בלעדי
לאן הולכים הבגדים "למחזור" של תושבי באר שבע?
בעיר מפוזרות 50 מכליות למחזור בגדים, אך כלכליסט וגרינפיס גילו אחרי 10 חודשים של מעקב כי הבגדים הנאספים מהמכליות ע"י חברת "אינפיניה", לא מגיעים למחזור, אלא מושלכים לפסולת הכללית; אינפיניה: "אינפיניה אינה עוסקת במיחזור טקסטיל"; עיריית ב"ש: "אינפניה זכתה במכרז לאיסוף מחזור ובכלל זה טקסטיל"
בשנים האחרונות נפרסו ברחבי העיר באר שבע 50 מכליות למחזור ושימוש חוזר בבגדים. התושבים נקראו להשליך את בגדיהם הישנים לאותן מכליות, עליהן מתנוססים בגאון הכיתובים: ״מיחזור בגדים״ ו״לכל סוף יש התחלה חדשה״.
אלא שבדיקת כלכליסט מגלה: אותם בגדים, הנאספים על ידי חברת ״אינפיניה״, כלל לא מגיעים למחזור וגם לא לבית חדש שיעניק להם ׳חיים חדשים׳. הם מושלכים לזרם הפסולת הכללי, ממש בדומה לכל פסולת ביתית אחרת המושלכת לפח הירוק, ומגיעים למטמנות במקרה הטוב, ולשריפה פירטית בשטחי הגדה המערבית במקרה הרע.
הפרטים הללו מתבררים בעקבות תחקיר ״גרינפיס״ ו״מוסף כלכליסט״, המתפרסם היום. במסגרת התחקיר, הצמידו פעילי ״גרינפיס״ מכשירי gps זעירים ל-24 פרטי לבוש במצב מצוין, והשליכו אותם למכלי מחזור ברחבי הארץ.
לאחר עשרה חודשי מעקב, התבררה תמונה עגומה: אף אחד מהפריטים לא הועבר לתרומה בישראל, ואף לא הפך לבגד חדש באמצעות הליך מחזור. את מכולות המחזור מתפעלות בישראל שתי חברות, אשר התקשרו עם הרשויות המקומיות עבור כך: אינפיניה ורוזניר.
תוצאות עגומות במיוחד התקבלו בעיר באר שבע, שם אמונה על תפעול 50 המכולות חברת המחזור המוכרת אינפיניה (קבוצת נייר חדרה לשעבר). ארבעה פריטים הושלכו למכולותיה, מתוכם הגיע אחד לחירייה – אתר הטמנה בו אין תשתיות למחזור טקסטיל, שניים נוספים לאזור חברון, ועקבותיו של פריט נוסף נעלמו. מבדיקת ״כלכליסט״ עולה כי אותם בגדים כלל לא הועברו למחזור או לשימוש מחדש: הם הושלכו לזרם הפסולת ככל פסולת אחרת.
פנינו לחברת אינפיניה כדי לברר מדוע נמצאו הפריטים בזרם הפסולת הרגיל. אז התברר כי פינוי מכולות הטקסטיל הינו תנאי שהציבה עיריית באר שבע במכרז לפינוי פסולת קרטון ונייר בעיר, תחום בו עוסקת אינפיניה.
אינפיניה אמנם משלמת לעירייה עבור פסולת הטקסטיל, אך אין לה תשתיות או מערך לטיפול בזו – והיא מושלכת הלאה לאתרי מיון פסולת (בהם לא מופרד טקסטיל למחזור), ככל פסולת אחרת.
מחברת אינפיניה נמסר כי "אינפיניה אינה עוסקת במיחזור טקסטיל. פינוי מיכלי טקסטיל בשתי רשויות בלבד הוא שירות נלווה שנותנת החברה לאותן רשויות, על פי דרישתן, כתוספת שולית לפעילותנו בתחום הקרטון והנייר. נכון להיום לא קיימים בישראל פתרונות למיחזור טקסטיל ולא מוכרים לנו גופים שמוכנים לקבל את הביגוד שנאסף. אנו נאמץ כל פתרון שמדינת ישראל תציע". נציין, כי לחברת אינפיניה שתי מכולות דומות גם בקיסריה.
