום פורסם ב"ישראל היום" כי סמוטריץ' מנצל את מעמדו כשר אוצר בכדי לעכב את הסיוע ההומינטארי, כך שעולה חשד שהרצון של סמוטריץ' להגדיל את התיאום בין הכלכלנים לבין אנשי הביטחון אינו אלא דרך לדחוף את עצמו אל קבינט המלחמה.
זו הזדמנות טובה להזכיר כי אנחנו נמצאים במצב א-נורמלי, שבו קברניטי המלחמה רואים – ובצדק - בשר האוצר הנוכחי גורם שיש להרחיקו מקבלת ההחלטות הביטחוניות. זהו מצב שמביא לכך שיהיה קושי לייצר תיאום בין הכלכלה לבין הביטחון.
חברת הדירוג עדכנה גם את תחזית הצמיחה שלה לכלכלה הישראלית. היא מעריכה כי בשנת 2024 התוצר במשק יצמח רק בחצי אחוז, זו ירידה בתוצר לנפש של כ-1.5%. כלומר, ירידה באיכות החיים הכלכלית של אזרחי ישראל. זו התחזית הנמוכה ביותר מבין התחזיות הקיימות - בבנק ישראל מעריכים כי התוצר יצמח השנה ב-2%, באוצר מדברים על צמיחה של 1.6%, ובמכון אהרן מעריכים שתעמוד על 1.4%.
בנוסף, החברה מעריכה שהגירעון יגיע ל-8% (לדברי האוצר, החישוב כולל את קרן הפיצויים, ש"ט), ושיחס חוב תוצר יגיע ב-2026 ל-66%. אלו הערכות אופטימיות לעומת הסימולציות של בנק ישראל שמעריכות כי נתייצב על חוב בהיקף של 67% תוצר, ולא נרד ממנו. מכל מקום, כל התחזיות הללו הן אופטימיות: הן מבוססות על כך שלא תהיה הסלמה ביטחונית באף אחת מהזירות. חברת הדירוג מזכירה ארבע זירות כאלו - עזה, צפון, איראן, והגדה המערבית. למרבה הצער, אנו יודעים כי הסבירות להסלמה אחת או יותר, אינה נמוכה.
מה יקרה ביום שאחרי? S&P הביעה אופטימיות שנראית מוגזמת
מטבע הדברים, אנו מתמקדים בהורדת הדירוג, אך למעשה הדבר החשוב יותר, הוא מה יקרה בעתיד? האם תהיה הורדת דירוג נוספת? ומה נצטרך לעשות בשביל שהדירוג יועלה לנו בחזרה? נכון לעכשיו, ההערכה של החברה היא שאם המלחמה תסתיים בסוף 2024, הרי שבשנת 2025 נחווה צמיחה של 5% (בדומה לתחזית בנק ישראל) ואח"כ צמיחה של 3.5% בממוצע בשנים 2026-2027.
החברה מדגישה כי בשלב זה "לא ברור אם עלולות להיות השפעות ארוכות טווח לכלכלה הישראלית, למשל כתוצאה מהערכת משקיעים זרים את פרמיית הסיכון וכתוצאה מכך ירידה בהשקעות הישירות". למעשה, זו השאלה ארוכת הטווח המטרידה. איך יסתיימו האירועים הביטחוניים? האם מיד לאחריהם תהיה ירידה של פרמיית הסיכון לרמות שקדמו למלחמה ולרפורמה המשטרית?
'היום שאחרי המלחמה' לא תלוי רק בתוצאות המלחמתיות והאסטרטגיות, אלא גם במה שיקרה בתוך מדינת ישראל, בראש ובראשונה בשאלת האחריות הפיסקלית שתגלה ממשלת ישראל, וכפי שהזכיר החשב הכללי, יהלי רוטנברג, בהודעתו בעקבות הורדת הדירוג.
בהקשר זה גילתה חברת הדירוג אופטימיות שנראית בשלב זה כמוגזמת. החברה כתבה כי "יש להזכיר לחיוב שמדינת ישראל נקטה כמה צעדים כדי להכיל את ההשפעה הפיסקלית ארוכת הטווח, במיוחד באמצעות העלאת שיעור המע"מ ב-2025". אלא שצעדים אלו חלקיים למדי, הממשלה מראש הגישה את המינימום הפיסקלי הנדרש, ולאחר מכן, בוועדת כספים לא אושרו צעדים בהיקף של 6 מיליארד שקל. לכן יש סימן שאלה אמיתי לגבי היכולת ארוכת הטווח של הממשלה להתכנס ולנהוג באחריות פיסקלית.
S&P התעלמה לחלוטין מהאתגרים ארוכי הטווח של ישראל, אך היא ציינה במשפט אחד כי "התרחבות הסכסוכים הנוכחיים עלולה להביא לסיכונים ביטחוניים וחברתיים נוספים, ולפגוע במגוון מדדים כלכליים ופיסקליים, עדיין קשה לכמת תרחישים אלו בצורה מהימנה".
או במילים אחרות, ההסלמה הביטחונית עשויה להוסיף אש למדורות החברתיות והמוסדיות שקיימות כבר בישראל, שסעים עמוקים בין יהודים לערבים, בין דתיים לשאינם, ומאז ראשית 2023, גם השסע הפוליטי שהפך למאיים ובעל פוטנציאל להשלכות כלכליות דרמטיות.
S&P צודקת כי קשה לתת מספרים לכל תרחיש, אבל לעת עתה, התחזית היא שלילית, בראש ובראשונה בשל הפלונטר הביטחוני בו אנו שרויים, ולאחר מכן בשל העובדה שקשה לראות איך הממשלה הנוכחית תצליח להתמודד עם הספיחים הכלכליים של מלחמת חרבות ברזל.
