בלעדיהתרחיש החמור של האוצר: המלחמה תחתוך את הצמיחה ל-0.6%-0.7% בשנה הבאה
בלעדי
התרחיש החמור של האוצר: המלחמה תחתוך את הצמיחה ל-0.6%-0.7% בשנה הבאה
לפי אגף הכלכלן הראשי, במקרה של מלחמה שנמשכת שנה או שתתפשט לעוד זירות מעבר לרצועת עזה - קיים סיכוי גבוה למיתון ברבעונים הקרובים; במקרה של תרחיש רב זירתי החשש הוא להשבתה של 1.8 מיליון עובדים - 41% מכלל המשק
אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מנפיק תחזיות ואומדנים ראשוניים לנזקים הכלכליים של המלחמה, ולפיהם בתרחיש של התפשטותה לעוד זירות או של מלחמה שנמשכת שנה (אפילו אם ברובה תהיה מרוכזת בעזה), הצמיחה במשק תצנח בשנה הבאה ל-0.6%-0.7% בלבד. המשמעות היא צמיחה שלילית לנפש שכן הריבוי הטבעי עומד על 2%. היות שבשני התרחישים הצמיחה יורדת –ובחדות - קיים סיכון לא מבוטל שהמשק ייקלע במהלך תהליך זה למיתון ברבעונים הקרובים.
היות שאי הוודאות היא גדולה ביותר וטרם התבררו היקפה ואורכה של המלחמה, באוצר בנו שלושה תרחישי יחוס: הראשון מביניהם המוגדר כ"בסיס" לפיו המלחמה מתרכזת בדרום עם זירה צפונית מוגבלת (מאוד דומה למה שהתחרש עד כה); ה"חמור" (מלחמה בשתי זירות) שמתברר כסביר לנוכח ההתפתחויות; ו"לחימה מתמשכת" שמתאר מצב מלחמתי של כשנה. כמו כן, האוצר בנה את האומדנים לפי שתי שיטות: אחת היא "מלמטה-למעלה" (BOTTOM-UP) אומדן המבוסס על אובדן ימי עבודה והשפעתם על התוצר; והשני הוא "מלמעלה-למטה" (TOP-DOWN) - אומדן מבוסס על מודל ביקוש והיצע.
לפי השיטה הראשונה - בה האומדן מבוסס על גיוס המוני של המילואים, סגירת מערכת החינוך והשבתת העסקים - בתרחיש חד-זירתי אובדן התוצר נאמד בכ-0.6% תמ"ג לחודש שהם כ-11.8 מיליארד שקל. בתרחיש כזה, אומדן העובדים המושבתים עומד על 1.1 מיליון (רבע מכלל המועסקים). בתרחיש רב-זירתי, מדובר על 1.1% תוצר לחודש – שהם כ-20.1 מיליארד שקל לחודש ועל 1.8 מיליון מושבתים (41% מכלל המועסקים במשק).
לפי שיטת האומדן השנייה, בתרחיש ה"בסיס" אובדן התוצר על פני 2024-2023 יגיע ל-44 מיליארד שקל (22 מיליארד כל שנה) והצמיחה תרד ל-2.2% ב-2023 (לעומת תחזית ל 3.4% ערב המלחמה) וב-2024 צפויה לעלות ל-2.5% (לעומת 2.7% תחזית קודמת). התרחיש מניח תחילת התאוששות ברבעון הראשון של 2024 והתאוששות מלאה ברבעון השלישי באותה שנה. תרחיש זו נראה אופטימי למדי, מאוד דומה לזה של בנק ישראל (2.3% -2.8% בהתאמה). נזכיר כי S&P הנפיק על בסיס אותו תרחיש תחזית צמיחה של 1.5% ו-0.5% בלבד בהתאמה.
לפי התרחיש החמור, אובדן התוצר יגיע ל-67 מיליארד שקל (31 מיליארד השנה ו-36 מיליארד בשנה הבאה) ושיעורי הצמיחה יירדו ל-1.3% ב-2023 (לעומת 3.4% במקור) וב-2024 יירדו שוב ל-0.6% (לעומת 2.7% ערב המלחמה). בתרחיש זה ההתאוששות נמשכת עד לרבעון הרביעי של 2024 ואינה מלאה. משמעות תרחיש זה היא כי בשנתיים רצופות, הצמיחה לנפש תהיה שלילית כאשר קיים סיכון גדול למיתון.
בתרחיש "לחימה מתמשכת" (שנה של לחימה רצופה) אובדן התוצר יגיע ל-55 מיליארד שקל (22 מיליארד השנה ו-33 מיליארד בשנה הבאה) ושיעורי הצמיחה יירדו ל-2.1% ב-2023 (לעומת 3.4% במקור) וב-2024 ל-0.7% (לעומת 2.7% ערב המלחמה). כלומר, צמיחה אפסית לנפש השנה ושלילית לנפש בשנה הבאה (גם סיכוי לא מבוטל למיתון). בתרחיש זה ההאטה בפעילות היא מתמשכת וההתאוששות איטית כאשר קיימת פגיעה מתמשכת בצד הביקוש (צריכה, השקעות ויצוא - א.פ.).
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי הוא "נמצא בעיצומו של תהליך לעדכון התחזיות המאקרו כלכליות על רקע המלחמה. המשרד בוחן באופן שוטף השלכות כלכליות של תרחישים שונים להתפתחות הלחימה ופעילות המשק, אך נכון למועד זה טרם הושלמה העבודה על עדכון התחזיות המאקרו כלכליות שמתבססות על ניתוח תרחישים אלה".