בעיריית באר שבע התעלמו משאלות כלכליסט בנושא, והסתפקו בתגובה הבאה: "חברת אינפניה זכתה במכרז לאיסוף מחזור ובכלל זה טקסטיל. החברה משלמת לעירייה על הזכות לאסוף טקסטיל בעיר אל מפעל המחזור של החברה בעיר מודיעין. ניצול חומר הגלם שנרכש בבאר שבע הינו חלק מהפעילות העסקית של אינפניה ובאחריותם".
כך או כך, פרטי ״גרינפיס״ שהושלכו בבאר שבע, חושפים מציאות עגומה במיוחד של טיפול לוקה בפסולת בישראל. מחציתם לפחות (שכן פריט אחד אבד בדרכו לסיום חייו), הגיעו להר חברון. כיצד הגיעו לשם ולמה? שעה שישראל מטמינה 80% מהפסולת שלה, בדומה למדינה מתפתחת, בשנים האחרונות גוברת תופעת הפשיעה בענף הפסולת.
קבלני פסולת מעדיפים לשרוף את הפסולת בשטחים הפתוחים בסתר, ולשלשל לכיסם רווח - שכן לא שילמו לאתר ההטמנה, לאחר שקיבלו כסף מהרשויות המקומיות כדי לשנע לשם את הפסולת. חלק גדול מאוד מאותה פסולת, נשרפת בגדה המערבית.
לפי מבקר המדינה, בשנים 2017 עד 2022 התרחבו והתגברו מפגעי זיהום האוויר והריח כתוצאה משריפות אלה באופן שפגע ברמה היום-יומית בחיי תושבים ישראלים ופלסטינים.
העלות הכלכלית של כלל נזקי זיהום האוויר שמקורו בשריפת פסולת בגדה ואשר יש לו השפעה חוצת גבולות (ובהם נזקי תחלואה ותמותה ונזקים לכלכלה ולחקלאות), הגיעה בשנת 2023 לסך של 880 מיליון שקלים עד כ-1.3 מיליארד שקלים. הבגדים ששונעו לגדה המערבית, לא זזו במשך חודשים ארוכים בהם גרינפיס עקבו אחריהם. כלומר, לא היו על אדם כלשהו, וההערכה היא שהם פשוט שכבו במזבלה פירטית והמתינו לשריפה.
לפי הערכת המשרד להגנת הסביבה, זרם פסולת הטקסטיל המגיע להטמנה מהפח הירוק הוא בהיקף של כ-2% בשנה, המהווים כ-60 אלף טונות, וההערכה היא כי למרכזי איסוף הטקסטיל מגיעים עוד כ-30 אלף טונות בשנה. אולם בישראל לא קיימת רגולציה ברורה לטיפול בפסולת הטקסטיל. המשרד להגנת הסביבה, רגולטור ענף הפסולת, לא טרח לייצר רגולציה מתאימה למרות הגידול המטאורי בפסולת הטקסטיל בשנים האחרונות.
זה לא מנע מחברת "רוזניר" להצמיד את לוגו המשרד למכלי המחזור שלה בערים, מה שייתכן כי יצר מעין תג איכות למראית עין, עבור תושבי הערים.
לאחר פניית כלכליסט, במשרד להגנת הסביבה אילצו את החברה להסיר את הלוגו, ואמרו כי: "המשרד רואה שימוש זה, הנעשה ללא אישור המשרד, בחומרה רבה, שכן הוא מוביל להטעיית הציבור, ועשוי ליצור מצג שווא כאילו התקבלה הסכמה לעניין פעילות מסוימים מאת המשרד להגנת הסביבה. שימוש בסמליל המשרד כפי שמתואר בתחקיר עשוי להוות עבירה על סעיף 5 לחוק הגנת סמלים, תשל"ה–1974. עבירה על סעיף זה מהווה עבירה פלילית אשר יש בצידה קנס כספי גבוה".
