הרשויות הערביות לבג"ץ: הקיצוץ של סמוטריץ' גזעני ופוגע בשלטון החוק
הרשויות הערביות לבג"ץ: הקיצוץ של סמוטריץ' גזעני ופוגע בשלטון החוק
הרשויות הערביות קיבלו תוספת של 200 מיליון שקל לשנה בשל הקיפוח השיטתי שלהן בנוסחת מענקי האיזון. שר האוצר נכשל בניסיונו לקבל את אישור ועדת הכספים לביטול המענק, אבל מסרב להעביר את התקציב; ועד ראשי הרשויות הערביות לבג"ץ: "אנו נכנסים לגירעונות ונאלצים לבטל שירותים חיוניים"
ועד ראשי הרשויות הערביות עתר אתמול (חמישי) לבג"ץ כדי שיורה לשר האוצר סמוטריץ' להעביר לרשויות הערביות את התוספת למענקי האיזון המוענקת להן כפיצוי על הפלייתן לרעה בנוסחת המענקים. הועד טוען כי "המשך החזקת הכספים על ידי שר האוצר בצורה לא חוקית הוא המשך מדיניות גזענית כלפי החברה הערבית". השופט יצחק עמית הורה למדינה להשיב תוך חודש. כמו במקרים רבים לאחרונה עולה השאלה האם הפרקליטות תסכים להגן על מדיניות הממשלה המפלה.
ועדה בראשות ראש פורום קהלת לכלכלה ד"ר מיכאל שראל קבעה ב-2022 כי יש לתקן את נוסחת מענקי האיזון (המלצות ועדת גדיש), מאחר שהיא מקפחת את הרשויות הערביות. במסגרת תוכנית הפיתוח של החברה הערבית, תקאדום, שעוגנה בהחלטת ממשלה 550, נקבע שהרשויות הערביות יקבלו 200 מיליון שקלים נוספים לשנה ב-2022-2026 עד לתיקון הנוסחה המפלה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ניצל את התקציב החדש ל-2024 כדי לנסות ולפגוע ככל האפשר בתוכנית תקאדום. במסגרת התוכנית הכלכלית החדשה החליטה הממשלה על קיצוץ של 15% בתוכנית הפיתוח ועל ביטול התוספת למענקי האיזון. אלא מאחר שתוכנית תקאדום הועברה כתוכנית לאזורי עדיפות לאומית, החלטת הביטול מחייבת אישור ועדת הכספים.
בדיון בוועדת הכספים הבהיר יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני מיהדות התורה כי "לא אתן יד לזה שתהיה פגיעה ברשויות הערביות ובציבור הערבי". בוועד ראשי הרשויות הערביות היו משוכנעים שתושג פשרה לאור העבודה שגם ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה לשוויון חברתי מאי גולן האחראית לתוכנית הפיתוח, התנגדו לקיצוץ. אלא שסמוטריץ' סירב לפשרה ולכן הקיצוץ כולו לא אושר. למרות זאת, הוא מסרב להעביר את התקציב
לדברי עו"ד סאוסן זהר, בא כוח העותרים, "ביטול הקצאת מענקי האיזון התוספתיים מהווה הפליה פסולה נגד הרשויות הערביות על רקע לאום. שכן, עיגון מענקי האיזון התוספתיים נעשה מתוך הכרה כי מלכתחילה קיימת הפליה נגדם בהקצאת מענק האיזון השנתי". לכן, "רק רשויות ערביות ייפגעו מקיצוץ המענק". עוד נכתב כי "הסירוב נעשה משיקול פוליטי זר ובתי ענייני ובלתי סביר באופן קיצוני ומדובר בפגיעה בשלטון החוק".
בעתירה נטען עוד כי "בינתיים, הרשויות המקומיות נכנסות לגירעונות; מבטלות שירותים חיוניים שתקצובם נשען על המענק התוספתי; מבטלות התקשרויות עם קבלנים נותני שירותים ועוד. עבורן, מענק תוספתי זה היה חיוני בשנים האחרונות ואפשר להן לספק שירותי רווחה, חינוך, פינוי אשפה, גינון ועוד. במקביל רשויות אלו ממילא סובלות מגירעונות בתקציביהן כך שכל קיצוץ נוסף, לא כל שכן בלתי חוקי, מכביד עליהן עוד יותר מבחינה כלכלית".
